תשאלו כל תל אביבי והוא יגיד לכם שהביוב מלא כמויות אדירות של עכברושים. המספרים המדויקים אינם ידועים, אבל בואו נגיד שאם היינו נותנים להם זכות הצבעה הם היו יכולים לעבור את אחוז החסימה בהליכה אחורנית. בהסכם הלא כתוב שמעולם לא נחתם בינינו, בני האדם קיבלו את העיר העילית והעכברושים את התחתית, ובימים כתיקונם כל צד מכבד את זכותו של השני. מדי פעם הם עולים לרחובות כדי ללקט מזון מפחי האשפה, או פולשים לבתים שלנו ומאלצים אותנו להזעיק מדביר, אבל כל עוד הם נשארים בבטן האדמה אין לנו עניין איתם. השאלה היחידה היא מה יקרה כשאנחנו נפלוש לטריטוריה שלהם? סתם לדוגמה, אם במקרה יתחילו לחפור פה מתישהו רכבת תחתית חדשה?
החולדות עדיין לא יודעות את זה, אבל השני באוגוסט הוא היום שבו ייחרב עליהן עולמן. במידה ולא יהיו דחיות נוספות, יחלו החפירות של הקו האדום של הרכבת הקלה שיקשר בין פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, תל אביב ובת ים. בחודשים הקרובים ייחפרו שתי מנהרות מקבילות שירוצו לאורך מקטע תת-קרקעי שיחבר בין 10 תחנות במרחק ממוצע של קילומטר אחת מהשנייה, שימוקמו ברחובות קרליבך, אלנבי, שדרות יהודית, שאול המלך וארלוזורוב בתל אביב, אבא הלל וביאליק ברמת גן, אם המושבות בפתח תקווה ועוד. אם אתם גרים באחד הרחובות האלה, יכול להיות שזה זמן טוב להתחיל לחפש דירה חדשה, ולא בגלל הרעש והפקקים.
עבור העכברושים ששורצים בתעלות הביוב שלנו, סביר להניח שהקו האדום יהיה סוג של חציית קו אדום. מעולם לא היה נסיון חדירה כל כך אגרסיבי ובוטה לאזורי המחייה שלהם. התרחיש שעולה לראש הוא של המוני עכברושים שיצאו פתאום מחוריהם ויתרוצצו ברחובות עם רצון עז לנקום. אז האם גוש דן עומד להיות מוצף בקרוב בחולדות? האם החיים שלנו יהפכו בחודשים הקרובים לסרט אימה היצ'קוקי? או שאולי אנחנו סתם זורעים פאניקה בציבור ועושים הר מעכברוש?
שמואל בראונשטיין, לוכד חולדות שנחשב למומחה בתחום ואחד מבעלי המקצוע היחידים בארץ שלא משתמשים ברעלים ובחומרי הדברה, מאמין שהפאניקה מוצדקת. כתושב חיפה, הוא כבר חווה את מה שהולך לקרות בתל אביב בזעיר אנפין. "כשחפרו את מנהרות הכרמל היתה פה בעיה רצינית של חולדות", הוא מספר. "החולדות רואות בזה רעידת אדמה, המוח שלהן אומר להן שכשהאדמה זזה הכי בטוח זה לברוח כלפי מעלה. מכיוון שהם יודעים לטפס לגובה רוב החולדות יעלו לקומות הגבוהות של הבניינים דרך הצנרת של דודי השמש או דרך העצים".
אלי כהן, יו"ר התאחדות המדבירים בישראל, אומד את אוכלוסיית העכברושים בתל אביב וסביבתה במאות אלפים. לדבריו, לא רק שהחפירות ייצרו עימות חזיתי בין החולדות לתושבים, הן גם צפויות לגרום לסכסוכים פנימיים בינן לבין עצמן. "חלק מהן יעלו לפני השטח, וחלק יזוזו לאזור אחר בביוב, ששם כבר יש אוכלוסיות כבדות של חולדות, ואז יהיה קרב טריטוריאלי שיוביל לזה שהרבה מהן יברחו ויתפסו מחסה בתוך עסקים ובתים", הוא מסביר. "עוד מעט יהיה חורף וכשהחפירות יהיו מוצפות בגשם זה רק יאיץ את החיפוש של מקומות המסתור. הפקקים שמדברים עליהם זה כלום לעומת מה שהולך להיות פה עם החולדות".
אם עצם המחשבה על מכת חולדות גורמת לכם לבחילה, חכו עד שהן יחלקו אתכם דירה. לא רק שהן לא שוטפות כלים ומתחמקות מתשלום חשבונות, הן גם מפיצות מחלות, בעיקר דרך הפרעושים שחיים עליהן. על המגפה השחורה שמעתם? נו, המגפה שחיסלה בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה, ועוד משהו כמו 35 מיליון סינים? אז זה.
"יש מחלה שנקראת עכברת שחולדות מעבירות שהיא מאוד נפוצה", אומר ד"ר יובל סמואל, בעל רשת מרכזים לרפואה וטרינרית. "מעבר לזה זה מסוכן לתינוקות. חולדה נכנסת לתוך בית עם תינוק והיא יכולה פתאום לתת לו ביס באף. היו מקרים מעולם. אם תהיה מכת חולדות זאת תהיה בעיה רצינית כי גם הדברה באמצעות רעלים היא לא הדבר הכי בריא וגם לזה יש השלכות מאוד הרסניות על המערכת האקולוגית".
לד"ר עדי קוגן מבית החולים הווטרינרי בכיכר אין בשורות נפלאות. "בעיקרון חולדות יכולות להפיץ מחלות כמו כל חיה אחרת, הבעיה היא שחולדות עירוניות גרות בביוב ומכאן הסכנה", היא מסבירה. "הן עלולות להעביר מחלות זיהומיות כמו למשל טטנוס, קולי וכלבת".
הן כבר הגיעו לקומה 27 במגדלי יו
מספר החולדות בתל אביב ובשאר ערי הארץ גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות, מהסיבה הפשוטה שעכברושים עושים סקס כמו שפנים. תקופת של הייחום של הנקבה אמנם נמשכת רק 6 שעות, אבל מתרחשת 15 פעמים בשנה – כלומר: 15 המלטות של שגרי חולדות, שמגיעים לבשלות מינית כבר בגיל 3 חודשים. בסך הכל, זוג עכברושים בריאים יכולים להשריץ מאות צאצאים בשנה אם הם מנצלים את הזמן שלהם היטב, וכולל נכדים ונינים זה כבר מגיע לאלפים.
בזמן האחרון המצב ברחובות החריף, ויש שמקשרים את זה לחפירות באתרי בנייה, לשיפוצים בתשתיות הביוב ולפירים שכבר נחפרו במסגרת ההכנות לרכבת הקלה. "יש מכה של חולדות בתל אביב", מאשש המדביר אלי כהן, "בדיוק עכשיו אני חוזר מדירה בקומה ה-27 במגדלי יו שמצאו חולדה בבית. אף אחד לא מוגן. אמרתי לו שאם הוא לא יעשה טיפול מונע בחצר ובבניין ובביובים, הם יעלו שוב. הם רוצים אוכל ומחסה. הם יכולים לעלות גם לקומה 100. באזור של החפירות בשרונה ובגינדי, למשל, יש מכה אדירה. עסקים שם בחמש בערב סוגרים ובורחים, הם בפרנויה. הם לא רוצים שלקוחות יראו את הדבר המגעיל הזה. המשרדים של חברת ההדברה שלי נמצאים ברחוב לבנדה, ליד התחנה המרכזית. אני לבד תופס פה כל יום 5-10 חולדות. באזור הזה זאת כבר ממש מגפה".
המגפה הזאת כבר הספיקה לצלק כמה תושבים, שזכו להכיר את החולדות מקרוב מדי. "הלכתי ברחוב דרך יפו עם חבר בלילה ופתאום אנחנו רואים מהצד השני של הכביש חתול רודף אחרי עכברוש", מספר נדב יהלומי, תושב תל אביב. "ואז התקרבנו וראינו שהעכברוש עומד מולו, מסתכל ישר לתוך העיניים שלו, והחתול כולו דרוך ועושה קולות. כשהתקרבנו עוד קצת כדי לראות מה קורה העכברוש פשוט הסתכל עלינו ועשה תקתוקים כאלה, זינק לכיווננו ואני ברחתי הצידה. הוא נחת על הרגל של חבר שלי, נתן לו ביס, והחבר בעט אותו מרוב לחץ והוא נפל והתחיל לרוץ. למזלו, היו לו מגפיים".
ירון סיון, מנהל אולפן בית ללימוד עברית, גר עם החברה שלו בתל אביב. כמה חודשים אחרי שעברו לדירה שלהם בדרום העיר, הם התחילו לשמוע קולות של חולדות שמטופפות על תקרת חדר השינה. "היינו שומעים את הרגליים הקטנות שלהם", הוא נזכר, "אבל חשבנו שאין להן דרך להגיע אלינו, שהן קיימות במימד מקביל שמנותק מאתנו".
ירון טעה. "לילה אחד ראיתי ראש של חולדה משתחל מהחור של המנורה שמעל המיטה. היא פשוט הסתכלה עלינו, הגוף שלה לא הצליח לעבור", הוא מספר. "נורא נבהלתי והתכוונתי לסתום את החור בבוקר, אבל שכחתי, ואז לילה אחד התעוררתי כשחולדה צנחה עליי מהתקרה. לקח לי 5 שניות להבין שיש משהו חי שזוחל עליי. אני ובת הזוג שלי ברחנו עם תחתונים מהבית, רצנו למכולת בשתיים בלילה וקנינו מלכודת דבק. בבוקר מצאנו חולדה גוססת".
את יוסי בראומן, קורבן נוסף, החולדות הצליחו להבריח מהדירה. "נכנסתי כשותף לדירה עם מישהי שלא סיפרה לי שהדירה מוכת עכברושים", הוא אומר. "רק כשניקיתי את הארונות במטבח קלטתי שמה שאני מנקה זה חרא של עכברושים. ואז שאלתי אותה והיא היתה מאוד קולית לגבי זה: 'כן, לפעמים יש פה עכברים, זה נורמלי, דירה לא משופצת בנווה צדק'. אני הזדעזעתי וניקיתי כל הלילה, ריססתי ב-k300 ובבוקר קמתי ומצאתי גוויות של עכברושים וגורי עכברושים בכל מקום בחדר. זה היה היום הראשון והאחרון שלי בדירה הזאת".
רועי, מתמחה במשרד עורכי דין, גר בממלכת העכברושים, ליד התחנה המרכזית החדשה. "ברחוב שלי יש יותר עכברושים בערב מאנשים, עשרות", הוא מספר. "הם מסתובבים בכנופיות, קופצים מפחים ומבריחים חתולים. הם לא פוחדים מכלום אז כשאני יוצא בערב עם לטיול עם הכלב אנחנו צריכים לרדת לכביש כדי שלא יתקפו אותנו".
תאמינו או לא, יש גם אנשים שבוחרים לחיות עם החולדות מרצון. בפייסבוק יש אפילו קבוצה בשם "חולדות מחמד" שמוקדשת לקהילה הזאת, שמונה למעלה מ-900 חברים. הסינון לקבוצה קפדני, ורק מי שמגדל חולדה מתוך אהבה אמיתית ליצורים האלה - ולא, למשל, כדי להאכיל את נחש המחמד שלו - יכול להתקבל.
"חולדות הבר שונות מאוד מהחולדות המבויתות ומחולדות המעבדה", מסבירה עמית איתן, ממנהלות העמוד. "האופי שלהן לא מתאים לביות והם יכולות להיות מסוכנות אם הן באות במגע לא נכון. יש גם דמיון, הן אינטילגנטיות באותה מידה והן לומדות, בגלל זה אם תפסת חולדה עם מלכודת במקום כלשהו בבית אתה צריך להזיז את המלכודת ולשנות את סוג האוכל כי הן מבינות, אי אפשר להתחכם עם חולדה. כשאני מספרת למישהו שיש לי חולדה הוא מסתכל עליי כאילו אני מצורעת. אחר כך אני מראה לו תמונות והוא מתחיל להשמיע קולות של 'אוי, איזה חמוד'. כשהוא מגיע למצב של לפגוש אותן הוא מפחד בהתחלה אבל אז החולדה יושבת לו על הכתף ומרחרחת באוזן והוא מתאהב בה לגמרי. אנשים לא מכירים. זה מקרה קלאסי של פחד מהאחר".
מה את חושבת על הדברה המונית של חולדות?
"זה כמו שתשאל אמא איך היא מרגישה לאור הטבח האחרון של ילדים באפריקה. זה מעציב אותי, זה מכאיב ומתסכל, אבל ברור שיש פה מצב שלא ישתנה. חולדות נתפסות כמטרד. בראייה שלי חולדות הבר הן יצורים מאוד עצמאיים וחכמים. על טיילת תל אביב יש ספוט מסוים עם שבט מאוד גדול ואני מגיעה מדי פעם וצופה בהם. הם מקסימים. הם יוצאים בלילה, משחקים ורצים והם לא מזיקים לאף אחד כשיש להם שטח מחייה. הן לא פולשות לבתים כי יש להן איזה עניין אישי".
יש להן יכולת נדירה להרהר על המחשבות שלהן
אז למה בעצם עכברושים כל כך מפחידים אותנו? אולי בגלל שהם ממש מפחידים. לעזאזל, אפילו פילים מפחדים מהם. גם אם נתעלם מהאלמנטים הצורניים המבהילים אפריורית, ומהעובדה שמדובר בנשאי מגפות מוכי פרעושים, חולדות הן זריזות, חכמות ובעלות כושר הישרדות יעיל בצורה קיצונית. הן שחייניות מעולות, כישורי הטיפוס שלהן יוצאי דופן, ויש להן נטייה מוזרה לעלות לספינות ולהתפשט לכל קצוות תבל. הן יודעות להתמצא במבוכים ומחקרים קבעו שיש להם יכולת נדירה להרהר על המחשבות שלהן, דבר שתמיד האמינו שרק בני אדם וכמה סוגים של קופים יכולים לעשות. בלונדון דווח בשנה שעברה על מגפה של "עכברושי-על" חסינים לרעל שיכולים להגיע לגודל של חתולים קטנים (60 ס"מ מראש עד זנב). כיום היבשת היחידה שאין בה עכברושים היא אנטרקטיקה, אבל אל האיים שמקיפים אותה הם דווקא הגיעו, ואף על פי שנעשו מאמצים להדביר אותם, זה לא ממש קרה. "החולדות יישארו על הכוכב הזה הרבה אחרינו", מסכם לוכד החולדות בראונשטיין.
ליהודים יש גם הצדקה תרבותית לשנוא עכברושים - בגרמניה הנאצית אהבו להשוות בינינו כאמצעי לדה-הומניזציה. אחת הדוגמאות המפורסמות היתה בסרט התעמולה האנטישמי "היהודי הנצחי" מ-1940, שאחת מהסצינות שלו הציגה שוט של עכברושים שנוהרים בהמוניהם מפתח ביוב, שהתחלף בשוט אחר של הרובע היהודי בפולין. כיום השוואה בין בני אדם לבין חולדות נחשבת לגזענית ומסיתה, אם כי חיפוש פשוט בגוגל מראה ששילוב המילים "עכברושים" ו"פלסטינים" מניב מעל 30 אלף תוצאות.
גם העתיד מספק כמה סיבות טובות לפחד מעכברושים. בעוד שיש כאלה שחושבים שהעולם יגמר באש ויש כאלה שבקרח. יש לפחות אדם אחד שחושב שבעתיד חולדות ענק ישלטו בכדור הערץ, וקוראים לו ד"ר יאן זלסיביץ', גיאולוג מאוניברסיטת לסטר שבבריטניה. על פי התאוריה שהוא פיתח, ההיכחדות המתמשכת של זני היונקים הגדולים תביא לכך שהחולדות ישתלטו על הנישה שלהם ויעברו תהליך של מוטציה שבסופו הן עלולות להיות גדולות יותר מפרות.
"לחולדות יש כישורי הסתגלות מדהימים", הוא ציין בראיון לדיילי מייל הבריטי, "כיום הם כבר נמצאים ברוב האיים בעולם, וברגע שהם שם קשה מאוד להיפטר מהם. הם שם לתמיד, בעיקרון, והם מצליחים להכחיד זנים הרבה יותר גדולים. ההימצאות שלהם במקומות עם תנאים כל כך שונים תביא להתפתחות של הרבה מינים חדשים, שחלקם יהיו עצומים". זלסיביץ' הביא כדוגמה את הג'וספורטיגסי, מכרסם קדום במשקל טון שנכחד לפני למעלה ממיליון שנה.
אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע את תסריט האימים שבו החולדות התל אביביות יצמחו למימדי ענק וירמסו את מגדלי עזריאלי? והאם מוגזם מדי לצפות מראש עיר שנקרא חולדאי ומגיע מקיבוץ חולדה שידע להיפטר מכמה חולדות? לווטרינר ד"ר סמואל דווקא יש פתרון פשוט מאוד – תנשמות. "בתל אביב יש הרבה חתולים, שלא מסוגלים להרוג את החולדות אבל הם כן הורגים את הגורים שזה דבר מאוד חיובי", הוא אומר. "הפתרון הכי טוב שניסו אותו כבר בערבה זה תנשמות. אין כמוהן בחיסול חולדות, הן רוצחות אותן בשביל הכיף. תביא איזה חבורה של 20-30 תנשמות לאזור הזה והן יעשו את העבודה".
למדביר אלי כהן יש הצעה יותר קונבנציונלית – דילול אוכלוסין, שזאת בעצם דרך עדינה יותר להגיד ג'נוסייד. לטענתו זאת הדרך היחידה לצמצם את הפשיטה ההמונית הצפויה, אבל העירייה לא נערכה כראוי לקראת החפירות. "היו אמורים לעשות טיפולים מונעים לאורך תוואי החפירות, אבל העירייה לא עובדת נכון. הכל דיבורים. אין להם מספיק כוח אדם והם לא חשבו על זה מספיק זמן מראש. צריך להיכנס בחולדות באופן אינטנסיבי".
בעיריית תל אביב טוענים אחרת: "יחידת ההדברה העירונית נערכת לקראת התחלת עבודות הרכבת הקלה ופועלת בהתאם לתכנית עבודה, במסגרתה מבוצעות הדברות באופן יזום ברחובות הסמוכים לתוואי", הם מסרו. "עד כה בוצעה הדברה באזור תחנת אלנבי וברחובות הסמוכים והחלה פעילות הדברה באזור שכונת מונטיפיורי. בהמשך יטופלו האזורים והרחובות סביב תחנות ארלוזורוב וקרליבך. העבודות צפויות למנוע בצורה משמעותית את יציאתן של החולדות אל פני השטח". עם זאת, העירייה לא נענתה לבקשתנו לראות את תכנית העבודה שהם הכינו, ולפי גורם בעירייה שדיברנו איתו השבוע ואשר נכח בפגישות רבות בנושא, "הנחת העבודה היא שכשיתחילו החפירות כל החולדות יעלו ושאי אפשר לעשות כלום כדי למנוע".
מי שבכל זאת מחפש נקודת אור כדי להיאחז בה, יכול למצוא מעט נחמה בדבריו של לוכד החולדות בראונשטיין. "כמה שזה נשמע דבילי ולא הגיוני, החולדות מאוד חיוניות לעיר", הוא אומר. "הן ניזונות מהפסולת שלנו ופותחות סתימות ישנות של ביובים. הביובים מתייבשים בקיץ ומתמלאים בעלים ובוץ ואדמה, והן עושות את החורים כדי לעבור. אם לא היו חולדות, העיר היתה מוצפת במים. אז ברור שאפשר לדלל אותן קצת אם הן יפלשו בהמוניהן, אבל לא כדאי לבצע בהן רצח עם. אנחנו צריכים את החולדות לא פחות משהן צריכות אותנו".
