שני מאבטחים מנומסים עומדים בכניסה לחדר המיון בבית החולים שיבא בתל השומר. הם עוצרים את מי שבאים להיכנס, שואלים לאן הם רוצים להגיע ומפנים לדלפק הקבלה. ביקרתי בלא מעט בתי חולים בחיי וברובם לא פגשתי אבטחה כזאת, או אבטחה בכלל. אפילו הכרתי אישה שנהגה לבוא למיון כמו לבית הקפה השכונתי, סתם כדי להסתכל. אבל בתל השומר, כבר שנים, לא קל לעבור בדלתות המיון בלי שישאלו שאלות. גם כשביקרתי שם השבוע לא הצלחתי.

עמוּס כאן היום, כמו רוב הזמן. תנועה בלתי פוסקת של אנשים כואבים, מדממים ומודאגים, מקווים שהגברים והנשים בחלוקים הלבנים או במדים הירקרקים יוכלו לעזור להם. אלה האנשים היחידים שלא נשאלים לאן פניהם מועדות. הרופאות והאחים, הסטאז'רים והמתמחות – כולם באים ויוצאים בהליכה נמרצת, לא מבזבזים רגע שיכול לעלות בחיי אדם.

עד יום רביעי שעבר גם הילאל עזאיזה הסתובב כאן, במדים ירוקים בהירים. במשך יותר מחודש הוא היה מתייצב למשמרות, לכאורה עוד סטודנט לרפואה שבא ללמוד את המקצוע. הוא היה מתלווה לרופאים הבכירים ממנו, ניגש לחולים, בודק דופק, מייעץ, מקשיב, מטפל, רושם בפנקס. הרופאים מדווחים שעזאיזה היה טוב במה שעשה, שהאבחונים שנתן היו נכונים והטיפול שהעניק היה ראוי.

ואז עזאיזה נתפס. הוא חשוד שהתחזה לרופא, שתחת ידיו עברו כ-300 חולים בחדר המיון. במשטרה חושדים שבין היתר הוא נתן להם תרופות, החדיר עירויים ולקח דגימות דם. "לא יודעים עדיין איך, אבל הוא הצליח להשיג את הקוד האישי של אחת הרופאות, שבאמצעותו נכנסים למחשבי בית החולים ולתיקי המטופלים", אומר גורם משטרתי המעורה בפרטי החקירה. "יום אחד היא קיבלה טלפון מצוות המיון ונשאלה על המחלה של איזה מטופל, אבל היא בכלל לא עבדה ביום שבו ניתנה ההמלצה לגביו. ואז זה קרה שוב. היא הבינה שמשהו לא בסדר. התחילו לחקור, עשו אחד ועוד אחד והגיעו אליו".

"לא היתה לנו סיבה לחשוד בו", אומר אחד המאבטחים במיון, "הוא לבש מדים, היה בטוח בעצמו, תמיד אמר שלום. בדיעבד, מי שהכיר אותו טוב יותר במחלקה אמר שהוא סיפר דברים שונים וסותרים על עצמו: פעם הוא אמר שהוא לומד באוניברסיטה במדינה אחת, ואז באחרת. ביום ראשון אמרו לנו לעצור אותו כשיתייצב במיון, הוא הגיע ביום רביעי וזאת היתה המשמרת האחרונה שלו".

בית חולים שיבא (צילום: עופר חן)
הכניסה למיון בבית החולים שיבא. הרופאים העידו שהטיפול של עזאיזה דווקא היה טוב|צילום: עופר חן

בתום ארבעה ימים במעצר שוחרר עזאיזה למעצר בית, ונאסר עליו להגיע לבית החולים בחצי השנה הקרובה כדי למנוע את שיבוש החקירה, המתנהלת בתחנת מסובין. "הוא חלש על מאות ואלפי תיקים של חולים", אומרים מקורות במשטרה, "אנחנו מקווים שלא נעשה נזק, אבל בפנינו חקירה ארוכה. מה שבטוח הוא שיש פה תעוזה מאוד גדולה מצדו, ומה שעוד יותר מעניין הוא שהבחור האמין שהוא באמת רופא".

"הוא היה בחור טוב, אבל תמיד משקר"

הילאל עזאיזה, 26, נולד וחי בדבורייה, יישוב למרגלות הר תבור שבו חיים כעשרת אלפים איש. אביו, פרופסור חסן עזאיזה, הוא ראש החוג למדעי הסביבה במכללת תל חי. קרוב אחר, פייסל עזאיזה, הוא ראש התוכנית לתואר שני באוניברסיטת חיפה. בני המשפחה מעורבים גם בפוליטיקה המקומית, ובעיני רבים זוהי המשפחה החשובה, המשכילה והמשפיעה ביותר ביישוב. אבל להילאל, עוד מגיל צעיר, היתה בעיה.

"כששמענו את החדשות אף אחד לא הופתע, הנחתי שהוא יגיע בסוף למצב כזה", אומר מוחמד (שם בדוי) שלמד איתו באותה שכבה בבית הספר. "הילאל בחור טוב, אין בו רוע או זדון, אבל הוא תמיד היה משקר, כמה פעמים ביום. כולנו ידענו את זה ובבית הספר היינו צוחקים על זה. אלה היו שקרים של ילדים, אבל הוא תמיד התייחס אליהם מאוד ברצינות, היה חשוב לו שנאמין. היה לו קשה בבית הספר, הוא היה תלמיד טוב אבל לא מאוד מקובל".

לא רק השקרים מלווים את עזאיזה מנעוריו, אלא גם המשיכה לעולם הרפואה. הוא התנדב במד"א כנער, ומוחמד מספר שגם לאחר מכן הוא ראה אותו לובש מדי פרמדיק מספר פעמים, ואפילו נוהג באמבולנס. "היתה לא מזמן תאונה קשה בכניסה לדבורייה, שניים נהרגו. הילאל הגיע לזירה וניסה לטפל בהם. אחר כך הוא התראיין לאיזו תוכנית מקומית", הוא משחזר (ממד"א נמסר: "עזאיזה היה מתנדב נוער והודח עקב בעיית משמעת. הוא מעולם לא שימש כפרמדיק במד"א ולא נהג באמבולנס במסגרת הארגון").  

מאז שסיימו את בית הספר, אף אחד מהחברים לא באמת ידע מה קורה עם הילאל. "אני זוכר שפגשתי אותו שנה אחר כך, והוא סיפר שהתקבל ללימודי רפואה במכון ויצמן. היה לי ברור שהוא משקר", אומר מוחמד, "אחר כך הוא אמר שהוא לומד סיעוד, או שהוא עושה הסבה לרפואה, או שהוא מתנדב, אבל בגלל ההיכרות איתו לא האמנתי לכלום".

למה הוא כל כך רצה להיות רופא?

"אני לא יודע, אבל בחברה הערבית המקצועות הכי נחשבים הם רפואה ועריכת דין. גם מי שאין לו פסיכומטרי מספיק גבוה נוסע ללמוד ברומניה או במולדובה. אולי הוא הרגיש שיש עליו לחץ לעשות את זה".

כפר דבורייה (צילום: Gugganij לויקיפדיה)
דבורייה. "הילאל הוא בחור טוב, אין בו רוע או זדון"|צילום: Gugganij לויקיפדיה

"התחבר מהר מאוד לרופאים האחרים"

עד כמה שאפשר להתחקות אחר מסלול חייו הפתלתל של עזאיזה, נראה שהוא אכן למד סיעוד במכללה פרטית, אבל נשר אחרי שנת לימודים אחת. במסגרת הלימודים, וכחצי שנה לפני תחילת פרשת ההתחזות, הוא עבד בצורה מסודרת ורשמית ככוח עזר במחלקת האורתופדיה בתל השומר. כשהלימודים הופסקו הופסקה גם העבודה, אבל עזאיזה לא הסכים לוותר כל כך מהר.

"השאיפות שלו לא אפשרו לו לעזור את בניין בית החולים", אומר גורם במשטרה, "התשוקות שלו, הפ'טיש לרפואה כמו שאנחנו רואים את זה, גברו עליו. אחרי הפיטורים הוא פשוט עבר למחלקה אחרת, החליט שעכשיו הוא יהיה חלק מהצוות הרפואי, והתייצב לעבודה כסטודנט לרפואה בשנה מתקדמת באירופה – פעם בגרמניה ופעם באיטליה. הוא התחבר מהר מאוד לרופאים והחל ללוות אותם. מה שמעניין הוא שלא היו תלונות על העבודה שלו: אנשי הצוות שהיו איתו בקשר אמרו לנו שהיו מרוצים מהטיפולים שהוא נתן".  

ואכן, הטוקבקים מלאים במטופלים לשעבר של עזאיזה המעידים על איש אכפתי ועדין, מקצועי ומוכשר. חלקם אפילו מציעים שיתנו לו להמשיך בעבודתו או להשתלב בדרך כלשהי בבית החולים. באופן טבעי, איש מהם לא חשד – לפחות לא בקול רם – שמי שבודק אותם הוא למעשה מתחזה.

הגדיל לעשות שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר. שבס שלח למשטרה תצהיר שבו סיפר על ביקור במיון עם חמו, שם הכיר את עזאיזה. לדבריו, המתחזה הציג את עצמו כסטודנט המתנדב בבית החולים. הוא היה מלווה באחות, שאל מה הוא מרגיש ורשם את הדברים על פתק. לדבריו, הוא התנהג למופת ולא נגע פיזית באיש. במשטרה גם לא סבורים שעזאיזה ניסה להפיק איזשהו רווח מעבודתו, כספי או אחר.

חדר ניתוח (צילום: Shutterstock)
חדר ניתוח. "בחברה הערבית מצפים ממך להיות רופא או עורך דין"|צילום: Shutterstock

"לא שואלים אדם במדים מה הוא עושה במיון"

עזאיזה היה אמנם חריג בכך שהצליח להתחזות לרופא לאורך זמן רב כל כך, אבל הוא לא הראשון ולא האחרון שעושה זאת. החשיבות של מקצוע הרפואה, והכוח שנמצא בידי הרופאים, מושכים לתחום לא מעט אנשים שמרמים את המערכת – ומגיעים לכותרות מאותן סיבות.

חלק מהאנשים האלה, כמו עזאיזה, רק רוצים להיות רופאים אמיתיים, ואחרים פועלים ממניעים אפלים הרבה יותר. באוקטובר האחרון נעצר בירושלים צעיר שנחשד בכך שהתחזה לרופא, נכנס לבית החולים "שערי צדק" ואנס אישה ששכבה במחלקת היולדות. גם בבתי החולים ברזילי באשקלון ורמב"ם בחיפה אירעו מקרי התחזות בשנה שעברה, כשבמקרה האחרון המתחזה אפילו העלה לפייסבוק תמונות שלו לבוש כרופא.

"זאת תופעה רווחת", אומרת אחת הרופאות שפגשתי מחוץ למיון של תל השומר. לדבריה היא לא זוכרת את עזאיזה, אך המקרה לא הפתיע אותה במיוחד. "שנתיים מעלי באוניברסיטה למדה מישהי שבמשך שנה שלמה עשתה הכל, כולל נתיחת גופות, ואז התברר שהיא מעולם לא התקבלה ללימודים. היא היתה שקרנית טובה ולא פספסה אף שיעור.

"המתחזים מתחלקים לשניים: אלה שעושים את זה כדי להרוויח משהו, ואלה שסובלים מבעיות נפשיות או בעיות אגו, כמו הסטודנטית ההיא וכמו עזאיזה. אלה מהסוג השני הם בדרך כלל התלמידים והעובדים החרוצים ביותר, מאמינים בעצמם ולא נתפסים בקלות. באיטליה היה אפילו מקרה של מנתח לב, שנחשב לרופא טוב מאוד, והתגלה כמתחזה".

חדר מיון (צילום: יונתן סינדל לפלאש 90. למצולמים אין קשר לאמור בכתבה.)
חדר המיון בשערי צדק. לא מקרה ההתחזות הראשון, כנראה גם לא האחרון|צילום: יונתן סינדל לפלאש 90. למצולמים אין קשר לאמור בכתבה.

ובכל זאת, איך קורה שבמשך יותר מחודש אדם חסר הכשרה גורם לכולם לחשוב שהוא רופא?

"במיון יש המון סטודנטים וסטאז'רים ותחלופה מאוד גבוהה, ואת לא שואלת אדם עם מדים של רופא מי אתה ומה אתה עושה פה. אני מאשימה בזה גם את הפוליטיקלי קורקט: אנחנו לא מרשים לעצמנו להיות חטטנים מדי, כדי לא להיחשב ללא מנומסים".

"המתחזים מאמינים לעצמם ולא מבקשים עזרה"

מה מניע אדם להתחזות למישהו אחר, ולרופא בפרט, אם הוא לא רוצה להרוויח כסף וטובות הנאה או לנצל את מי שבוטח בו? לדברי דוקטור נחום כץ, סגן מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, מקרים כאלה מוכרים בספרות הפסיכיאטרית, ונובעים בדרך כלל מהפרעה בדרך שבה האדם מגדיר את עצמו.

"אלה אנשים שבחלק נכבד מהמקרים הזהות שלהם לא מגובשת", אומר כץ. "הם לא יודעים מי הם ולאן הם הולכים כבני אדם. לכן הם בדרך כלל מאמצים זהות אחרת: לרוב מקצוע ותפקיד, לא זהות גנובה של אדם ספציפי. זה מאפיין אנשים עם הפרעות אישיות מסוימות, בדרך כלל הפרעת אישית גבולית, לפעמים עם מרכיבים נרקיסיסטיים. הזהות הבדויה שבה יבחרו נובעת מסיפור חייהם האישי".

מה למשל מביא אנשים להתחזות לרופאים?

"זה יכול להיות אדם שבילדותו היתה לו חוויה טובה מאוד כשהוא חלה, מי שראה את היחס והחום של המערכת הרפואית, או את הכבוד שמתייחסים בו לרופאים. הוא ינסה לשחזר את החוויות האלה.

"לפעמים אלה אנשים שלא הצליחו להתקבל ללימודים, לא מוכנים להשלים עם המציאות ומנסים לממש פנטזיה. בהתחזות כזאת גם יכולים להיות קווים נרקיסיסטיים. אם הם מצפים להערצה ולתשומת לב מהסביבה, זקוקים להן מאוד ולא מצליחים להשיג אותן בדרך אחרת, הם עשויים להתחזות לרופאים ולא להסתפק במשהו צנוע יותר".

ד
"מי שמצפים להערצה ותשומת לב מהסביבה עשויים להתחזות לרופאים". ד"ר נחום כץ

אנשים כאלה מודעים לבעיה שלהם? מנסים לטפל בה?

"ברוב המקרים לא. וגם כשהם מגיעים אלי, אלה אנשים מאוד לא פשוטים לטיפול. בדרך כלל המודעות שלהם למצבם מאוד נמוכה ויש להם נכונות מוגבלת לקבל עזרה, מכיוון שהם מאמינים בשקר של עצמם. הצורך שלהם בזהות אחרת כל כך גדול שהם מאמצים אותה לגמרי, ומכיוון שאין להם תחליף משל עצמם הם דבקים בה בצורה קיצונית".

אומרים על עזאיזה שהוא היה טוב במה שעשה.

"אני לא מופתע מזה. אלה אנשים שהכמיהה שלהם להיות משהו אחר כל כך גדולה שהם משקיעים בלימודים, קוראים המון ומגלים להיטות גדולה יותר מבן אדם רגיל. הם נכנסים לעסק בצורה מאוד טוטאלית ומצליחים בדברים מסוימים, אבל ודאי שאינם יודעים את המקצוע".

תגובות

המרכז הרפואי שיבא: "תופעת ההתחזות הינה תופעה פסולה ומסוכנת, ומדובר באנשים פורעי חוק. בבית החולים הוקם צוות בדיקה פנימי, ובמקביל אנו משתפים פעולה עם המשטרה ועם משרד הבריאות. המקרה נמצא בחקירה, יופקו לקחים נדרשים ונבצע שינויים ככל שיידרש על מנת לוודא שמקרים כאלו לא יישנו בעתיד".

מירב בן שבת, עורכת דינו של הילאל עזאיזה: "גרסתו של מרשי מתחילת החקירה היתה כי התנדב במקום וערך בדיקות מינוריות בהרשאה ותחת פיקוח רפואי מלא".