כי ניתן כך לגאול בעלי-חיים מחיי ניצול, התעללות וייסורים שלא ברא השטן. כיוון שזו דרך המלך להיאבק בתעשיית מזון גלובלית בזבזנית, מזהמת ולא-שוויונית. ומפני שישראל היא מעצמת-על בתחום. וגם בגלל שזה אופנתי ובריא, ויכול להיות גם טעים, כל העניין הזה של הטבעונות. תכל'ס, לא ברור מדוע בשנת 2016 רוב מוחץ של האנושות טרם המיר חברבורותיו הקרניבוריות בכאלה טבעוניות. ייתכן שהגורם לכך זו התנייה חברתית ופסיכולוגית עמוקה, שנועדה לשמר מבני כוחות קיימים המושתתים על האינטרסים הכלכליים של תאגידי המזון הגדולים. או שמדובר בחוסר מודעות, עצלנות או גרגרנות צרופה (ובמילים אחרות: ררר... המבורגר). הטיעונים בזכות אורח החיים הטבעוני כה הגיוניים ומשכנעים; בפרט הטיעון המיידי ביותר, זה שאת השלכותיו נרגיש ממש על בשרנו (חה חה), זה שגורס כי תזונה טבעונית משפרת את הבריאות.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
למרות שבני-אדם אינם ידועים כיצורים הפועלים בהכרח לטובתם האישית, במובן מסוים הטבעונות דומה לצחצוח שיניים, למריחת הגוף בקרם שיזוף ביום קיץ לוהט, לחדילה מעישון או להימנעות משתיית שמן מכונות. כשמדובר בבריאות האישית, המעבר לטבעונות פשוט נדמה כמו הדבר הנכון לעשות, לפחות כשזה נעשה במתינות, בגמישות, מתוך מודעות-עצמית ובעיקר - ממניעים בריאים באמת. אולם כמעט בהכרח מופיעה מורכבות עמוקה כשאדם מיישם אידיאולוגיה באופן אדוק מדי, המכתיב התנהגות נוקשה. שהרי איפה שיש נוקשות יש חרדה. ואיפה שיש חרדה בהכרח נמצא מניע נוסף, המסתתר מעל, מעבר ומאחורי האידיאולוגיה.
אין לראות בכתבה זו כתב אשמה כנגד הטבעונות. לחילופין, היא נועדה להצביע על המורכבות הזו, המוכרת בחוגים מקצועיים, ולהתריע בפני הבעייתיות, ואף הסכנה הגופנית והנפשית הנשקפת בגין המעבר לאורח חיים טבעוני עבור אנשים מסוימים, בעלי רגישות ייחודית: אלו המועדים לפתח הפרעת אכילה.
דרוש רצון ברזל
זוהי מגמה עולמית ברורה: מעגל הצמחונות / טבעונות מתרחב. בארה"ב, כמייצגת המגמה, נכון לעכשיו, כ-6-7 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת מגדירים עצמם כצמחונית, וכ-1-2.5% כטבעונית. מחקר מ-2015 מצא שכ-36% מהצרכנים בארה"ב מעדיפים תחליפי חלב ותחליפי בשר. 26% דיווחו על הפחתה בכמות צריכת הבשר בשנה שקדמה לביצוע המחקר, וכ-36% מהצרכנים קישרו בין אכילה טבעונית לרמת בריאות גבוהה.
בישראל, 8% מהאוכלוסיה ניזונה מתפריט צמחוני וכ-5% מתפריט טבעוני. מחקר שערכה חברת נילסן ב-2015 מצא כי חלה ירידה משמעותית בשיעור צריכת מוצרי החלב, הבשר והדגים לנפש בישראל, ועלייה בשיעור צריכת מוצרי הסויה. 30% מהנשאלים בסקר זה דיווחו על הפחתה בכמות המוצרים מן החי שרכשו בשנתיים הקודמות. מספר המסעדות הטבעוניות מצוי בעלייה, כמו גם מספר המסעדות ובתי הקפה שמציעים מנות טבעוניות.
אבל מה קורה כשהפרעת אכילה "מתלבשת" על טבעונות? רותמת אותה למניעיה? מנצלת את האידיאולוגיה לטובתה? בקרב אנשי מקצוע העוסקים בהפרעות אכילה, מדובר בתופעה חדשה יחסית, שטרם נחקרה לעומק. אולם אין מדובר בתופעה בלתי מוכרת בעליל.
אורתורקסיה נרבוזה (אורתו=נכון, אורקסיה=תיאבון), למשל, דומה במאפייניה. היא אף מופיעה כאבחנה קלינית ב-DSM 5, שהתפרסם ב-2014. מדובר באובססיה לא בריאה לאכילה בריאה, שבשונה מאחיותיה המפורסמות, האנורקסיה והבולמיה, אינה כרוכה בדחף לרזון ובאובססיה לגבי משקל גוף. האורתורקסיה עשויה להתחיל כניסיון תמים לאכול בצורה בריאה ולהוביל לקיבעון בנוגע לאיכות ולטוהר המזון. על מנת לשמר אורח חיים שכזה דרוש רצון ברזל; ועל מנת לתחזק רצון ברזל שכזה, דרוש לרוב מניע נוסף, סביר להניח מניע לא בריא.
אנשים הסובלים מאורתורקסיה נוטים להתענג, מצד אחד, על עליונותם לעומת אלו שאינם אוכלים בצורה בריאה כמותם, כמו גם על השליטה שהם מפגינים בכל הנוגע למה שנכנס לגופם. מצד שני, הם מתענגים גם מהענישה העצמית שהם נוקטים במקרים שבהם לא עמדו בפיתוי והכניסו לגופם מזון לא בריא. במקרים קיצוניים, בחירותיהם התזונתיות הופכות כה מגבילות ומצמצמות, הן מבחינת המגוון והן מבחינת מספר הקלוריות, עד שבאופן אירוני למדי, בריאותם נפגעת.
מחקרים מצאו שאכילה בסגנון של אורתורקסיה עלולה להוביל להתפתחות אנורקסיה נרבוזה מלאה. יחד עם האורתורקסיה, בקרב אנשי קהילת בריאות הנפש העוסקים בתחום, מוכר גם הקשר שבין הפרעות אכילה לצמחונות. מחקר מ-2012, למשל, מצא שכמחצית המטופלים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה דיווחו על צמחונות מסוג כלשהו. זהו רק מחקר אחד מבין רבים המראה כי אנשים המאובחנים עם הפרעות אכילה הם בעלי סיכון גבוה יותר להיות צמחונים, אם כי בקרב אנשים צמחוניים, להבדיל מהאורתורקטיים, לא נמצא סיכון גבוה יותר לפתח הפרעת אכילה.
תזונה טבעונית כרוכה בהימנעות מ: בשר, דגים, מוצרי חלב, ביצים, ג'לטין דבש ותוספי מזון נוספים שמקורם בבעלי חיים. יש לכך השלכות לגבי סדר היום התזונתי ובניית התפריט, כפי שמסבירה נופר מילר-מאירי, תזונאית קלינית ביחידה להפרעות אכילה במרפאת "הנוטרים" ברעננה (שבה, גילוי נאות, היה מועסק בעבר כותב שורות אלה, נ.י.): "בדיאטה צמחונית קיימים מקורות חלבוניים מהחי, כגון ביצים ומוצרי חלב, מה שמאפשר לתזונאית להרכיב תפריט מספק מבחינת כמות ויטמין B12, אבץ, סידן, אומגה 3 וחלבון איכותי".
"תזונה טבעונית", היא מדגישה, "יכולה להיות מועילה בריאותית, בתנאי שהיא נצרכת באופן מושכל ומתוכנן, ושמי שמבצע אותה יודע מהם הרכיבים התזונתיים שעליו להשלים מהצומח וכיצד ניתן לעשות זאת". רצוי, משום כך, להיוועץ בתזונאית קלינית לפני שמתחילים.
בכל שלושת סגנונות האכילה – אורתורקסיה, צמחונות וטבעונות – קיים סיכון לחסרים תזונתיים חיוניים. אולם במקרה של אורתורקסיה וצמחונות הפתרונות נגישים ומגוונים יותר. "לדוגמה", אומרת מילר-מאירי, "אני יכולה לבנות תפריט שמכיל מנה חלבונית בכל ארוחה, כגון ביצה בבוקר, כריך עם גבינה בבית הספר, דגן וקטניות (למשל, מג'דרה) בצהריים ופשטידה חלבית בערב. יש אפשרות לשלב בין מזונות מן החי והצומח".
"אורתורקסיה, לעומת זאת, מתבטאת בעיסוק יתר במזון, הימנעות וצמצום קיצוני של מזונות שנחשבים ל"לא בריאים". אלא שכאן יש מקום לדיון: מה נחשב לבריא ומה לא? לדוגמא, יש כאלו שיאכלו מוצרי חלב כי יש בחלב אבץ, סידן, ויטמין D ,B12 וחלבון איכותי, בעוד אחרים ימנעו מכך בגלל החסרונות שבשנים האחרונות מתגלים בחלב (הורמונים בתהליך הייצור, ספיגה לא מיטבית של סידן וכו'). מאחר שבטבעונות צריכת מקורות חלבוניים מן החי אינה עומדת כלל על הפרק, אין בכלל דיון".
עוד ב-mako בריאות:
>> בוטוקס בסינית: הפתרונות הטבעיים שיעלימו את הקמטים
>> מתים מרעב? 6 ארוחות הבוקר שישביעו אתכם
>> טריפ מהעתיד: האם אקסטזי בדרך להפוך לתרופה במרשם?
צורך עז בשליטה
העובדה שבטבעונות אין מקום לדיון מעידה על פוטנציאל ההקצנה הטמון בה, לפחות עבור אלו שכבר סובלים מהפרעות אכילה או מנטייה מוקדמת לכך. כמו כן, היא מציבה קושי מיוחד עבור אנשי ונשות הטיפול האמורים/ות לטפל בהפרעת האכילה תוך שמירה על עצמאותה של המטופלת ומתן כבוד להשקפת עולמה.
אין זה בלתי אפשרי לבנות תפריט טבעוני בריא המפצה על היעדר החלבון החי. ניתן לעשות זאת באמצעות שילוב בין קטניות (עדשים, שעועית, פול, מאש, חומוס) ודגן (חיטה, אורז, דוחן, שיבולת שועל, גריסי פנינה, קינואה). ואולם כשברקע יש הפרעת אכילה, המטופלת לרוב מסרבת לאכול את המזונות הללו, זאת בעיקר בשל העובדה שקטניות ודגן מכילים גם פחמימה ומשום כך מרכיבים ארוחה הנחשבת "כבדה" מבחינת מספר הקלוריות.
אף שטרם נעשו מחקרים רבים בנושא הקשר בין הפרעות אכילה וטבעונות, ניתן לשער שבקרב הטבעונים הסיכון לפתח הפרעת אכילה או אכילה מופרעת (disturbed eating) גדול לפחות כמו בקרב הצמחונים, אם לא יותר. "תזונה טבעונית," מסבירה מילר-מאירי, "דורשת מודעות תמידית למה שנכנס לפה, עמידה בפני פיתויים רבים, שינוי גדול בהרגלי אכילה שהיו נהוגים טרם תחילת הטבעונות, יכולת לעמוד בפני מצבים שעלולים להיות מאתגרים מבחינה תזונתית והתנהגותית, כגון מפגשים משפחתיים, אכילה בחוץ עם חברים, תזונה שגרתית בבית".
במילים אחרות, מעבר לאורח חיים טבעוני ושימורו לאורך זמן כרוכים בהקרבת קורבנות יוצאי דופן, שלא בטוח שלכל אחד נכון/מתאים/בריא להקריב. בדומה לאורתורקסיה, דרוש רצון-ברזל בכדי לשמור על תזונה טבעונית. רצון-ברזל שכזה מלווה אצל אנשים מסוימים בצורך עז בשליטה; הצורך בשליטה על מה שנכנס לגוף המסמל בדרך מטאפורית ומתכתב עם היבטים נפשיים, משפחתיים וסביבתיים נוספים העשויים להיות מעורבים בהתפתחות הפרעת האכילה.
כפי שמסבירה מנהלת היחידה להפרעות אכילה במרפאת "הנוטרים", ד"ר עינת צוברי: "הפרעת אכילה מבטאת חרדה עמוקה. בין אם היא מתבטאת בהרעבה עצמית, מחזורי בולמוסים והקאות, עשיית ספורט אינטנסיבית או טבעונות, היא מבטאת הגנה נגד החרדה הזו. בדרך כלל החרדה היא רק חלק מתמונה רחבה יותר. הפרעת האכילה היא הפתרון הכי טוב שעמד לרשותה של המטופלת לבעיה כלשהי, והיא משרתת צרכי שליטה כפייתיים מגוונים".
מכאן נובע הקושי הייחודי בטיפול בהפרעות אכילה: לשכנע את המטופלת לוותר על הפתרון ששירת אותן זמן כה רב. כפי שאומרת ד"ר צוברי: "מטופלות עם הפרעות אכילה נוטות להכחיש את העובדה שיש להן בעיה. המחלה שלהן נתפסת כהיבט חיוני וחשוב בזהות שלהן, כזה שהן נאחזות בו על מנת שלא לאבד את תחושת העצמי שלהן. לכן הפרעות אכילה בדרך כלל מאוד עיקשות ומשתנות, נעלם סימפטום אחד ומופיע סימפטום אחר, כמו, למשל, במקרים שבהן מטופלת שסובלת מבולמיה מתגברת על הסימפטומים הבולמיים, אבל אחרי כמה זמן מציגה סימפטומים של אנורקסיה. או להיפך".
בהקשר של הטבעונות, אחד הקשיים הייחודיים העומדים בפני אנשי מקצוע הוא לזהות את אותם מצבים שבהם הטבעונות היא רק "תירוץ" להפרעת האכילה. כיצד בכל זאת זה נעשה? "כשאני פוגשת מטופלת לראשונה",מספרת מילר-מאירי, "אני מראיינת אותה באופן מקיף ויסודי ובודקת את הרקע להגעתה למרפאה, את סיבת ועיתוי הפנייה. אני שואלת מהם הרגלי האכילה היום ובעבר? האם השתנו באופן משמעותי? מתי החלה להפחית מזונות מהתפריט ומדוע? מדוע נהפכה לטבעונית? האם מסיבות בריאותיות? מצפוניות? העדפות טעם? מתי החלה המחלה הנוכחית? האם יש לה חוקים שקשורים לאוכל? מה קורה אם אינה עומדת בתפריט ובהגבלות שמציבה לעצמה? האם מוטרדת ממשקל וצורת גופה, ועד כמה זה מטריד אותה במהלך היום?"
"שאלות נוספות קשורות לבעיית האכילה ולתפקוד היומי, בריאות גופנית (בדיקות דם, סדירות מחזור אצל בנות, נתוני גדילה בקטינות עד גיל 18), עמדה כלפי הבעיה ורצון לטפל בה, טיפול תרופתי וכו'. בהפרעות אכילה שכיח שהמצב הגופני לא תקין ובבדיקות הדם מופיעים מדדים לא תקינים שקשורים לחסרים תזונתיים. מחסור בברזל ו- B12, שקיים סיכון לחסר בהם בתזונה הטבעונית, מאוד נפוץ גם במקרה של הפרעת אכילה שאינה קשורה לטבעונות. לאחר ראיון מקיף כזה, אני יכולה להעריך אם מדובר בטבעונות "אמיתית" או מטעמים שמשרתים את הפרעת האכילה".
"הן אומרות שזה מטעמי בריאות אבל הן מצפות לרדת במשקל כשהן לא יאכלו פחמימות או דברים אחרים", אומר ד"ר איתן גור, מנהל המחלקה להפרעות אכילה בבית החולים שיבא, ומביא כדוגמא בחור שאוכל רק פירות, אשר הגיע לפני שבוע למרפאה בתה"ש. בימים אלה הוא אוכל רק בננות ומיץ נבט חיטה, במטרה להיות בריא יותר, אך בינתיים הוא השיל 30 קילו ממשקלו, נמצא בתת משקל ותת תזונה קיצוניים, ומתקשה לתפקד. "הרבה אנשים שמתחילים בהגבלות מזון מטעמי בריאות מסיימים בירידה קיצונית במשקל".
הפרעת אכילה בכסות טבעונית
קושי נוסף הוא בניית התפריט התזונתי עבור מטופלות טבעוניות הסובלות מהפרעת אכילה. "לרוב, המטופלות מודעות לרכיבי התזונה השונים ומקורם, כלומר ידוע להן שרוב התזונה הטבעונית מבוססת על פחמימות ושומנים מן הצומח, וזה רק מקשה על התזונאית לבנות תפריט שהוא מספק מבחינה איכותית וכמותית", מספרת מילר-מאירי. "מתנהל סוג של משא ומתן ביני לבין המטופלת, כאשר מה שעומד לנגד עיניי הוא עד כמה חמור מצבה הגופני (משקל, BMI, בדיקות דם, נתוני גדילה, התנהלות תזונתית בחודשים האחרונים), ולמה היא מסוגלת ברגע זה. אלו שני הפרמטרים שקובעים כמה אני יכולה "להתפשר" איתה בבניית התפריט".
"כמעט תמיד אתן תפריט ראשוני שאינו מספק תזונתית אך יש בו מספר ארוחות קטנות שמשלבות רכיבי תזונה חיוניים. בהדרגה אעלה את כמות הקלוריות ואיכות התפריט בהתאם להתקדמות בטיפול. בנוסף, אסביר למטופלת את הנזק הגופני שנגרם לה ואת הצורך להכניס מזונות איכותיים שכרגע היא נמנעת מהם. יש מקרים שבהם הבהלה והחרדה מהמצב הגופני הירוד מאפשרים למטופלת להסכים לאכול מזונות שעד כה נמנעה מהם, בעוד שבמקרים אחרים, חמורים יותר, ההסבר הפסיכו-חינוכי למצבה הירוד לא מעניין אותה".
המפגש עם מטופלת טבעונית מיוחד דווקא בגלל המרכיב האידיאולוגי הבולט, שעשוי לעורר הזדהות בקרב המטפלת. "תזונאית שעובדת עם הפרעות אכילה צריכה כל הזמן לברר עם עצמה מה היא מרגישה במהלך המפגש עם המטופלת, ולדעת לנהל את זה נכון" אומרת מילר-מאירי, "כלומר, גם אם את מזדהה עם השקפת העולם הטבעונית ומעודדת זאת, מה שקובע הוא מצבה הגופני של המטופלת, ועד כמה היא יכולה להרשות לעצמה לנהל תזונה כזו".
"אם מסיבות אידיאולוגיות, אנשים מאמצים את התזונה הטבעונית ומשקלם תקין, אפשר להמשיך לחיות כך", אומר ד"ר גור. "אך אם הדבר מוביל לירידה במשקל, או לתת משקל ותת תזונה, זה יכול להסתיים בבעיות תזונתיות חמורות. בחורה טבעונית שהגיעה אלינו, אימצה את הטבעונות בגלל שהיא סובלת מדלקת פרקים. לדבריה, המצב השתפר מאוד מאז שהיא טבעונית, עם זאת היא ירדה 20 קילו והפסיקה לתפקד, והיום היא מאושפזת במחלקה. אדם טבעוני חייב לקבל תוסף של ויטמין B12 כי החסר בסופו של דבר ישפיע על בריאותו, לעיתים זה ייקח שנים עד שזה יבוא לידי ביטוי. גם אם אדם אימץ תזונה מסוימת, לא בגלל שהוא רוצה לרזות אלא בגלל סיבות אחרות, התוצאה לעיתים יכולה להיות דומה".
ד"ר גור טוען, כי ההימנעות ממאכלים עושה חשקים שבעצמם גורמים להרפעת אכילה. ל"אנשים שעוברים לשתות מיץ נבט חיטה עושים זאת לא בגלל שהמיץ יותר טעים להם, הם פוחדים לעלות במשקל ושמים חוקים ומגבלות ולא מאפשרים לעצמם לאכול מה שהם אוהבים. הבעיה היא שכשאדם מונע מעצמו את המאכלים הללו זה גורם לו להשתוקקות גדולה יותר ולהתפתחות של בעיות אכילה. לאחרונה אושפזה אצלנו טבעונית במשקל 160 קילו. העלייה הקיצונית שלה במשקל הייתה בגלל התקפי אכילה של פחמימות שמהם ניסתה להימנע על ידי המעבר לטבעונות".
ככל שהטבעונות פורשת כנפיים ומתפשטת בחברה, כך גם הפרעת אכילה בכסות של טבעונות הופכת נפוצה יותר. מכאן נובעת החשיבות של הבנת הקשר בין שתי התופעות וניסוח פרוטוקול טיפולי שיענה על הצרכים הייחודים של אוכלוסית המטופלים/ות הזאת.
* סייעה בהכנת הכתבה: מירב דוסטר