לפני כחודש אושרה בישראל זריקת הוויגובי לירידה במשקל, ובכך היא מצטרפת למגוון סוגי הזריקות וכדורי ההרזיה. בדקנו אילו מוצרים קיימים בשוק, כיצד הם פועלים ומהם הקריטריונים לקבלת מרשם.
"הזריקות מדמות הורמון שמשרה שובע", מסביר ד"ר רז הגואל, רופא מומחה ומנהל "המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה", "זה אומר שאנחנו שבעים הרבה יותר מהר. ההורמון גורם לקיבה להתרוקן הרבה יותר לאט, מה שגורם לתחושת שובע לאורך זמן ממושך".
אילו תרופות קיימות בשוק ומהם הקריטריונים לקבלתן?
"הזריקות שקיימות היום בישראל הן סקסנדה, המאושרת בישראל משנת 2015. הזריקה המקורית שלה היא ויקטוזה, שהייתה תרופה לסוכר במינון נמוך. כשנותנים אותה במינון גבוה היא נקראת סקסנדה. זוהי זריקה יומית שאפשר לקחת כל החיים.
"כעת הצטרפה הוויגובי, שבמינון נמוך נקראת אוזמפיק, המאושרת בארץ רק לחולי סוכרת, אך ניתנת בהחרגה גם לירידה במשקל במקום וויגובי, בגלל שיש מחסור גדול בעולם בוויגובי.
"זריקה נוספת בשם מונז'רו תיכנס בקרוב לישראל. היא חזקה יותר ומורכבת משני חלקים המדמים שני הורמונים. היא מייצרת יותר ירידה במשקל וניתנת רק לאנשים שסובלים מהשמנה בעקבות סוכרת.
"ישנם גם כדורים להרזיה: כדור מדכא תיאבון בשם רזיל, וכדור נוסף בשם קסיניקל, המונע ספיגת שומן מהאוכל".
ד"ר הגואל מציין כי כל הזריקות והכדורים מיועדים לאנשים שסובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר – אנשים שערך ה-BMI שלהם מעל 27 עם גורמי סיכון כמו סוכרת, לחץ דם, כולסטרול גבוה או קדם סוכרת, או לאנשים שערך ה-BMI שלהם גבוה מ-30 ואין להם גורמי סיכון.
"היחידים שמורשים לתת את התרופות הם רופא משפחה או רופא המתמחה בהשמנה", הוא מוסיף, "חשוב מאוד לדעת איך לעבוד עם מינונים, לכן חייבים לבקש בקופות החולים רופאים שמתמחים בהשמנת יתר".
מהן תופעות הלוואי של התרופות?
"תופעות הלוואי תלויות במטופל וברקע להשמנה. לכן חשוב מאוד להגיע להתייעצות פרטנית ולהתאים את הטיפול לכל אדם באופן שונה. המטופל עלול לסבול מבחילה, הקאה, כאב בטן או עצירות מזריקות ההרזיה, אך בשינוי מינון ניתן לפתור את הבעיות האלה.
"גם לכדורים יש תופעות לוואי. לכדור הקסניקל התופעות הן שלשולים וכאבי בטן. השפעה נוספת עלולה לקרות אם נוטלים את הכדור לאורך זמן, משום שהוא מונע ספיגה של שומן מהאוכל ולכן למחסור בוויטמינים. הכדור רזיל יכול לגרום לעצבנות, לערנות, לעלייה בדופק ובלחץ הדם".
ד"ר הגואל מזהיר מפני השוק השחור של התרופות וטוען כי הוא מסוכן מאוד. "הוא לא שווה את הכניסה אליו", הוא אומר, "אי אפשר לדעת מה אנחנו מכניסים לגוף, או אם התרופות נשמרו בקירור".
