הסלרי, המכונה גם כרפס, הוא צמח, ירק המשמש ואפילו יכול לשמש כתבלין. ניתן לאכול אותו בצורתו הטרייה או להוסיפו לתבשילים כמו מרק או מאכלי קדרה. כל חלקיו ניתנים לאכילה: השורש, הגבעולים והעלים; ואילו מהזרעים מכינים תבלין. מעבר לעובדה שטעמו דומיננטי והוא מעניק למאכלים טעם עשיר ומיוחד, יש כמה סיבות בריאותיות לשלב אותו באופן קבוע בתפריט.
דל בקלוריות: הסלרי מכיל רק 16 קלוריות ל-100 גרם.
טוב ללב: מדובר בירק עשיר באשלגן – מינרל חשוב לשמירה על פעילות תקינה של הלב, אשר מסייע בהורדת ערכי לחץ דם גבוה ועוד.
עשיר בוויטמינים: הסלרי מכיל ויטמין A, החשוב לפעילות תקינה של רקמות ריריות וחיוני למנגנון הראייה. כמו כן הוא מכיל ויטמין K ויטמין k המסייע בקרישת הדם ובבניית העצם וחומצה פולית הממלאת תפקיד חשוב במניעת מומים מולדים, אנמיה , מחלות לב וכלי דם.
מונע את הצורך בהוספת מלח: הסלרי מכיל נתרן (80 מ"ג ל-100 גרם), מה שעשוי להפחית את הצורך בשימוש בתוספת של מלח.
טוב לעיכול: הסלרי עשיר בסיבים מסיסים ולכן הוא משמש מקור לתסיסה של חיידקי המעיים, והוא מפנה חלק מהכולסטרול המגיע מהמזון ומפחית את הגלוקוז בדם. כמו כן הוא עוזר להגדלת נפח הצואה ולמניעת עצירות. עושר של חיידקי מעי בכמות ובסוגים, מפחית סיכון לתחלואה מכל סוג.
תורם לבריאות הכללית: פלבנואידים, החומרים המעניקים לצמחים את צבעם, הם המקור העיקרי לנוגדי החמצון שבסלרי. אלה נלחמים ברדיקלים החופשיים בדם ובתהליכי החמצון המזיקים. במילים פשוטות – הוא תורם לגוף בריא יותר.
אנטי-דלקתי: הסלרי נחקר בהקשרים אנטי-דלקתיים והוכח כמסייע להפחתת מדד דלקת בדם. כמו כן הראה שיפור במצב הדלקתי במפרקים במקרים של דלקות פרקים. במספר מחקרים הצליחו המחקרים להראות גם ירידה במדדים כגון יתר לחץ דם וסוכרת, בזכות שתייה של מיצוי סלרי.
למי לא כדאי לאכול סלרי?
חשוב לדעת כי בגבעול הסלרי הסיבים מופיעים כחוטים דקים. סיבים אלה הם מקבוצת הפיטוביזוארים (אינם מתפרקים ויוצאים בצואה כמו שהם) מי שלאחר ניתוח במערכת עיכול, מי שסובל מחסימות מעי או מי שמאובחן עם דיברטיקולוזיס (כיסים במעי הגס)- עליו להימנע מאכילת גבעולי סלרי.