תוחלת החיים בעולם כולו נמצאת במגמת עלייה. לכאורה זו התפתחות מבורכת, אך היא כרוכה באופן בלתי-נפרד בהזדקנות של האוכלוסייה. מנקודת מבט כלכלית, אוכלוסייה מבוגרת יותר משמעה תחלואה רבה יותר, שהיא נטל על מערכת הבריאות. מחקרים הציעו שכמעט מחצית מהתחלואה באוכלוסייה הכללית היא של בני ובנות 60 ומעלה; לפי סקרים של משרד הבריאות הישראלי, התרחשה עלייה של כמעט שבעה אחוזים בשיעור הסובלים מריבוי מחלות כרוניות בשנים 2015-2014, בהשוואה לעשור שקדם להן.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
המצב הזה הוביל חוקרים שעוסקים ברפואה ובזִקנה לחפש דרכים להקטין את נטל התחלואה ולשפר את בריאותם של מבוגרים, בעיקר דרכים מהסוג שמכונה במחקר "התערבות" – כלומר, שינויי התנהגות שאפשר לאמץ בקלות יחסית. נמצא שמַַעֲבר לתזונה איכותית יותר הוא התערבות שעשויה להוביל להזדקנות בריאה יותר. בשנים האחרונות מתפרסמים יותר ויותר מחקרים שעוסקים בהשפעות הבריאותיות של תזונה טבעונית, וגופים כמו הארגון האמריקאי לתזונה ממליצים על טבעונות בתור דפוס תזונה שעשוי להיטיב עם הבריאות, כל עוד מתנהלים עימו בצורה נכונה. כלומר, כל עוד צורכים את כל אבות המזון – חלבונים, פחמימות ושומנים – בכמויות שתואמות את המלצות ארגוני הבריאות, מקפידים על המשקל ונוטלים תוספי תזונה (של ויטמין B12, למשל) אם יש בהם צורך.
אבל בואו נחזור אחורה שנייה. מה הקשר, בעצם, בין זִקנה ובין תזונה בכלל וטבעונות בפרט? מחקר חדש מציע שטבעונות עשויה להאריך את החיים בהשוואה לתזונה שכוללת מזון מן החי, וייתכן שהיא עושה זאת דרך השפעה אפיגנטית – שינויים בתפקוד הגנים שמשפיעים על אופן הביטוי שלהם, כלומר עד כמה, מתי ואיפה נוצרים חלבונים לפי הגנים הללו, בלי לשנות את המבנה הגנטי עצמו. במחקר העריכו החוקרים את ההזדקנות הביולוגית דרך בחינת המתילציה בתאי הגוף: זהו תהליך שבו מתווספת במקומות מסוימים ב-DNA תרכובת בשם מתיל, שמורכבת מאטום פחמן ומשלושה אטומי מימן. בעקבות המתילציה פעילותם של גֵנים מסוימים "מושתקת" או מוגברת. המתילציה מתרחשת בתכיפות רבה יותר עם העלייה בגיל התא, ולכן כשבוחנים את כמות המתילציות אפשר להעריך את הזדקנות התא – שעשויה להיות מהירה או איטית יותר מהממוצע, ולכן להראות "גיל" שונה מהגיל של האדם.
המחקר נמשך שמונה שבועות, והשתתפו בו 21 זוגות של תאומים זהים שגויסו בעזרת מאגרי מידע. גיל המשתתפים הממוצע היה 39, והם היו בריאים באופן כללי. אחד התאומים מכל זוג התבקש להקפיד על תזונה טבעונית והאחר על אכילת-כול, באופן שנבחר אקראית. המחקר הורכב משני שלבים, שכל אחד מהם ארך ארבעה שבועות. בשלב הראשון קיבלו המשתתפים ארוחות מוכנות, ובשלב השני היה עליהם להכין את מזונם בעצמם, בהתאם להנחיות תזונתיות ספציפיות. לכל אורך המחקר קיבלו המשתתפים ליווי לצורך התנהלות תזונתית בריאה. נלקחו מהם דגימות דם בתחילת המחקר ובסופו, כדי להעריך את ההזדקנות הביולוגית.
אצל חברי הקבוצה שהקפידו על תזונה טבעונית תועדה ירידה בגיל הביולוגי (כאמור, לפי רמת המתילציה) בחמישה מוקדים שונים בגוף: במערכת החיסון, בלב, במערכת ההורמונלית, בכבד ובחילוף החומרים. לעומתם, אצל חברי קבוצת אוכלי-הכול לא נמצא שינוי בין מצבם לפני תחילת המחקר למצבם בסופו. הממצאים לגבי הטבות אפיגנטיות אפשריות עולים בקנה אחד עם תוצאות ממחקרים נוספים, בעיקר מחקרים תצפיתיים, שקושרים בין תזונה טבעונית לבריאות משופרת. אך לפני שנכתיר את הטבעונות בתואר "מעיין הנעורים", הבה נקדיש מעט תשומת לב להיבטים נוספים של המחקר הזה.
האם יותר צעיר הוא יותר בריא?
חוזקו של המחקר טמון בעצם ההתערבות, ובהתמקדות בתאומים זהים – כך שמשתתפי המחקר שימשו קבוצת הביקורת של אחיהם, תוך נטרול, לכאורה, של השפעת משתנים גנטיים אפשריים. עם זאת, המדגם היה קטן וההתערבות קצרה ולא ממושכת. בלי מעקב המשך לא ניתן להסיק אם מדובר בשינויים נקודתיים או בשינויים שישרדו לאורך זמן.
בנוסף, משמעותם של השינויים האפיגנטיים שנמצאו לא ברורה במלואה. מחקרי עבר אומנם מצאו קשר בין חלק מהמדדים שנבדקו לבין בריאות, אך קיימים גם ממצאים מעורבים בדבר הקשר שלהם לסוגים שונים של סרטן. באופן כללי, הקשר בין המתילציה שהיתה במוקד המחקר הנוכחי לבין מדדי בריאות פחות מובהק וברור מכפי שנוטים לחשוב. יתרה מזאת, החוקרים ציינו שבקרב קבוצת הטבעונות נמצאו שינויים אפיגנטיים שידועים כמעלים את הסיכון לסוכרת, לצד אחרים שנמצאו דווקא כקשורים להפחתה בסיכון. הממצא הזה אומנם סותר תוצאות קיימות של מחקרים תצפיתיים גדולים, שהראו שטבעונות מפחיתה סיכון לסוכרת, אך גם מדגיש את הקושי להגיע למסקנות נחרצות בנוגע להשפעות האפיגנטיות האפשריות של התזונה.
כמו כן, נראה שההבדלים בין תזונת הקבוצה הטבעונית-לצורך-המחקר לתזונה של אוכלי-הכול היו רחבי היקף: נמצאו הבדלים בין הקבוצות בצריכת סוגים שונים של שומנים, בצריכת הירקות הכללית ובכמות הסיבים התזונתיים. ההבדלים הרבים האלה מערערים על המסקנה שלפיה הממצאים מקורם בהכרח בהימנעות ממזון מן החי. יתרה מזאת, בעבר כבר יוחסו השפעות בריאותיות דומות לדיאטות שכן מכילות מזון מן החי, לצד מאכלים מסוימים בכמות גבוהה, כמו תזונה ים-תיכונית ודיאטת DASH.
טבעוני, או פשוט איכותי?
המשתתפים שהתבקשו לנהל אורח חיים טבעוני נענו להנחיות יותר מהמשתתפים בקבוצה השנייה, שהקפידו פחות להישמע להמלצות התזונתיות שקיבלו. לכאורה זהו יתרון נוסף של הטבעונות, אך ראוי לציין שאולי יש כאן הטיית בחירה: חלק מהנבדקים גויסו למחקר לאחר שהביעו עניין בסרט תיעודי שקשור לטבעונות. אם זה אכן המצב, הוא יכול להסביר את נכונותם של רוב מובהק (90 אחוזים) מתוך הטבעונים-לצורך-המחקר להמשיך עם היבטים מסוימים של התזונה הטבעונית ולהתמיד בה, לעומת 60 אחוזים בלבד מהמשתתפים בקבוצה השנייה. עם זאת, לא ברור אם קבוצת אוכלי הכול אכן שימשה קבוצת ביקורת מוצלחת. ייתכן שהקושי להיענות להמלצות התזונתיות שקיבלו הוביל אותם לצרוך מאכלים אחרים, בריאים פחות. תרחיש כזה יכול להסביר, במידה מסוימת, למה אוכלי-הכול לא ירדו במשקל, ומשקלם של חלק מהם אפילו עלה.
בהמשך לכך, המשתתפים בקבוצה הטבעונית הפחיתו כמעט שלושה אחוזים ממשקל גופם בממוצע; הירידה במשקל כשלעצמה עשויה להסביר חלק ניכר מהשינויים החיוביים. חַסְרה גם התייחסות לשינויים אפשריים בהרגלים של הנבדקים – בהקשר של פעילות גופנית וגם באופן כללי – שעשויים להשפיע על בריאותם.
אין הרבה מחקרים שמתחשבים בהשפעה של ירידה במשקל על מדדי בריאות בכלל, וגם על המדדים שהיו במוקד המחקר הנוכחי בפרט. בלי המידע הזה, קשה להעריך אם התזונה הטבעונית בפני עצמה משופעת ביתרונות בריאותיים, או שההטבה הבריאותית מקורה בירידה במשקל. ישנן ראיות לקשר בין איכות התזונה, בלי קשר לאופי שלה, לבין הגיל הביולוגי, במיוחד אם לפני ההתערבות ניזונו המשתתפים באופן איכותי פחות.
השאלה עדיין פתוחה
אין ויכוח על כך שתזונה טבעונית שמנוהלת נכון עשויה להיטיב עם הבריאות. השאלה אם היא עשויה גם "להצעיר" אותנו עודנה תלויה ועומדת, אך המחקר הזה לא משיב עליה בבירור, בהתחשב במגבלותיו. נדרשים מחקרים ארוכים יותר, שכוללים יותר משתתפים ומבוססים על מערך מחקר מוקפד יותר, כדי לנסות להשיב על השאלה. בינתיים, מי שבוחרים בתזונה טבעונית מסיבות אידיאולוגיות יכולים בהחלט לזקוף לזכותה השפעה חיובית על הבריאות, גם אם לא מדובר בדיוק ב"מעיין נעורים".
למאמרים נוספים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
בשולי הדברים, חשוב לזכור שגם מזון מעובד ופחות איכותי – נניח, שניצל טופו וצ'יפס מטוגנים בשמן עמוק – יכול לענות להגדרה של "טבעונות", במיוחד אם המוטיבציה לנהל אורח חיים טבעוני לא נובעת משיקולי בריאות. צריכת מזון מעובד יכולה להקטין את השפעותיה המיטיבות של הטבעונות, וגם להוביל למחסורים תזונתיים לא בריאים, ואפילו מסוכנים, בטווח הארוך. כך שאולי לא הבחירה בין טבעונות לאכילת-כול היא העיקר, ומוטב לבחון כל ארוחה בפני עצמה – בשאיפה שתהיה איכותית, טרייה ומגוונת, ושתכיל את כל הערכים התזונתיים המומלצים.