במיוחד בזמנים מתוחים: השיטות להפחתת לחץ שמסייעות לחולי קרוהן

ידעתם שלמוח ולמעיים שלכם יש קו תקשורת ישיר ופעיל, 24/7? בשל הקשר הזה, מערכת העיכול שלנו מושפעת ממצבים נפשיים ורגשיים. זוכרים איך רצתם לשירותים לפני בחינות הבגרות או הטסט הראשון? את ה"פרפרים" בבטן כשהתאהבתם? ואת "תחושת הבטן" לפני שקורה משהו מסעיר?

"יש בגוף מנגנון שנקרא ׳ציר מוח מערכת עיכול׳ (The Brain-Gut Connection)", מסביר ד"ר דורון שוורץ, מנהל היחידה לניהול סיכונים ורופא בכיר במכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, המרכז הרפואי "סורוקה". "זהו ציר שמבוסס על תקשורת עצבית והורמונלית בין מערכת העיכול למערכת העצבים המרכזית. המשמעות היא שמתקיים דו-שיח תמידי בין מערכת העיכול למערכת העצבים המרכזית שמווסתת אותה. הקשר הזה גורם למערכת העיכול לפעול ביתר או בחסר, במצבים מסוימים".

הקשר בין המצב הנפשי לבין מחלות כרוניות

אחד המצבים האלה הוא נוכחות של סטרס (דחק) בחיינו. עודף סטרס אינו מועיל לאף אחד, אבל במקרה של חולים עם קרוהן וקוליטיס כיבית - מחלות מעיים שמגיבות למתח - יש לו משמעות מיוחדת. רמות הלחץ של כולנו עלו מאז שבעה באוקטובר וברור שנוצר מצב חדש שחשוב להתייחס אליו.

“אנחנו מבחינים בין סטרס אקוטי לבין סטרס כרוני", אומר ד"ר שוורץ. "סטרס אקוטי הוא תוצאה של תגובת "הילחם או ברח" (fight or flight response). במצב של סטרס אקוטי הגוף אינו רוצה או מסוגל להשקיע משאבים במערכת העיכול, כי הוא מגביר את זרם הדם לשרירים ולמערכת הנשימה, למשל. במצבי סטרס כרוניים המנגנון פחות ברור, אבל ההנחה היא ששינוי סביבתי, כגון אבל או אירוע משנה חיים אחר, יכול לגרום לפעילות יתר או חסר של מערכת העיכול, כך שהיא יוצאת מאיזון וגורמת למגוון של מחלות, בהן קרוהן וקוליטיס כיבית. ישנן גם עדויות בספרות הרפואית לפיהן אירוע של סטרס אקוטי יכול להיות הגורם שמאתחל את השרשרת שסופה מחלה כמו קרוהן או קוליטיס כיבית. כלומר, שאירוע חיים משמעותי משנה את הוויסות שמתקיים בין מערכת העיכול ומערכת העצבים וגורם להתהוות של המחלה. תובנה נוספת היא, שכשיש כבר מחלת מעיים דלקתית, אבל מי שחולה בה נמצא בהפוגה, אירוע של סטרס אקוטי יכול לגרום להתלקחות של המחלה". 

ההשפעה של מיינדפולנס ו-CBT

למרבה המזל, יש מגוון של שיטות להפגת מתחים, המומלצות לחולים במחלות מעיים דלקתיות. ד״ר שוורץ מספר כי מחקר חדש שערך עם עמיתיו בחן לאחרונה כמה טכניקות כאלה ומצא כי יש להן השפעה חיובית על הפחתת סטרס ועל שינויים במדדי מחלות מעיים דלקתיות.

המחקר, שד"ר שוורץ הוא ממוביליו, נערך במכון הגסטרו של המרכז הרפואי סורוקה, בשיתוף בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון. מהממצאים עולה כי כלים טיפוליים כגון מיינדפולנס (קשיבות) ו-CBT, סייעו לחולים במחלת קרוהן לסבול פחות מכאבי בטן ומעייפות. עוד עולה מהמחקר, כי בזכות תרגול עקבי בטכניקות הרפיה שונות הצליחו החולים לשפר את התפקוד שלהם בבית, בעבודה, ובפעילויות יומיומיות.

"כאבי בטן כרוניים ועייפות הם מאפיינים של מחלת קרוהן שתורמים להפרעות תפקודיות״, מוסיף ד״ר שוורץ. ״מטרת המחקר שלנו הייתה לבחון את היעילות של התערבות קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ומיינדפולנס (מודעות קשובה) שהותאמו לחולי קרוהן. הטכניקות הללו מסייעות להסיט את מוקד המודעות מהכאב ולהתמקד ב"כאן ועכשיו" ולא במחשבות טורדניות לגבי המחלה. לכן שיערנו ששליטה בכלים כאלה יכולה לשפר את ההתמודדות של חולים וגם למנוע את השפעת הסטרס על החמרת המצב".

במחקר השתתפו כ-120 חולים וחולות במחלת קרוהן. לצד המשך בטיפול הרגיל שנרשם להם, הם עברו סדנה שכללה שבעה מפגשים וירטואליים, בה למדו ותרגלו סט של טכניקות שהותאמו להם במיוחד. "בדקנו את איכות החיים, מצב המחלה ויכולת התפקוד של המשתתפים בחלוף שלושה חודשים ושוב לאחר שנה. מצאנו שההתערבות שיפרה את איכות החיים של המטופלים וכן את התפקוד שלהם במקום העבודה, בבית עם המשפחה ובשעות הפנאי. עוד נמצא כי תרגול טכניקות CBT ומיינדפולנס השפיע גם על מידת החומרה של המחלה. ראינו הפחתה של מדדים בכל הפרמטרים שעוקבים אחריהם במחלות מעיים דלקתיות, כגון כמות היציאות, תחושת החולי, דירוג כאבי הבטן, מדדים של דלקת (CRP) ועוד", מדווח ד"ר שוורץ.  

ד"ר שוורץ ועמיתיו ממשיכים במשימת המחקר על מנת לבחון עוד ועוד שיטות להקל על סבלם של החולים באמצעות המדדים הפסיכולוגיים. עד אז, כדאי לחקור ולהעמיק בהכרת כלים פשוטים של מיינדפולנס כמו מציאת האיזון בין הגירויים שבסביבה לבעיות המטרידות אתכם, ומתן קשב לאופן בו אנו נושמים כדי להשיג רגיעה בחיי היום יום. בהצלחה!