ההתרעות הביטחוניות משפיעות על הישראלים: רצף האירועים הביטחוניים בימים האחרונים, וההמתנה המתמשכת למתקפה אפשרית מצד איראן וארגון חיזבאללה, משפיעים על מצבם הנפשי של הישראלים - בקופות החולים ובעמותת ער"ן מדווחים על עלייה בפניות למוקדי בריאות הנפש בימים האחרונים, מצד תושבים שחשים חרדה ומצוקה.
חגית דמרי, סגנית עו"ס ראשית של הכללית, מספרת כי במוקד בריאות הנפש הטלפוני של קופת החולים, תועדה עלייה משמעותית במספר הפניות מאז אירועי השבת הקודמת במג'דל שמס, בעת שרקטה ששיגר ארגון חיזבאללה קטלה את חייהם של 12 ילדים ונערים. לטענתה, בימים האחרונים, לנוכח ההסלמה הביטחונית, חלה עלייה נוספת במספר הפונים. "אם בדרך כלל אנחנו מקבלים במוקד 80 שיחות ביום, אתמול חצינו את המאה".
"חלק מהמילואימניקים, שחשבו שכבר סיימו את חובתם במילואים, נקראים לפתע לעוד סבב והם פשוט מרגישים בלי כוחות"
חגית דמרי
לדבריה, קיים מגוון רחב של פניות שמתקבלות במוקד, ונענות על ידי עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות. "מתקשרים אלינו אנשים שחווים התקף חרדה אחרי שנשמעה אזעקה באזור שלהם, הן בצפון והן בדרום, או כאלה ששומעים על היערכות למתקפה בכלי התקשורת אך לא יודעים למה לצפות. חלקם מתגוררים באזורים ללא מיגון, ואחרים מתמודדים עם בעיית נגישות, או מצב רפואי רעוע שבעטיו הם חוששים להימצא בעת מתקפה". דמרי מציינת כי בימים האחרונים תועדה עלייה בפניות גם מצד הורים לחיילים המשרתים בסדיר או במילואים, וכן בכאלה שמגיעות מצד מילואימניקים שנזקקים לסיוע בעצמם. "צריך להבין שלמצב המתמשך יש מחירים משפחתיים ותעסוקתיים. חלק מהמילואימניקים, שחשבו שכבר סיימו את חובתם במילואים, נקראים לפתע לעוד סבב והם פשוט מרגישים בלי כוחות".
לדבריה, האיום הקיומי מעורר חרדה גדולה בקרה רבים, ובעקבות כך חלקם אף מתמודדים עם טראומות ישנות יותר. "אירועים שעד כה הם הדחיקו, או כאלה שטיפלו בהם, מתעוררים שוב. רבים מאלה שפונים אלינו מדברים גם על התחושה שאף מקום בארץ לא מוגן, ונוכחנו לזה גם אתמול אחרי הפיגוע בחולון". היא מוסיפה כי חלק מהפונים הם מתמודדי הנפש, שהתקופה הנוכחית קשה עבורם במיוחד. "יש מתמודדי נפש שחשים בדידות וברגע שהם חשים גם מצוקה, אין להם עם מי לדבר, והמוקד מהווה עבורם איזשהו מקור תמיכה".
כאמור, גם בעמותת ער"ן מדווחים על עלייה של מאות פניות ביום בתקופה האחרונה. ד״ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של העמותה: "כשאנו נמצאים במצב של המתנה או במצב של דריכות מתמדת זה מביא לתשישות וחוסר אונים. אנחנו שומעים על אנשים שנמצאים במצב של חרדה ופחד כי מדובר באיום ממשי. חלקם מספרים שזה פוגע בתפקוד שלהם - הם נמנעים מללכת לעבודה או מלשלוח ילדים לחוגים; וגם בפגיעה בחוסן המשפחתי: מריבות עם בני הזוג, הבדלים ברמת החשש, או בחשיבה כיצד להיערך נוכח המצב הביטחוני למשל".
גם מלאומית שירותי בריאות נמסר כי ישנה עלייה של 20% בפנייה למרפאות בריאות הנפש. טובה כץ, העובדת הסוציאלית הראשית בקופה, מציינת כי אנשים מעדיפים לפגוש את המטפלים פנים אל פנים מאשר לשוחח עימם בטלפון.
בקופת חולים מאוחדת מעידים גם כן על עלייה בפניות. טל לבנה, פסיכולוגית קלינית, מדריכה ומנהלת במערך בריאות הנפש של מחוז ירושלים של הקופה, מציינת כי עיקר הפניות בימים האחרונים התקבלו מצד הורים לילדים שחווים מצוקה, לגבי שאלות כגון - לתת לילדים להסתובב, וכיצד להתמודד עם חרדה אצל הילדים.
"בני אדם מגיבים ללחץ בצורה שונה, וחוסנם הנפשי מושפע מהסביבה שלהם והמתרחש בה"
ד"ר שחר רובינזון
לטענת ד״ר שחר רובינזון, ראש תחום בריאות הנפש במכבי שירותי בריאות במחוז דרום, מגמת העלייה בפניות לקווי הסיוע ולמרפאות של מכבי בשל חרדה וקשיים נפשיים, מורגשת באופן משמעותי גם בקרב אוכלוסייה רחבה שלא הייתה מוכרת, ולא טופלה בעבר. "בני אדם מגיבים ללחץ בצורה שונה, וחוסנם הנפשי מושפע מהסביבה שלהם והמתרחש בה. אנחנו יודעים שככל שסטרס גדול יותר ונמשך זמן רב יותר, אנשים רבים יותר יחוו חרדה. כדי לשפר את המצב הנפשי ולהוריד את החרדה מומלץ להקדיש יותר זמן מהרגיל לפעילויות שמורידות לכם את המתח, ולהישען על חברים או משפחה".
הכנה מוקדמת תסייע להתמודד עם התחושות
בעמותת ער"ן מדגישים גם כן כי התשובה לתחושה של המתנה וחוסר אונים היא פעילות. "ככל שנרגיש יותר ערוכים להתמודד עם האיום, הרווחה הנפשית שלנו תעלה, כלומר יש להכין את המרחבים המוגנים ולנהוג על פי ההנחיות ויחד עם זאת לתת מקום לנפש", אומרת ד"ר דניאלס. לדבריה, יש לדאוג לא רק לממ״ד החיצוני, אלא גם לממ״ד של הנפש. "לא להישאר לבד, לדבר עם חברים, לשתף, לבקש מהילדים לשתף אותנו כהורים ולשקף את רגש הפחד ולומר שזו תחושה טבעית". היא מוסיפה כי יש להפריד בין מה שבשליטתנו, למה שאינו בשליטתנו. "אין לי שליטה על החזית הצפונית או הדרומית, אבל יש לי שליטה על המרחב המחשבתי שלנו ועל האופטימיות שנייצר על ידי זה שנתמקד בהווה ונשאל מה יביא לנו ברגע הזה יותר שקט. תחושת לחץ היא ׳מידבקת׳ - אנו מזהים זאת בשיחות של ער״ן, אבל כך גם תקווה".
דמרי מציינת כי המוקד הטלפוני של הכללית מספק מענה רחב - החל ממענה ראשוני ועד הפניה להמשך טיפול במרפאות. "בשנים האחרונות מציע שירות 'התערבות בשעת משבר', התערבות ממוקדת וקצרה, לעיתים באופן מקוון, שמסייעת למטופלים שלא נזקקו עד כה לטיפול במערך בריאות הנפש וכעת חשים צורך בכך. לעיתים לאחר השיחה הראשונית, אנחנו מפנים את המטופלים לשירות הזה, בידיעה שאם ניתן את העזרה וכמה שיותר מהר, זה ימנע החרפה של הסימפטומים".
מוקדי הסיוע זמינים עבורכם
עמותת ער"ן 1201
מרכז החוסן הארצי הטיפולי *5486 - המרכז פועל בימים א-ה בין השעות 08:00-20:00
מוקדים בקופות חולים:
מאוחדת 3833*
לאומית 507*
מכבי 3555*
כללית 8703*