כל ההתחלות
תמיד אהבתי להזיז את הגוף שלי. אהבתי את מה שזה עושה לי פיזית ורוחנית, אהבתי לראות את ההתקדמות שלי מפעם לפעם, איך אני מצליחה עוד משהו חדש, מפתחת גמישות וכוח, ואהבתי את התהליך שאני עוברת תוך כדי מבחינה אישית. בתור ילדה, אמא שלי תמיד עודדה אותנו להירשם לחוגי ריקוד, זה היה חלק מהחינוך בבית, ובשיעורי ספורט ניצלתי את הגובה שלי (תפסתי גובה בגיל מאד צעיר) ואהבתי ריצות קצרות וקפיצה לגובה. בגיל ההתבגרות הרגשתי שהגוף שלי בוגד בי, כי לא משנה כמה התאמנתי וכמה רקדתי, לא הצלחתי לשנות את מבנה הגוף שלי ולהפוך אותו לגבעולי וקטן. הייתי מה שאני, אבל לא הייתי מוכנה לקבל את זה. בשלב הזה ספורט הפך להיות מטלה מבאסת, משהו שעשיתי בשביל התוצאה החיצונית, וזה הוציא ממנו את כל הכיף. למזלי, בשנים האחרונות, בייחוד מאז שהפכתי לדוגמנית, שיניתי גישה והכנסתי את הספורט לשגרת החיים שלי כמשהו בלתי נפרד ממנה, ואני עושה את זה בעיקר בשבילי. מבחינתי זו הדרך שלי למלא מצברים, לתחזק ולהעניק לעצמי.
שגרת ספורט
אני אוהבת לשנות מדי פעם את סוג האימון שלי. בשנה האחרונה התאמנתי בעיקר באימונים פונקציונליים בסטודיו לנשים swetshop. לפני כן הייתה לי תקופה של ריצה, ועכשיו אני אוהבת יוגה חמה, אני מתאמנת בסטודיו סול, בחדר מחומם ל-40 מעלות. ויניאסה, ביקרם, פילאטיס, באר ועוד. אני משתדלת ללכת לשלושה-ארבעה אימונים בשבוע, אבל אם הספקתי פחות מזה אני לא מלקה את עצמי על כך. סוג האימון חייב להיות משהו שממש בא לי עליו, כי אם נגמר לי החשק, אני באה פחות וחבל. לכן תמיד אהיה קשובה לעצמי כדי לבדוק אם כיף לי באימון הזה ואם הגוף שלי מגיב אליו טוב, ואם יש צורך אני משנה.
I move therefore I am - זה ציטוט של הרוקי מורקמי שמאוד מדבר אלי. זו תפיסת העולם שלי, גם בספורט וגם בכל אספקט בחיים. אני אוהבת תנועה גם פיזית וגם מחשבתית.
מבחינתי להתאמן זה דלק. הספורט מחזק אותי גופנית ומנטלית. בזכות ההתמדה לאורך שנים, אני לא סובלת לרוב מכאבי גב שהופיעו אצלי עקב תאונת דרכים. כשאני מרגישה באנרגיות נמוכות וזקוקה לבוסט חיובי, אני דואגת לפנות זמן לאימון כי אני יודעת שאצא ממנו בנאדם אחר.
ספורט מנקה את הראש, משחרר, מרים את המצב רוח, אני אוהבת להזיע, להרגיש את השרירים אחרי אימון, את הגוף מתארך. וחוץ מזה כדוגמנית שהגוף שלה הוא העבודה שלה, אני לא יכולה להרשות לעצמי להזניח אותו, הוא המקדש שלי.
אני אחת שלא יודעת לתת חצי כוח באימון. אם אני מתחילה אימון, אני תמיד אתן את ה-200 אחוז שלי ולפעמים הגוף לא מגיב לזה טוב, למדתי שאני צריכה להיות קשובה לו, גם אם אני עייפה אני מקפידה לבוא לאימון ומאפשרת לעצמי לתת כמה שאני יכולה. אם בשיעור הקודם הצלחתי תרגיל ברמה מתקדמת, זה לא אומר שגם השיעור הזה אני חייבת לבצע אותו. אני ממש משתדלת להקשיב לעצמי ולהתאים את האימון למצב שלי באותו הרגע. זה שומר עליי חיונית ואנרגטית.
רגעי שיא
שיעור ספורט. כיתה ה'. כל הילדים עומדים צמוד לקיר באולם הספורט. המורה מבקשת לעמוד על הידיים. גם אני כמו כולם ניגשת למשימה ולוקחת תנופה, מניחה את ידי על מזרן הספורט, לרגע עומדת על הידיים ואז קורסת על הילדה שלידי ושוברת לה את היד. הגודל הפיזי שלי תמיד עמד ביני לבין העולם. אני לא בנאדם של שיאים, אלא של עלייה מתונה ותהליכית, אבל אני חושבת שהשיא בהיסטוריה הספורטיבית שלי הוא עכשיו. המקום השלם הזה עם הגוף שלי הוא משהו שאני מתגאה בו מאוד. אין פה ממד של תחרותיות או חתירה להישגים ממשיים, אלא רק להמשיך לנוע.
השראה ספורטיבית
אחותי רונה מאמנת פילאטיס. היא פתחה סדרת וידיאו לאימונים ביתיים, והיום גם מדריכת קורס מאמנות פילאטיס. היא זו שהחדירה בי את חדוות האימונים. רק להסתכל על האופן שבו היא מתאמנת ומאמנת ואיך היא מתייחסת לגוף שלה ממלא אותי בהשראה. אני חייבת לה הרבה.
מנת בריאות
אני מאד אוהבת להכין לי שייק בריאות כארוחת בוקר. בננה, תפוח, מנגו, אגס, קיווי, קייל, מלפפון, חלב שקדים, זרעי צ'ייה, נענע, תמר. משחקת בכל פעם עם שילוב הפירות ועם הכמויות. תמיד מפתיע אותי כמה טעים זה יוצא.
גילטי פלז'ר
אני בוחרת לא להתייחס לאוכל כחטא. אכילה נכונה, כמו פעילות גופנית, היא משהו שאני עושה עבור הגוף שלי, מתוך אהבה וכבוד אליו. הבטן מנחה אותי מה נכון לי ומה לא, מה עושה לי טוב ומה פחות. אם אני אוכלת מאוזן באופן כללי, אין סיבה למנוע מעצמי מאכלים שאני אוהבת. לכן גם אם אני אוכלת משהו שנחשב פחות בריא או משמין, אני לא רואה אותו בתור חטא, אלא מעדיפה ליהנות ממנו.
עוד ב-mako בריאות:
>> מפתיע: רשימת המאכלים שאפשר לאכול בלי הגבלה
>> הטיפ שיגרום לכל היום להיראות אחרת
>> מצאנו את כל הדרכים להיפטר מהנזלת
עצה למתחילים
יוצא לי לפגוש הרבה נשים בהרצאות וסדנאות Self love שאני מעבירה. חלק גדול מביעות חוסר חשק להתאמן. אני מבינה את ההרגשה ויודעת שרוב האנשים אוהבים להציב לעצמם יעד מדיד כמו להגיע למרחק מסוים בריצה, לעשות מספר מסוים של שכיבות סמיכה, ובעיקר לרדת למשקל נחשק. אבל הבעיה היא שלפעמים היעד הזה נראה רחוק ומאיים וגורם לנו לוותר מראש.
נסי לחפש יעד אחר, כמו להגיע למצב רוח יותר טוב באופן קבוע, להיות רעננה יותר, להתחזק ולהרגיש מחוברת יותר לגוף. אלה יעדים שאינם מדידים אבל הם מעידים על שינוי בתפיסה שאורח חיים בריא ומאוזן מורכב גם מספורט, תהליך ממושך, ולא פיקים.
אם את לא אוהבת להתאמן, כנראה פשוט עוד לא מצאת את סוג האימון המתאים עבורך. תמשיכי לחפש!
נסי לעשות ספורט מתוך אהבה ונתינה לגוף ולא מתוך סלידה ממנו ורצון לשנות אותו. זה יעשה את כל ההבדל.
עשו לעצמכן טובה ואל תוותרו על תנועה בחיים שלכן. גם בתקופות קשות, בחורף, עם העומס בעבודה ובבית. תנו לעצמכן את השעה או השעתיים האלה בשבוע לפחות. זה חשוב כמו אוויר לנשימה ומשפיע חיובית על כל שאר תחומי החיים. ועוד דבר, אם לא מסתדר לכן, אל תכעסו על עצמכן, תמיד אפשר לחזור לתנועה, הגוף יגיד לכן תודה.
מוטו לחיים
המוטו שלי הוא שאין קסמים ואין קיצורי דרך, בספורט בפרט ובחיים בכלל. מי שמשקיע לאורך זמן מצליח. הרבה אנשים מחפשים קיצורי דרך, אבל אני מעדיפה תהליכי עומק שמביאים לשינוי אמיתי, משמעותי ואישי. זה מצריך סבלנות רבה והמון אורך רוח אבל זה משתלם.
אני רואה את השפעת התפיסה הזאת בפועל בחיים שלי. היו כל כך הרבה אנשים שלא האמינו בדרך שלי, שסגרו בפני דלתות, ואני לא נתתי לזה להוריד אותי. המשכתי לעשות, לחקור, לחפש ולדייק עוד ועוד את האג'נדה והעשייה שלי. כשאת עושה משהו מתוך אהבה זה פשוט עובד.
עוד ספורטאיות מדהימות בעמוד האינסטגרם של Roco_Runs