הלוחמה הפסיכולוגית היא כלי מוכר, המשמש את ארגון חמאס כדי לערער את נפשנו וליצור לחץ על ישראל. בסרטון האחרון שצילם, תועדו שלושת החטופים מניר עוז: חיים פרי, 79; יורם מצגר, 80 ועמירם קופר בן ה-85. הם נראו בו כחושים ועייפים ופרי שדיבר בשם שלושתם קרא לישראל שלא להפקירם. בין הסרטונים המזעזעים שנחשפו ע"י חמאס זכור גם סרטון הווידאו המטלטל של דניאל אלוני, כשלצידה שתי החטופות – ילנה טרופנוב ורימון קירשט. בסרטון אלוני פנתה ישירות לנתניהו ואמרה: "התחייבת לשחרר את כולנו ובמקום זה אנחנו נושאים במחדל".
מעטים הצופים שהצליחו להישאר אדישים גם לנוכח הסרטון קורע הלב של שירי ביבס המחזיקה בידיה את שני ילדיה, אריאל בן הארבע וכפיר בן העשרה חודשים, באותם רגעים מצמררים שבהם הם מובלים לשבי. גם האב, ירדן שנחטף בנפרד, נראה בשלב מאוחר יותר בסרטון שבו הוא מצולם במצב פיזי ונפשי ירוד. במהלכו הוא פנה למצלמה ודורש להחזיר את ארצה את יקיריו, שלדבריו לא שרדו בשבי. בצה"ל טענו שאינם יודעים מה מצב המשפחה ושמדובר בטרור פסיכולוגי אכזרי. המונח "טרור פסיכולוגי" נשמע כבר מספר פעמים לאורך ימי המלחמה הנוכחית, אבל מה זה אומר?
לוחמה פסיכולוגית היא חלק מהנדסת התודעה
"לוחמה פסיכולוגית היא תת-תחום בתוך הדיסציפלינה של ״הנדסת תודעה״, אומרת, ד״ר לירז מרגלית, מומחית לעיצוב התודעה והתנהגות בעידן הדיגיטלי. לדבריה, לוחמה זו מכוונת לרגש. הרגשות שלנו הם אחד הדברים שבהם קשה לנו לשלוט, בייחוד כשמדובר בשליליים שבהם. המוח שלנו מעבד שני סוגי מידע – רגשי ורציונלי. העיבוד הרגשי נעשה באופן אוטומטי וללא מודעות ואילו עיבוד של מידע רציונלי דורש מודעות ומשאבים קוגניטיביים. לכן מידע שפונה לרגש תמיד מקבל עדיפות על פני מידע רציונלי".
מי שיודע לשלוט ברגשות שלנו – ינצח במערכה על התודעה, שהיא אגב המערכה החשובה ביותר"
ד''ר לירז מרגלית
כדי להבין את העניין היא מציגה את הדוגמה הבאה – נניח שהיו שואלים אתכם: כמה תשלמו עבור ביטוח נסיעות שמבטח אתכם במאה אלף דולר למקרה של מוות מכל סיבה שהיא?; או לחלופין – כמה תשלמו עבור ביטוח נסיעות שמבטח אתכם במאה אלף דולר למקרה של מוות מכל סיבה שהיא או פיגוע טרור? "לרוב, אנשים מוכנים לשלם הרבה יותר על האפשרות השנייה, אף שמוות מכל סיבה שהיא כולל גם פיגוע טרור", היא מסבירה. כלומר – השאלה שתכריע את הכף היא עד כמה אתם מפחדים. "מרבית האנשים מפחדים למות בפיגוע טרור הרבה יותר מאשר הם מפחדים למות באופן כללי. לוחמה פסיכולוגית אינה כוללת הסברים ונימוקים רציונלים. כל מטרתה היא להשפיע על התודעה שלנו ביעילות".
למה בכלל מפעילים טרור פסיכולוגי?
"כיום בעידן הרשתות, הלוחמה הפסיכולוגית שינתה כיוון. בניגוד למה שהיה בעבר, היום כבר לא ממקדים את הפנייה בציבור שלם. הטכנולוגיה מאפשרת לפנות לאינדיבידואלים וכך להשפיע עליהם ביעילות. בעידן של הנדסת תודעה, ככל שהמידע מעורר יותר רגש שלילי, הסיכוי שנפנה אליו קשב עולה. מי שיודע לשלוט ברגשות שלנו – ינצח במערכה על התודעה, שהיא אגב המערכה החשובה ביותר".
בסרטון שבו צולמו שלושת החטופים המבוגרים מניר עוז הושמע השיר ״אל תשליכיני לעת זקנה״. החטופים נראו בחולצות לבנות כשהם כבויים, תשושים ובמצב נפשי רע. בסופו חוזרות המילים: ״בכל מחיר״ כאילו נלקחו מקליפ של שיר ראפ. "זה ידוע שברגע שחוזרים על מילה מספר פעמים, המוח מתייחס אליה כמו אל אמת מוחלטת", מסבירה ד"ר מרגלית. "מעבר לכך, הם התייחסו בסרטון, לחלקם של השבויים בהקמת מדינת ישראל – מה שכביכול אמור לעורר בנו רגש של בושה, של מדינה שהפקירה את אנשיה".
עוד היא מציינת כי מעבר לניסיון לשחק לנו ברגש, הסרטונים שחמאס מפרסם חושפים את המצב המנטלי שבו מצוי הארגון. "בסרטון הראשון של מייה רואים אותה בבית חולים, מטופלת. המטרה הייתה להציג את הצד ההומניטרי של הארגון הרצחני, בפרט לאחר הביקורת הרבה שספג בעולם עקב סרטוני הזוועה. גם הטקסט שהוכתב לה מראש על ידי שוביה, מדגיש מספר פעמים את הטיפול הרפואי שקיבלה ונועד להעביר את המסר שמטפלים בה יפה: 'הניתוח ארך שלוש שעות, דואגים לי, מטפלים בי". באופן טבעי, סרטון כזה אמור לעורר בנו אמפתיה וכאב. אלא שבסרטון נוסף שפרסם חמאס שבו נראים ילנה טרופנוב, דניאל אלוני ורימון קירשט - המגמה כבר שונה. שם הפנייה נעשית באופן ישיר לבנימין נתניהו והוא מנסה לייצר זעם בציבור, ולהפנות את הכעס של הציבור מחמאס ואל ראש הממשלה. הטקסט שמופנה בזעם לראש הממשלה נועד למעשה לציבור. חמאס שואפים לייצר השפעה עקיפה באמצעות הסרטון וללחוץ על כל הנקודות הכואבות שפילגו את עם ישראל לפני המלחמה. הטקסט מנסה לעורר את הכעס נגד ביבי".
למי בדרך כלל מופנית לוחמה פסיכולוגית?
"לא תמיד לוחמה פסיכולוגית מופנית לציבור. אפשר להצביע על דוגמאות מהעבר שבהן הופנתה לחיילים בשטח. דוח שנכתב בתקופה מלחמת העולם השנייה מראה שלאחר 3 שבועות של לחימה, זה הזמן הכי טוב להתחיל ללחוץ על כפתורי הרגש של החיילים שבשטח. על פי הנאמר – בתחילת המבצע החיילים חדורי מוטיבציה והתלהבות, אבל לאחר תקופה בשטח, מתחילות מגוון תופעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות כגון שגרה מעיקה, איבוד תיאבון, דיכאון קל, געגועים וכאב על חברים שאבדו. זה בדיוק הזמן שהמוטיבציה יורדת והרגישות שלהם להשפעה חיצונית (הסוגסטיביות) עולה. היכולת לייצר באויב פחד, כאב, חשש מנוצלים באופן שיטתי עד שהאויב עובר דמורליזציה. האמריקאים למשל, זרקו כרוזים לחיילים האיטלקים הידועים כמאהבים גדולים, ובהם נאמר שהלוחמה גורמת לאין אונות".
"הביטחון שלנו באנשים התערער. המצב הזה מעורר חרדה עצומה, בייחוד אצל הילדים"
ד'רר אילן וולקוב
האם יש דרך להתמודד עם טרור פסיכולוגי?
ד"ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, סבור שכן. "החל ב-7 באוקטובר, ערוצי התקשורת והרשתות החברתיות רוחשים שמועות, ניחושים, נבואות זעם, ותיאורים גרפים קשים, המעמיסים על המוח שלנו שטף של תכנים סותרים לעיתים. אי-הוודאות לגבי העתיד, החשש המחלחל בהכרה שלנו שאם כך הופקרו, נאנסו, ונשחטו אזרחי ישראל, הרי שכל רגע בחיינו פה עלול להיות מסוכן. פתאום אנחנו ערים יותר לנהג שמאט ליד המדרכה בזמן שאנחנו מוסעים הביתה, לפועלים שמשפצים את דירת השכנים, למנקה המדרגות החייכן ואפילו לעובד הוותיק שעובד בירקנייה השכונתית. הביטחון שלנו באנשים התערער. המצב הזה מעורר חרדה עצומה, בייחוד אצל הילדים, ולכן חשוב לשים לב לכך".
איך עושים את זה?
"קודם כול אנחנו צריכים להבין איך המוח שלנו עובד. אנחנו רגילים לראות את העולם דרך תבניות. אחת מהן היא ההתרגלות לסביבה היום-יומית שלנו עד שהיא הופכת שקופה כמעט. תשומת הלב שלנו לפנים של אנשים מוכרים, לרחובות שאנחנו חולפים בהם בדרכנו לעבודה ועוד כיוצא באלה היא מזערית. אנחנו נוטים גם לאמץ אקסיומות כמו אלה: צה״ל תמיד שומר, מחירי הדירות תמיד עולים, וילדינו בטוחים בתוך הבתים הפרטיים שלנו. התבניות האלה מאפשרות למוח שלנו לפנות קשב למה שבאמת דורש את תשומת לבנו – המשימות בעבודה, אנשים חדשים שאנחנו פוגשים וכו'. אחרי שהבנו איך המוח שלנו עובד, אנחנו צריכים להבין איך לנהל את תועפות המידע שהוא מוצף בהן. העולם סביבנו משתנה בכל העת בקצב מסחרר, והמוח 'הפרימיטיבי' שלנו, שלא שונה כבר אלפי שנים, פשוט לא יודע להסתגל לקצב. החמאס, ותומכיו בעולם, מציפים אותנו באמצעות הטכנולוגיה המשוכללת בכמויות מידע אדירות, שאין ביכולתנו לסנן ולגבש אותן כתבניות מידע חדשות. כשמתרחש אירוע בסדר גודל של 7 באוקטובר, התבניות הבסיסיות המובנות מאליהן, שמנהלות את חיינו, מתערערות. בה בעת מקפידים החמאס להמשיך בלוחמה הפסיכולוגית, ולהזין אותנו במידע שמעיר לפעולה את התבנית האפקטיבית מכולן – תבנית הפחד".
מה זה אומר בפועל?
"קודם כול צריך להשתדל לסנן את מקורות המידע. אין שום סיבה שהטלוויזיה תהיה פתוחה 24 שעות ברציפות ושנצפה באין-ספור פרשנים שמדברים את עצמם לדעת. הצעד הבא הוא התמקדות בפעולות ענייניות: עיון בהנחיות של גורמים מוסמכים (דובר צה״ל, משטרה, מד"א), שהייה בחברת אנשים אהובים, חזרה לפעילויות מרגיעות; כמו בילוי עם המשפחה בבית, צפייה בסרט, האזנה למוזיקה, התעמלות. הדבר הכי חשוב אולי, הוא להקשיב לאינטואיציות הפנימיות שלנו שעשויות למנוע מאתנו ללכת שבי אחר שטיפת המוח. רצוי להקשיב ללב שלנו, ובעיקר לזכור שהמצב הקשוח הזה הוא זמני".