בעשור האחרון נכנס תחום חדש של תרופות ביולוגיות לטיפול במחלת הסרטן (אימונותרפיה). תרופות אלו אינן מכוונות ישירות כנגד תאי הגידול, ומטרתן להפעיל את מערכת החיסון כנגד תאי הגידול הסרטני. מחקר חדש של  ד"ר רוני דהן מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, מבשר על פריצת דרך משמעותית בתחום עם גילוי נוגדן חדש שיכול להשיג תגובה חיסונית משמעותית כנגד הגידול הסרטני, ללא תופעות לוואי ועם יעילות לטווח ארוך.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

הפיתוח נעצר בשל תופעות לוואי

מערכת החיסון שלנו מורכבת מסוגי תאים רבים בעלי מנגנוני פעולה מרובים שניתן לנצל את פעולתם נגד תאי הסרטן. תאי מערכת החיסון מייצרים חלבונים על פני ממברנת התא שלהם, הנקראים קולטנים, ומשמשים לבקרה על פעולתם. בדומה לרכב בעל דוושת גז וברקס, גם מערכת החיסון ניתנת להפעלה וכיבוי על ידי אותם קולטנים. תרופות ביולוגיות מבוססות על נוגדנים מסונתזים, המסוגלים להיקשר לקולטנים אלו ולהמריץ את פעולתה של מערכת החיסון נגד הגידול הסרטני, שלרוב מצליח "להסוות" את עצמו מפני תאי מערכת החיסון.

לצד הצלחות קליניות פורצות דרך ואישור קליני של מספר נוגדנים כאלה לטיפול בסוגי סרטן שונים, נוגדנים נוספים שפותחו כשלו בניסויים קליניים. דוגמה בולטת שכזאת היא נוגדנים מאקטבים כנגד CD40. CD40 הינו קולטן שמתבטא על תאים רבים של מערכת החיסון. במודלים עכבריים, שפעול של CD40 ע"י נוגדנים מסונתזים יכול להוביל לתגובה חיסונית חזקה כנגד הגידול הסרטני עד אפילו לריפוי מלא. נוגדנים כנגד CD40 נוסו בניסויים קליניים באנשים אך התוצאות היו מאכזבות מכיוון שטיפול זה הוביל לתופעות לוואי משמעותיות במטופלים, ביניהן רעילות בכבד וסערת ציטוקינים, שלא אפשרו המשך פיתוח של התרופה.

ד
ד"ר רוני דהן|צילום: אוהד הרכס

הגילוי: תאים נדירים במערכת החיסון

הסיבה לכך טמונה בהפעלה הלא נשלטת של תאים רבים ומגוונים של מערכת החיסון, שפוגעים ברקמות בריאות. במעבדתו של ד"ר דהן, המתמחה בהנדסת נוגדנים לטיפולים אימונותרפיים בסרטן חקרו את המנגנונים השונים המופעלים במערכת החיסון על ידי נוגדנים כנגד CD40. במחקר, שהובל במעבדה ע"י הסטודנטים לדוקטורט רן סלומון והגר רותם ונהתפרסם בעיתון המוביל Nature Cancer, גילו החוקרים תת אוכלוסיה נדירה של תאי מערכת החיסון, השייכים לתאים הנקראים תאים דנדריטיים, שחיוניים להובלת התגובה האנטי סרטנית של תרופה זאת.

בנוסף, גילו החוקרים שתאים אלו אינם גורמים לרעילות שנצפתה במודלים עכברים ובניסויים הקליניים שבעטיה, כאמור, המשך פיתוח התרופה נעצר. מאידך, תאים אחרים המבטאים את חלבון ה-CD40 השייכים למערכת החיסון כגו:ן מאקרופאגים השוכנים בכבד, מונוציטים וטסיות דם, הינם אלו שנמצאו מובילים לתופעות לוואי המשמעותיות. בהתבסס על המידע החדש. מעבדתו של ד"ר דהן תכננו ופיתחו נוגדן מהונדס כנגד CD40 בעל פעילות סגולית שלא קיימת בנוגדנים טבעיים שגופנו מייצר. נוגדן זה נקרא בי-ספציפי. הייחודיות שבנוגדן המהונדס היא בכך שהוא יודע להבחין בין תאי מערכת החיסון השונים ולהפעיל את קולטן ה-CD40 על גבי התאים הדנדריטיים בעוד שהוא נמנע מהפעלתו על גבי תאי מערכת החיסון הגורמים לתופעות לוואי הקשות.

בעזרת הנוגדן החדשני, החוקרים הצליחו לטפל במודלים עכברים בסוגי סרטן שונים ולהשיג תגובה חיסונית משמעותית כנגד הגידול הסרטני שאינה מלווה בתופעות לוואי הנפוצות לטיפול זה. בנוסף הראו החוקרים שהתרופה החדשה שפיתחו גורמת לתגובה חיסונית משמעותית ובטוחה שמאפשרת זיכרון חיסוני ארוך טווח כנגד תאי הסרטן.

תאים סרטניים (צילום: xrender, Thinkstock)
צילום: xrender, Thinkstock

"כולי תקווה להביא בשורה חדשה בשנים הקרובות"

בשנתיים האחרונות קבוצת המחקר של ד"ר דהן עובדת באופן הדוק עם צוותי המחקר החדשני וגילוי התרופות המוקדם (discovery) של חברת טבע בארה''ב ובישראל. במסגרת שיתוף הפעולה נחתם הסכם רישיון בין ידע, הזרוע המסחרית של מכון ויצמן למדע, לבין טבע הכולל את מסחור התרופה המדוברת. טבע משקיעה מאמצים רבים בהתאמת התרופה כבר לקליניקה ובתהליכי הייצור והפיתוח, כך שהמחקר יוכל להפוך – תוך מספר שנים – ממחקר אקדמי לתרופה שתיבחן ותנוסה בניסויים קליניים.

"הגישה הייחודית של מעבדתו של ד"ר רוני דהן מעלה את הסיכויים לפיתוח דור חדש של תרופות אימונותרפיות שיהיו פחות רעילות לחולה, יותר ממוקדות ויעלו גם את התגובתיות של החולים", ציין ד"ר דיויד וילסון ראש תחום גילוי תרופות בטבע (discovery). "שת''פ אסטרטגי זה הוא חלק מ-"טבע אקדמיה" – המונה כ-30 מיזמים שונים המשתלבים באסטרטגיה של טבע להשקעה בפרויקטים מוקדמים מבטיחים יחד עם מיטב המוסדות והמעבדות מהאקדמיה הישראלית, ולפתח אותם לכדי תרופות עבור ה-pipeline העתידי של טבע" הוסיפה ד"ר דנה בר-און, דירקטורית בכירה ומנהלת שיתופי הפעולה האקדמיים הגלובליים של טבע. גישה חדשנית זו תוכל לאפשר טיפול בחולים שכרגע אינם מגיבים בצורה מיטבית לטיפולים הקיימים, ולטיפול חדשני בסוגי סרטן להם עדיין לא אושר טיפול יעיל. "כולי תקווה שנוכל להביא לחולים בשורה חדשה בשנים הקרובות", מסכם ד"ר דהן.