"השנים של אמצע התקופה הויקטוריאנית, בין השנים 1850-1872, נחשבו לתור הזהב מבחינה תזונתית", אומרת מנהלת המחקר ד"ר ג'ודית רובוטאם לדיילי מייל הבריטי. "האנשים בתקופה הזו היו בריאים יותר, ובעלי מערכת חיסונית חזקה יותר על אף שהם צרכו מעל 5,000 קלוריות ביום". הסיבה לבריאותם היה נעוצה בעובדה שהם אכלו בעיקר פירות וירקות, רק דגנים מלאים ומלאי שמרים, שתו אלכוהול פחות חזק ונמנעו מצריכת סוכר.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אז מה כוללת דיאטה ויקטוריאנית? "הם אכלו בצלים, גרגיר הנחלים, כרוב, סלק, ארטישוק ירושלמי ותפוחים", אומרת ד"ר רובוטאם. "יש עדויות לכך שהעשב גרגיר הנחלים היה מאוד זול בתקופה ההיא, ושדובדבנים נחשבו לאוכל של עניים. רוב האנשים לא יכלו להרשות לעצמם יותר ממעט בשר, והם אכלו דגים כמו מקרל והרינג- דגים שהיום אנחנו יודעים שמכילים הכי הרבה אומגה-3".
שימוש מועט במלח ובסוכר
אז מה המשמעות של חזרה לתזונה הוויקטוריאנית? זוהי החזרה לבישול ביתי, לאוכל לא מעובד ובדגש על פירות וירקות. הרבה לחם עשיר. אגב, המחקר התגלה כי תוחלת החיים של אנשים בשנים האלה היתה גבוהה מאוד, 73 לנשים ו-75 לגברים. דומה מאוד להיום, רק שאז הם עבדו בעבודות פיזיות עד גיל 70, לפי שמתעדים מסמכים מהתקופה.
"כשבחנו את הרשומות הרפואיות של התקופה גילינו שמעמד הפועלים של פעם נהגו לאכול הרבה יותר מאיתנו על מנת לעבור יום עבודה שלם", אומר ד"ר פול קלייטון, מחבר שותף של המחקר. "גברים צרכו בין 4,000-5,000 קלוריות, ונשים סביב 3,000. אך השמנת יתר לא היתה נפוצה שלא במעמדות העשירים". זאת משום שהפועלים עשו פעילות גופנית אינטנסיבית לאורך היום, מה ששמר על בריאותם. דבר נוסף שעזר להם לשמור על הבריאות היה השימוש המועט במלח וסוכר, משום שהיו יקרים מדי.