שמנופוביה מתארת אפליה שמופנית כלפי אנשים בעודף משקל, לרוב בעקבות תפיסה סטריאוטיפית לפיה אנשים שמנים = אנשים לא בריאים. מעבר להשפעות החברתיות שעומדות מאחורי תפיסות מקובעות של 'איך צריכים להיראות גברים ונשים', חשוב להבין מה המשמעות הרפואית של עודף משקל והאם יש הצדקה אמיתית להניח ששמנים הם פחות בריאים?
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
שמנופוביה. מוצדקת?
חד משמעית לא. נכון, המון פעמים השמנה נובעת מאכילה מוגברת של מזון מעובד, סוכרים פשוטים, עודף פחמימות ושומן טרנס וגם מצורת אכילה מהירה ממושכת לאורך כל היום ללא הקשבה למנגנון שובע ורעב. גם אין ספק, כשאלו הן סיבות ההשמנה, לרוב הן יגרמו גם לבעיות בריאותיות כמו שומנים בדם, ערכי סוכר גבוהים, בעיות כבד ועוד.
אך האם נכון לומר ולהכליל כי כל שמן הוא בהכרח אדם לא בריא עם אכילה לא נאותה? לא ולא.
השמנה יכולה להיגרם מכל כך הרבה סיבות. השמנה יכולה להיגרם מבעיות גנטיות בריאותיות דוגמת תת-פעילות של בלוטת התריס, מעודף סטרס, מנטילת תרופות מסוימות או גם מעודף אכילה אבל לא בהכרח אכילה של מזונות לא בריאים. מגיעים אלי לקליניקה עשרות אנשים בעודף משקל שצורכים בעיקר מזון בריא, כמעט ולא מתקרבים לאוכל מעובד, מתמידים בפעילות גופנית ועדיין נמצאים בעודף משקל.
השאלה הבאה צריכה להיות 'איך זה הגיוני?', איך הגיוני שאדם שאוכל אוכל בריא בעיקר ועושה פעילות גופנית עדיין יהיה בעודף משקל?
חשוב להבין שאין חוקיות ברורה, אין משוואה אחידה שאומרת שאם אוכלים בריא ועושים ספורט בהכרח נראים בצורה מסוימת. הגוף שלנו מושפע מהגנטיקה שלנו, מהיסטורית האכילה והדיאטות שלנו, ממחלות רקע, מסטרס ומאורח החיים שמנהל אותנו.
אם שומרים על אורח חיים בריא ומתמידים בפעילות גופנית אפשר בהחלט לשנות את הגנטיקה שלנו ואת הרכב הגוף, אך עדיין לכל אחד סוג של 'גבולות גזרה' שהגוף שלו יכול לעבור.
ובמילים אחרות, יש המון אנשים בעודף משקל שתוצאות בדיקות הדם שלהם יהיו טובות יותר מהתוצאות של רבים אחרים - לא כל שמן הוא לא בריא.
מה לגבי אנשים שהיו שמנים עוד משלבי הילדות המוקדמים?
שומן צריך להצטבר בתאי השומן שמתחת לעור. כשתאי השומן מלאים, השומן מתחיל להצטבר במקומות אחרים שלא מיועדים לכך כמו למשל בכבד ובלבלב, ואז המצב מסוכן יותר.
כשילד מפתח השמנה עוד משנותיו המוקדמות, גופו מייצר יותר תאי שומן שגם גדולים יותר מתא השומן הממוצע. כלומר, במילים אחרות, לילד בעודף משקל יש יותר "אחסון" לשומן מאדם רגיל, ואז כאדם בוגר הוא יכול "להחזיק" יותר שומן בתאי שומן. משמעות הדבר היא שכאדם בוגר, אותו ילד יכול להיות "בריא יותר" – כלומר יהיה לו יותר מקום בתאי השומן ולכן פחות שומן יצטבר באיברים פנימיים.
אז ילד שמן יהיה בריא יותר כבוגר?
זאת מסקנה קיצונית מדי. אני מאמינה שחינוך לאורח חיים בריא מתחיל עוד מילדות ועוד מהבית, ובלי קשר למשקל, צריך לחנך לאכילה של יותר פירות וירקות, צריכה של חלבונים טובים כמו מוצרי בשר, מוצרי חלב (כן, יש כאלה שירימו גבה כעת), ביצים דגים וסויה, צריכה של דגנים מלאים ושל מזון פחות מעובד ויותר גולמי, אך האם זה יבטיח שילדינו לא יהיו בעודף משקל? לא בטוח.
מהן ההשפעות המנטאליות של תופעת השמנופוביה?
ההשפעות הן בעיקר מנטאליות. בחורה בעודף משקל מסתובבת המון פעמים בתחושה שהמבטים הסובבים תמיד נעוצים רק בה. בנות בקליניקה מספרות לי שהן מרגישות שבטח כולם מבקרים ושופטים אותן, שהן מרגישות לא בנוח לאכול ליד אנשים, שלא לדבר חלילה על לאכול עוגייה או פיצה.
כנ"ל לגבי כושר, המון נשים וגברים בעלי עודף משקל מרגישים לא בנוח להתאמן ליד אנשים. הם מרגישים שאם הם לא עושים ספורט, יבקרו אותם על חוסר פעילות גופנית, ואם הם כן עושים ספורט, יבחנו ויבקרו אותם על כך.
איך שלא נהפוך את זה, אנשים בעלי עודף משקל ירגישו המון פעמים מצד החברה ואפילו מצדם שהבעיה המרכזית בחייהם היא עודף המשקל.
נקודה אחרונה לסיום, אדם בעודף משקל מודע לזה שהוא בעודף משקל, הוא לא צריך שתסבו את תשומת לבו, הוא לא צריך שתגידו לו כמה יפה הוא יהיה אם רק יוריד במשקל או יאכל יותר בריא, הוא לא צריך שתגידו לו שזה לא בריא, אתם לא באמת יודעים מה קורה שם.
אני כל כך שמחה לראות ברשת אושיות במידות גדולות יותר, שמעודדות אכילה בריאה ופעילות גופנית, אושיות שמקדמות את הבודי פוזיטיב. לפני שאתם מצקצקים, בודי פוזיטיב לא מקדם או מעודד השמנה, הבודי פוזיטיב מקדם קבלה עצמית.
נטלי זרגריאן – דיאטנית קלינית Bs.c, מומחית לירידה במשקל, מנחת סדנאות ומרצה.