כל ההתחלות
רקדתי בלט כל ילדותי, מגיל 6 עד 12, לצערי גילו עקמת בעמוד השדרה שלי ונאלצתי לפרוש. נעזרתי במכשיר מיוחד שנהגתי ללבוש על החלק העליון של גופי שפתר חלקית את בעיית העקמת. מי היה מאמין שיגלו אותי כשעבדתי בקיוסק בריכת אוניברסיטת תל אביב בגיל 14 ואתחיל לדגמן.
שגרת ספורט
היום, בגיל 52, אחרי פציעה חמורה, שני ניתוחים, החלפת מפרק ירך ופיזיותרפיה כואבת, אני צועדת מדי יום 5 קילומטרים ומתאמנת במכשירי הכוח הפזורים ברחבי תל אביב, ובבית משלימה את הפעילות עם תרגילי בטן ומתיחות. הספורט עוזר לי לחשוב נקי וטהור, כל טרדות היום מתבהרות תוך כדי ההליכה בחוץ, תמיד אני מוצאת פתרונות וחוזרת הביתה נמרצת וחיונית. חילוף החומרים טוב יותר, העור קורן והגוף חוזר לעצמו ומתחזק, בשבילי זה האור שמבצבץ בקצה המנהרה, וכל יום אני מתקרבת עוד קצת לאור הזה.
רגעי שיא
סיפור הגבורה האישי שלי - באמת שלא האמנתי שאוכל לנעול נעליים בעצמי אחרי הפציעה, טווח התנועה שלי ברגל ימין הפצועה היה אפס! צלעתי וסבלתי מכאבים קשים במשך שנה מהניתוח הראשון עד השני. בשבילי לקום בכל בוקר וללבוש את בגדי הספורט, לנעול נעליים ולצאת לאוויר העולם זה הניצחון!
השראה ספורטיבית
ההשראה שלי מעולם הספורט הם כל הנכים שנלחמים כל רגע ורגע ולא מוותרים, רק עכשיו צפינו כולנו במדליק המשואה נועם גרשוני שנפצע קשה במלחמת לבנון השנייה וההישגים שאליו הגיע מרגשים כל כך, צפיתי בו ובכיתי.
רגעי משבר
אין בוקר שאני קמה לעמל יומי ללא כאבים, גופי לא יחזור לעולם למה שהיה לפני הפציעה, אבל יש לי את עצמי, את כוח הרצון שלי, את השאיפות והמטרות שאני שמה לעצמי ועדיין רוצה להגשים ולהמציא את עצמי מחדש, אלו הקלפים שלי וזה מה שמחזק אותי, להסתכל קדימה ולראות את חצי הכוס המלאה תמיד. הייתי שמחה להעביר את המסר שלי לעוד ועוד נשים במסגרת ההרצאות שאני מעבירה, אני כאחד האדם, צוחקת בוכה כואבת ומתמודדת.
עצה למתחילים
אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל בפעילות גופנית. העצה שלי היא להתחיל בקטן, מהפכים גדולים ובומבסטיים לא מחזיקים מעמד לאורך זמן. צריך להבין שיש דרך לעבור וכל יום לעשות עוד כמה צעדים. הכי משמח אותי לצעוד בים, באוויר הפתוח, להסתכל על השמים, על המים, ולהבין עד כמה העולם נפלא, את עוצמתו של הטבע. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
מוטו לחיים
הישרדות, להמציא את עצמי מחדש כל הזמן, להסתכל קדימה באומץ!
מנת בריאות יומית
לפני כעשרה חודשים החלטתי להתחיל במסע "החזרה לגזרה שלי". אחרי הניתוח הראשון פינקו אותי בהרבה אוכל טוב, שכבתי במיטה שלושה חודשים, וברור שעליתי במשקל. בד בבד עם החזרה לספורט הקפדתי מאוד על התזונה, עשיתי ניקוי רעלים בפיקוח תזונאי, הורדתי פחמימות והוספתי קטניות וירקות רבים לתפריט.
אני פותחת את הבוקר עם אבוקדו וקפה, לא יכולה בלי קפה. מוסיפה תוסף תזונה שמלווה אותי כבר ארבע שנים מאז הפציעה - קולגן פלוס, אבקה שאני מוסיפה לכוס מים פושרים וחצי לימון סחוט, עוזר לי מאוד בגמישות המפרקים ועל הדרך שומר על אלסטיות העור. בצהריים אני בדרך כלל אוכלת סלט גדול ודג, אינני אוכלת בשר אדום מזה חצי שנה. בערב יוגורט עזים 5 אחוז עם פירות חתוכים ותערובת קוואקר וגרנולה שאני מכינה בעצמי.
גילטי פלז'ר
החטא שלי הוא עוגת טחינה שאני אופה, ובין הארוחות חטיף בריאות או תערובת אגוזי מלך שקדים חמוציות לא קלויים. כמובן במסעדה טובה אוכל הכל אבל בלי לחם.
עוד ב-mako בריאות:
>> האם זו המחלה שגרמה למותו של אביצ'י?
>> בדקו את עצמכם: 8 סימנים שאתם אנשים בריאים
>> האם הדיאטה הזאת היא הפשוטה ביותר בעולם?
שיפור עצמי
אינני מצטערת על דבר שעשיתי, ואם כן, זה יעזור? אני כל הזמן לומדת דברים חדשים ומנסה להשתפר, אולי בכל זאת יש אחד - הלוואי שהייתי יותר משוחררת, פחות קשה עם עצמי.
עצבים
מעצבנים אותי אנשים רעים, אנשים שלא רואים דבר חוץ מאת עצמם.
משמח כשעצוב
האהבה משמחת אותי, האהבה לילדיי, האהבה לאמי הנפלאה, האהבה לבן זוגי, האהבה לעבודתי, האהבה לאחר ולשונה, והכי חשוב הנתינה.
עוד ספורטאיות מדהימות בעמוד האינסטגרם של Roco_Runs