בחודש שעבר חשפה פאולה רוזנברג על האבחון שעברה בגיל 45 שבו גילתה שיש לה הפרעת קשב. "לקחתי כדור ויואנס לפני שעה", סיפרה פאולה בתוכנית הבוקר "פאולה וליאון". "המורות אמרו עלי שאני כל הזמן מפריעה ומפטפטת. סבלתי מרגשות אשם למה אני לא יושבת בשקט ומתרכזת", סיפרה פאולה. האבחון של פאולה נעשה לאחר שד"ר שירלי הרשקו שהתארחה בתוכנית אמרה לה: "האבחון יכול לשחרר אותך מתחושת האשמה שלך".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
מי שסובל מהפרעת קשב משלם מחיר רגשי כבד ומועקה בלימודים, גם אם הוא מקבל ציונים טובים. הפרעת קשב עלולה להפריע בלימודים, אך גם בעבודה, בהתנהלות היומיומית, ביחסים בין-אישיים ובזוגיות. בזכות החשיפה והשיתוף של פאולה, המודעות לבעיה גדלה והתגובות ברשתות החברתיות מראות שלא מעט אנשים הצליחו להבין מה עומד מאחורי ההתנהגויות שלהם.
לסובלים מהפרעת קשב יש לרוב יצירתיות גבוהה, אבל גם קושי להתמיד במשימה משעממת ובלתי מתגמלת לאורך זמן. פאולה רוזנברג לא לבד בביצת הסלבס. היא מצטרפת לרשימת אמנים השופעים ביצירתיות כמו למשל ג'ים קארי, ליב טיילר ועוד אחרים.
כדי ללמוד יותר על התופעה, היקפה, כיצד ניתן לאבחן ומה הטיפול, פנינו לד"ר גבי וינשטיין, מומחה בנוירולוגיה ובעל ניסיון בתחום.
הפרעת קשב: איך מתמודדים איתה בחיים הבוגרים?
מה היקף התופעה בישראל?
"בישראל יש כ-50,000 ילדים ובני נוער שסובלים מההפרעה (השכיחות העולמית בילדים ונוער עומדת על 7% ובמבוגרים על 3.4%). רוב הילדים ממשיכים עם הקשיים בבגרותם בצורה כזו או אחרת. יש התמתנות של ההיפראקטיביות עם השנים, כאשר ההערכה היא שכ-20% מהמאובחנים והמטופלים תרופתית אינם מגיבים לטיפולים הקונבנציונאליים או שמפתחים תופעות לוואי שבגינם אינם מצליחים להתמיד עם הטיפול. ההפרעה מתפתחת בשנים הראשונות לחיים ואינה דועכת עם התקדמות הגיל. נהפוך הוא, הקשיים מופיעים בתחומי חיים רבים שמפריעים עם התפקוד מעבר לתחום הלימודים ויכולים לגלוש לקשיים במקום עבודה, חברתיים, מקצועיים וזוגיים.
חלק גדול מהסובלים אינם מאובחנים, או שהם מאובחנים רק בגיל מאוחר, ורק אז הם מצליחים להסביר רטרואקטיבית התרחשויות שונות לאורך החיים. מי שמאובחן רק בגיל מאוחר עלול לסבול מדימוי עצמי נמוך ומתסכול בגלל הישגים לימודיים נמוכים, מקשיי התאקלמות במקומות עבודה, קשיים חברתיים ואתגרים בזוגיות. למרות זאת, כמובן שעדיף מאוחר מאשר בכלל לא להיבחן".
מה היא בעצם הפרעת קשב?
"הפרעת קשב (באנגלית ADHD) או בשמה המלא העברי ע"פ האקדמיה ללשון עברית "הפרעת קשב ופעלתנות יתר", היא הפרעה נוירו-התפתחותית תורשתית. ביטוייה של ההפרעה נובעים בעיקר מחוסר איזון כימי באיזור מסויים במוח שבו קיימת רמה לא מתאימה של מוליך עצבי בשם דופמין (Dopamine)".
מה הסימפטומים של ההפרעה?
"התסמינים הם שילוב של קשיי קשב, היפראקטיביות (פעלתנות יתר), ואימפולסיביות, אך לא אצל כל מי שסובל מהתופעה מופיעים כל התסמינים ואלו יכולים להופיע בעוצמות שונות בין המטופלים השונים ולגרום למצוקה ברמה שונה אצל כל אחד".
מה הם הטיפולים למחלה?
"ההפרעה מטופלת ע"י רופאים בעלי ניסיון באבחון וטיפול בהפרעת קשב וע"י אנשי מקצוע פרה-רפואיים כמו פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק ומאמנים להפרעת קשב שיודעים לתת את הטיפול המשלים הלא-תרופתי למטופלים.
קיים כיום מגוון רחב של טיפולים ממספר קבוצות טיפוליות שעל המטפל לנסות ולהתאים למטופל המסוים עם הפרעת קשב על פי צרכיו ועל פי התגובה לתכשירים הניתנים. תהליך התאמת הטיפול התרופתי יכול להיות קצר, מספר ימים אך לעיתים גם להמשיך לתקופה ארוכה יותר עקב תגובה לא מספיק יעילה או תופעות לואי שאינן מתפוגגות. במקרים הללו דרושה סבלנות ולרוב קיימת הצלחה בהתאמת הטיפול.
השילוב בין טיפול תרופתי לטיפול התנהגותי הוא חשוב מכיוון שמעבר לטיפול התרופתי שמאפשר ריכוז לאורך מס' שעות, יש צורך בשינוי הדרגתי של תבנית התנהגותית טבועה משנים".
האם ההפרעה עלולה לגרום למחלות נוספות נלוות?
"הפרעת קשב במהלך החיים יכולה להיות מלווה בתחלואה נלווית גופנית ופסיכיאטרית. ישנם מטופלים שיחד עם קשיי הקשב מציגים מצבי חרדה, דכדוך, דכאון, אי יציבות רגשית שיכולים להעיב עוד יותר על תפקודם. גם תחלואה נלווית גופנית קיימת כמו קשיי שינה, השמנה, מיגרנה, אסטמה ומצבי חולי אימונולוגיים".
איך נעשית האבחנה?
"האבחנה נעשית ע"י רופא בעל ידע וניסיון בתחום הפרעת קשב שיכול לבצע הערכה מסודרת ומקיפה של הקשיים מילדות לאורך החיים עד לחיים הבוגרים, לעבור על שאלונים ולבדוק קריטריונים שמחזקים את האבחנה, לבצע אבחנה מבדלת, לשלול תחלואה נילווית או אחרת ולתת את הטיפול הנכון והמתאים ביותר
לאבחון מוקדם ככל האפשר יש חשיבות גבוהה ביכולת ההסתגלות להפרעת הקשב לאורך השנים והיא מביאה להתמודדות קלה יותר עם בעיות רגשיות וחברתיות בהשוואה לאנשים שאובחנו בגיל מאוחר וחוו מצוקה, תסכול, ירידה בערך העצמי וכישלונות במהלך חייהם".
למה חשוב למי שסובל מהפרעת קשב ליידע את הציבור?
"עניין המודעות להפרעת קשב במבוגרים חשובה מאוד. עד לפני כ-20 שנה נתפסה הפרעת קשב כהפרעה של ילדים בלבד וכזו שנעלמת בגיל 18 ויום! כיום ברור והדבר מבוסס מחקרית שהפרעת קשב נמשכת לחיים הבוגרים ואף בעוצמות שהן גדולות בהרבה לעיתים מאלו בילדות, דבר הנובע מהתמודדות אישית וללא המעטפת שהייתה בילדות וצורך להתמודד עם קשיים במגוון רחב של תחומים כמו לימודים גבוהים, תעסוקה, זוגיות, הקמת משפחה וחיי חברה".