המלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות נחשפו אתמול בכנס שנערך בירושלים בנוכחות מנכ"ל משרד הבריאות וחוקרים בתזונה מכל העולם. על פי ההמלצות, המבוססות על עקרונות התזונה הים תיכונית ומעודדות צריכה של מזון טבעי/גולמי ולא מעובד, יש להעדיף מזונות טבעיים, ארוחות ביתיות ומנות טריות, כשבבסיס התזונה מצויים הפירות והירקות. חשוב לציין, שבפעם הראשונה מתייחסות ההמלצות לא רק לרכיבי המזון, אלא עוסקות גם באופן שבו אנחנו אוכלים ובערכים של צריכה מקיימת וההשפעה על הסביבה.
עבור מרבית הציבור מדובר במושגים מוכרים מטרנד הבריאות ששוטף אותנו בשנים האחרונות, והופכים כעת להמלצות רשמיות. אולם, עבור חמישית מאוכלוסיית המדינה שסובלת מחוסר בביטחון תזונתי ואינה יודעת מתי תהיה הארוחה הבאה שלה, המלצות אלו, גם אם תהיינה מוכרות – לא תהיינה יישימות. אוכלוסייה זו אוכלת בדרך כלל מה שיש, העיקר לשבוע. מסיבה זו ככל הנראה בישראל, בדומה למדינות רבות אחרות, ישנו קשר ישיר בין מצבו הסוציו-אקונומי של הפרט לבין תחלואה ותמותה. סיכוייה של אוכלוסייה זו ללקות במחלות הנגרמות מתזונה לא בריאה, כמו סוכרת, שנחשבת לאחת המגפות הבריאותיות הגדולות ביותר במאה ה־21, גבוה בהרבה בהשוואה לכלל האוכלוסייה.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
בימים שלפני חג הפסח תורמים ומחלקים ארגונים ואנשים רבים וטובים סלי מזון לחג. הסלים המחולקים מלאים בכל טוב ובהרבה רצון טוב של נתינה ודאגה לנזקקים, אך הם דוגמה נוספת לחוסר האיזון המאפיין את תזונת האוכלוסיות המוחלשות. הסלים בדרך כלל רוויים במזונות עתירי סוכר, שומן טראנס ומלח. הם אינם נבדקים על ידי אנשי מקצוע ואינם מפוקחים. לכן, על מנת לאזן את הערך התזונתי של הסל ולשפרו יש להקפיד - ואף לחייב - הכנסת פירות וירקות, קטניות ומוצרים בריאים ומזינים נוספים.
סקר שערך ארגון "מזון – תגובה יהודית לרעב" בהשתתפות 196 בנקי מזון בארה"ב מצא כי בנקי מזון שיש להם מדיניות תזונה רשמית עם איסור על חלוקת מזונות לא-בריאים הם הקבוצה היחידה שבממוצע מפיצה כפליים יותר פירות וירקות טריים ממשקאות לא-בריאים וחטיפים.
ביטחון תזונתי משמעו נגישות קבועה למגוון בריא של מזונות, לא רק כמותית אלא גם איכותית. אמנם רבות מעמותות המזון אכן יעדיפו לספק מזון כלשהו, רק כדי למלא את בטנם של הנתמכים, אך על אף הכוונות הטובות, יש לפעול כדי להעביר לנתמכים מזון חיוני ובריא וגם למדינה יש אינטרס להשקיע בכך.
רק מעצם העובדה שעלות יום אשפוז במחלקה פנימית בבית החולים מוערכת בכ-3,000 שקלים, ובלי להתייחס לעלויות דמי מחלה, בדיקות רפואיות ותרופות, למדינה צריך להיות עניין כלכלי משמעותי בצמצום פער חוסר הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות חלשות ובהקצאת תקציבים לנושא זה, תוך שימת דגש על מודעות וחשיבות צריכת מזון בריא.
לקט ישראל, ארגון הצלת עודפי המזון הגדול בישראל, זיהה את החשיבות שבצריכת מזון בריא ומזין גם בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ולכן הוא מציל ומחלק עודפי מזון בריאים ומזינים וכן פועל להעלאת המודעות והידע בקרב ציבור זה לחשיבות של צריכת מזון בריא. אחת מהדרכים שנוקט הארגון היא מימון סדנאות לתזונה בריאה בתקציב מוגבל. בסדנאות רוכשים המשתתפים כלים וידע אודות מוצרים שונים, תחליפים בריאים ומזינים שניתן לרכוש בתקציב נמוך, חשיבות אכילה מסודרת ומשותפת של כל המשפחה סביב השולחן - והכל תוך שימת דגש על היכולות התקציביות המוגבלות של משתתפי הסדנאות.
אחד מהכלים שמלמדים בסדנה הוא שבתקציב זהה ניתן לרכוש סל לא בריא, עתיר מלחים, שומן טראנס וסוכרים ומנגד - סל בריא ומאוזן. כך למשל, שתי שקיות של חטיף מלוח ושתי חבילות של עוגיות שוקולד יעלו כמו שקית של קילוגרם עדשים ירוקות ושקית של קילוגרם גרגירי חומוס. בסל הראשון ארבעה מוצרים רוויים בשומן טראנס וסוכר ואילו בסל השני שני מוצרים המספקים ערכים חשובים של חלבון וקטניות ומספיקים למספר ארוחות מזינות.
סקר שהעביר ארגון לקט ישראל בקרב משתתפי הסדנאות לתזונה בריאה בשנת 2017 העלה כי 24 אחוז מהמשתתפים הפחיתו את צריכת השתייה המתוקה במידה רבה, 52 אחוז מסרו כי הגדילו את כמות אכילת הפירות והירקות, 27 אחוז הפחיתו את צריכת הסוכר במידה רבה, 60 אחוז מקפידים על אכילת ארוחת ערב משותפת בתדירות גבוהה ו-70 אחוז מקפידים על אכילת ארוחת בוקר במידה רבה.
עוד ב-mako בריאות:
>> צעירה ירדה 60 ק"ג תוך פחות משנה - ואז זה קרה
>> חטפה הרעלת קיבה מטעות שרובנו עושים
>> יאללה תעמיסו: אלה 3 הפחמימות הכי בריאות
אכילת מזון בריא ומזין מסייעת בהפחתת הסיכון לתחלואה ותמותה. על המדינה לפעול ולסייע גם למי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו לאמץ הרגלי אכילה בריאים ולאמץ אורח חיים בריא יותר. לכן, כשהמדינה מעדכנת את הנחיות התזונה מטעמה, עליה לוודא שהן ישימות עבור כל האוכלוסיות ואינן מהוות מותרות עבור מי שידו משגת בלבד. במקביל לפרסום המלצות התזונה המעודכנות מוטלת על משרד הבריאות החובה להנגיש אותן עבור כל האוכלוסיות. במסגרת זו, ניתן לגבש תכנית לאומית אשר תקבע יעדים להצלת מזון בריא בלבד, תגביל את חלוקת המזון הלא בריא לנזקקים ותחייב את איזונם של סלי המזון כך שיכילו גם מזונות בריאים ומזינים ותקדם את המודעות לתזונה בריאה. המדינה תצא נשכרת ותפיק תועלות רבות ממעורבותה בתחום התזונה הבריאה, הן מההיבט החברתי של צמצום פערי אי השוויון במשק והן מההיבט הכלכלי של חסכון כספי אדיר וניצול יעיל יותר של המשאבים העומדים לרשותה.
* סמדר הוד עובדיה היא מנהלת תחום תזונה וביטחון מזון בלקט ישראל