מסע רצוף אכזבות לאבהות, הפרעת קשב שלא נותנת מנוח, בריונות בבית הספר וחיפוש עצמי מייאש, הנינג'ות מצאו את הספורט ברגע שהיו זקוקים לו יותר מכל. ראינו אותם מזיעים על המכשולים, נותנים את כל כולם בדרך אל הבאזר ולא הצלחנו להוריד את העיניים כשכל אחד עבר את המכשול שלו. אבל, בחיים כמו בחיים, לפעמים המכשולים היו שם הרבה קודם, וגשר הקוביות על המסלול יכול להיות קלי קלות יחסית לקשיים שמציבה התבגרות. אז כן, ראינו שהספורט הוא אולי אמצעי לטפח גוף שרירי וחטוב ולספק את יצר התחרותיות, אבל פעילות גופנית היא גם לעיתים תרופה למכאובים הפנימיים שלנו, דרך מצויינת להתמודד עם משברים ואתגרים. ריצה מנקה את הראש, גלישה בים עושה סדר במחשבות וטיפוס על מצוק בטבע מלמד אותך שאין אתגר שאין לו קצה. ליווינו את הפיינליסטים של נינג'ה ישראל למקומות המשמעותיים ביותר עבורם ברחבי הארץ, ושאלנו אותם מה הם למדו על עצמם בין אימון לאימון. רגע לפני הגמר (שבת וראשון הקרובים, ערוץ 12), הספורטאים הכי טובים בארץ חוזרים אל הרגע הראשון שבו הספורט לימד אותם שאין קיר שאי אפשר לעבור.
מי: אלי רוט, 24.
מה: הנינג'ה החרדי הראשון.
למה: הוכיח שתחרות הנינג'ה חוצה מגזרים ומה שקובע הוא מבחן התוצאה.
המכשול שלי: "סבלתי מהפרעת קשב וריכוז".
נקודת הזינוק: "בגיל 17 התחלתי לרכב על סוסים ומאוחר יותר גם הפכתי למדריך רכיבה טיפולית".
מקורות הכוח: "בכל יום שאני רוכב אני מרגיש שאני מטפל בעצמי. הרכיבה שינתה אותי מקצה לקצה ושיפרה לי את ההבנה על החיים האמיתיים. כשהבנתי את המקום שלי מול הסוס ואיך למלא את הדרישות שלו, הבנתי יותר טוב גם את עצמי. למדתי להירגע, לשלוט יותר בכעסים, להבין מה עובר עלי באותו הרגע ולהיות קשוב לאחרים ולעצמי".
מי: יוסי בן יוסף, 21.
מה: מטפס מקצועי, זכה באליפות הארץ.
למה: התגבר על פציעה ששיתקה אותו וחזר לעניינים טוב יותר וחזק יותר.
המכשול שלי: "כשהייתי קטן, אחרי חמש דקות לבד הייתי מטפס על כל הבית, נכנס למקרר, קופץ על עצים, פשוט לא נח לרגע. הייתי בעשרים חוגים שונים, חשבתי שלא אסתדר בשום מסגרת".
נקודת הזינוק: "כשהכרתי את הטיפוס, זו הייתה אהבה ממבט ראשון. זה נתפס אצלי חזק. ביום שהגעתי לקיר הטיפוס, לא יכולתי לעזוב אותו. מהרגע שפתחו אותו בבוקר ועד הלילה, הייתי שם כל הזמן".
מקורות הכוח: "הטיפוס הציל לי את החיים, בנה אותי וגרם לי להבין כמה שאני אוהב את הספורט. זה נותן לי תשוקה לקום כל בוקר ולהתאמן הכי חזק שאני יכול".
מי: איגו דוס רייס, 24.
מה: הנינג'ה הברזילאי.
למה: הראה שבנינג'ה לא חייבים עברית מושלמת, על המסלול הגוף מדבר.
המכשול שלי: "החלום שלי היה להיות כדורגלן בקבוצה שמתאמנת רחוק מהבית שלי, בצד השני של ברזיל. רציתי להיות עצמאי ולא להיות תלוי בהורים שלי יותר. הורי אסרו עלי לנסוע, ביקשו ממני לחפש משהו קרוב יותר".
נקודת הזינוק: "בגיל 13 הודעתי להורים שלי שאני לא מוכן לוותר על החלום. אמרתי להם שאם לא יתנו לי ללכת, הם יעצרו את החיים שלי. הם הרשו לי לנסוע, עזבתי את הבית ועברתי לגור לבד, בלי ההורים ובלי אף אחד אחר. שיחקתי כדורגל מקצועי ועד גיל 16 עליתי לליגה א'".
מקורות הכוח: "הכדורגל לימד אותי שלא תמיד הכל הולך בקלות ושצריך סבלנות. אם תסמן מטרה, בסוף תשיג אותה".
מי: בר סנפיר, 27.
מה: רוכב אופנועי שטח.
למה: הוכיח שבנינג'ה תמיד אפשר לעשות תיקון: מנפילה במכשול הסטפר בעונה שעברה הפך לאחד המתמודדים המובילים והחזקים העונה.
המכשול שלי: "הייתי ילד נורא היפראקטיבי, לא הייתי מסוגל לשבת שתי דקות במקום סגור ולכן גם לא הייתי תלמיד טוב".
נקודת הזינוק: "בגיל 15 הוצאתי רישיון לטרקטורון ואחרי כמה שנים עברתי לאופנועי שטח".
מקורות הכוח: "הרכיבה היא כמו תרפיה עבורי. היא גרמה לי למתן את עצמי, לקחת את התכונות הפחות נוחות שלי כמו הצורך לנוע ולזוז כל הזמן ולמנף אותן למשהו טוב. הספורט הפך אותי לבן אדם יותר סבלני, הישגי ותחרותי. אין יום שעובר מבלי שאני עושה ספורט".
מי: עדן מוסיסי, 22.
מה: מציל בים וגולש גלים, זכה שלוש פעמים באליפות הארץ.
למה: הראה שלא חייבים להיות מטפסים כדי להגיע הכי רחוק שאפשר במסלול הנינג'ה.
נקודת הזינוק: "בגיל 11 נגעתי במים בפעם הראשונה. התחלתי לגלוש ונדבקתי בחיידק הזה. גדלתי בים אצל המצילים שדחפו אותי חזק כדי שאתקדם, גם בהצלה וגם בגלישה".
מקורות הכוח: "תוך כדי האימונים שמתי לב שאני משתפר בכל תחום בחיים. כיום כל חיי סובבים סביב האימונים, ביום שאני מפספס אימון אני הופך לבן אדם עצבני ולא סימפטי כלפי אחרים. אני לא יכול לנשום אם אני לא מתאמן, הים פשוט עושה לי טוב".
מי: יניב ויסמן, 37.
מה: בעלים של בית ספר להתעמלות קרקע ואקרובטיקה ואבא לתומר בהורות משותפת.
למה: הוכיח שנינג'ה ואבהות לגמרי הולכים ביחד.
המכשול שלי: "כבר בגיל 20 הבנתי שאני רוצה ילדים, ולפני שבע שנים החלטתי לנסות ולהפוך לאבא. זה היה מאבק, חיפשתי בת זוג מתאימה וכל פעם זה לא הסתדר, עד שפגשתי את דקלה".
מקורות הכוח: "הספורט לימד אותי שצריך לדעת איך לקום אחרי שאתה נופל. כמו בספורט, גם במסע לאבהות הייתי עקשן כמו חמור ולא ויתרתי. למדתי שגם בחיים נופלים וקמים ולוקח זמן להצליח".
מי: יובל שמלא, 20.
מה: מנצח העונה הראשונה של נינג'ה ישראל.
למה: חזר העונה חזק, מהיר ומרשים יותר כדי לשמור על תואר הנינג'ה הטוב בישראל.
המכשול שלי: "היו שנים שחשבתי שאף פעם לא אצליח להתרכז, היה לי מאוד קשה עם זה".
נקודת הזינוק: "בגיל קטן התחלתי לטפס וגיליתי שאני מסוגל להיות מרוכז ורגוע למשך זמן ארוך".
מקורות הכוח: "במהלך הטיפוס בטבע פגשתי מסלולים מפחידים וארוכים, כאלה שנמשכים לפעמים 40 דקות. נדרשתי להיות בשיא הריכוז בהם ובעזרתם הבנתי שאין דבר שאני לא מסוגל לעשות".
מי: מישה שיינין, 18.
מה: מטפס ומתאמן בפארקור וסטריט וורקאאוט.
למה: סיים את מסלול המוקדמות אחרי תשע דקות ארוכות אבל עם הפתעה גדולה, המגה קיר.
המכשול שלי: "הייתי הילד הכי קטן וחלש בכל מקום, במיוחד בבית הספר. סבלתי ממקרים של השפלות".
נקודת הזינוק: "בנעוריי התחלתי לעשות ספורט ולהתאמן באומנויות לחימה".
מקורות הכוח: "בזכות הספורט התחזקתי מנטלית והתנפחתי, עכשיו אף אחד לא יכול להגיד שאני חלשלוש. עברתי באימונים אתגרים שחיזקו אותי ולמדתי להתמודד יותר טוב עם לחץ ועם אנשים שמנסים להוריד אותי למטה".
מי: גיל מרנץ, 24.
מה: יועץ כושר ומאמן אישי.
למה: הראה שאפשר להתמודד עם מסלול הנינג'ה בקור רוח ובנונשלנטיות.
נקודת הזינוק: "בזכות הספורט גיליתי שהתשוקה שלי היא לחקור מה הגוף שלי מסוגל או לא מסוגל לעשות, ולשפר אותו. בהתחלה התמקדתי בהישגים פיזיים, אחרי זה זה המשיך עם הישגים בכל תחומי החיים. הויזואליות היא רק בונוס, כשאתה עושה פעילות שמאתגרת אותך אתה גדל ומתפתח לא רק מבחינה חיצונית".
מקורות הכוח: "הספורט גורם לי להרגיש טוב ולהתמיד, גיליתי שהתמדה היא חלק בלתי נפרד מהישגים. בזכות הספורט יש לי הערכה מוחלטת לחיים, אני מעריך יותר ויותר את היום יום שלי, את הגוף שלי ואת האנשים שמסביבי".
צילום: יותם שוורץ | הפקה: מאיה מורנו | סטיילינג: אלין דיזקוב | איפור ושיער: טל אמית | סוכנות artbook