נאמר לכם אי פעם שיש לכם אגו גדול מדי? סביר שזה לא היה בהקשר של מחמאה, אבל קבלו את זה ככזו והשוויצו ביתרון החדש שלה: האגו שלכם מונע מכם סיוטים בלילה, כך לפי מחקר חדש שפורסם במגזין Dreaming. לפי הממצאים שלו, גודל וחוזק האגו של בני האדם מסוגל להסביר את מערכת היחסים שבין המצוקות הפסיכולוגיות שלנו לחלומות מסויטים.
המחקר, שנערך באוניברסיטת מדינת קליפורניה בבייקרספילד, העביר 416 מבוגריו שלל מבדקים שקבעו את גודל האגו שלהם, ואז עקב אחר תכיפות סיוטי הלילה שלהם. התוצאות הראו כי אלה שתוצאות מבחני האגו שלהם היו גבוהים יותר סבלו פחות מסיוטים מאשר אלה שדורגו בסקאלה הנמוכה יותר. נוסף לכך נמצא כי גודל האגו הוא אמצעי חיזוי טוב יותר של נטייה לסבול מסיוטים מאשר גורמים אחרים כמו נוירוטיות או מצוקות פסיכולוגיות אחרות.
״לומר שלמישהו יש סיוטים משום שהוא במצוקה לא מסביר מדוע הוא נתון להשפעות המצוקה הזו, או מדוע היא מיתרגמת לכדי סיוטים״, אומר מנהל המחקר באוניברסיטה, וויליאם אי קלי. ״הפרויקט שלנו חוקר את האפשרות שמבנה האגו והחוזק שלו מסייעים להבין מדוע״. קלי, אגב, מגדיר ״חוזק של אגו״ כיכולת לסבול ולחוות רגשות לא נעימים, ולהתאים את עצמנו לסביבה כאשר אנחנו מתמודדים עם מידע שמאיים על הביטחון העצמי שלנו.
״אחת המסקנות מהמחקר היא האפשרות שסיוטים נוצרים כתוצאה מפעילות פנימית מכוונת של המוח שלנו, שאנחנו לא מודעים אליה, שמטרתה לעבד ולהגן עלינו מפני מתח או טראומה, במקום ליצור תגובה ישירה אליהן״, אומר קלי. ״במחקרים עתידיים נוכל להבין אם זה אומר שפרטים בעלי אגו חזק משתמשים במנגנוני הגנה בריאים יותר ובתפיסות מציאות שנאבקות במצוקה בחיי היום יום, ועל כן הם מפחיתים את הצורך להתמודד איתן ולפרוק מתחים במהלך השינה״.
אפשרות נוספת היא שקיים איזשהו מנגנון שלפיו אנשים עם אגו חלש מנסים להתמודד עם רגשות שליליים ומבהילים במהלך השינה על ידי כך שהם יוצרים במהלך השינה מעין סרטים קטנים, והופכים את הדאגות שלהם למוחשיות, אומר קלי. ״אחרי הכל, כשאנחנו ערים בדרך כלל קל להתמודד עם רגשות כאמצעות מילים ודימויים. מאחר שיש המשכיות בין מצבי הערות למצבי השינה, למה שהמוח שלנו לא ינסה להתמודד עם רגשות חזקים באמצעות תהליך דומה בזמן השינה?״, הוא מסביר.
עוד במאקו בריאות:
>> חלומות מוזרים בתקופה האחרונה? אתם לא לבד
> אז מה הבידוד החברתי הזה יכול לעשות לנו?
>> כך תדעו אם חסר לכם ויטמין D
עם זאת, קלי מכיר במגבלות המחקר שלו. כך למשל, הוא בוצע כולו על בוגרי האוניברסיטה – כלומר אנשים צעירים ומשכילים מרקע דומה. כמו כן, המחקר נשען על דיווחים שהם עצמם סיפקו בנוגע להתרחשות של סיוטים, וייתכן שמבדקי האגו שעברו הסטודנטים שיקפו פשוט בריאות מנטלית טובה ולא בהכרח אגו חזק יותר. בכל זאת, מחקרים קודמים אכן גילו קשר חזק בין בריאות מנטלית לבין סיוטים, ואחרים מצאו כי דיכאון ונדודי שינה הם גורמים סיכון תכופים להתרחשות של סיוטי לילה. אבל אין ספק שכולם סובבים סביב אותה נקודה - סיוטים הם תופעה שהמדע עדיין לא הצליח להסביר.
״הפסיכולוגיה, הרפואה והפילוסופיה ניסו במשך תקופה ארוכה מאוד להבין את מהות הסיוטים״, אומר קלי, ״ויש כמו מפתיעה של מחלוקות בקרב המומחים בנוגע למדוע הם נוצרים. סיוטים יכולים להיות טראומטיים, כלומר לנבוע מטראומה, או אידיופתיים, כלומר קשורים לגורם בלתי ידוע. אנחנו לא יודעים הם קשורים זה לזה או לא. אם הם שונים, זה אומר שסוגים שונים של סיוטים יכולים לשרת מטרות שונות. כלומר, המוח יכול לנסות לעבד שני דברים שונים באמצעות תהליכים פנימיים שונים שמפיקים את אותה התוצאה״.