לאחר שנים של הסתמכות כוללת על תרופות סבתא על מנת להרגיש טוב, או לפחות סביר אחרי ערב של שתייה מופרזת, מדענים החליטו להרים את הכפפה ולבדוק מה באמת יעיל במניעת הנגאובר. והחדשות? לא מזהירות. מסתבר ששנים של שתיית מים כשאתם כבר שיכורים מדי לעוד צ'ייסר לא באמת קידמו אתכם לשומקום.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
מחקר חדש, שנערך על כ-800 סטודנטים קנדיים והולנדיים וממצאיו הוצגו בכנס האירופי של מכללת Neuropsychopharmacology שבאמסטרדם, גילה כי אף אחד אינו חסין להנגאובר - מלבד מי שאינו שותה הרבה. אתם יכולים להתרברב עד מחר על כך שאין לכם חמרמורת אף פעם, אבל חכו חכו, זה עוד יגיע.
הנבדקים דיווחו על הרגלי השתייה שלהם בכל חודש, כמו כמה משקאות הם שתו, לאורך כמה זמן ומה הייתה חומרת ההנגאובר. יותר מ-50 אחוז מהסטודנטים העידו על כך שהרבו בשתיית מים ובאכילת אוכל שומני - אך תחושות ההנגאובר שחוו לא היו קלות באופן מובהק ממי שלא עשה כן.
בנוסף, מאלה שדיווחו על כך שאינם סובלים מהנגאובר, הרוב פשוט נטו לשתות פחות מהכמות שיכלה לגרום להם לתסמיני כאלה. "זה חד משמעי - מי ששותה פחות אלכוהול מקטין את הסיכויים שלו להנגאובר", מסביר ד"ר ג'וריס וסטר, אחד ממנהלי המחקר.
עוד ב-mako בריאות:
>> מתי המציאו את הקונדום? ההיסטוריה של אמצעי המניעה
>> כל מה שרציתם לדעת על פריצות דיסק
>> יש לך מן בובז? 10 סימפטומים גבריים מדאיגים
מים או אוכל לא יעזרו לכם
אחד הממצאים החשובים ביותר שהתגלו במחקר הוא שלא מדובר רק בהתייבשות בהנגאובר. הסיבה לכך שאנחנו קמים הפוכים אחרי ערב של שתייה היא שהגוף שלנו מגיב לצריכה מופרזת של אלכוהול. הוא עושה זאת על ידי בחילות, סחרחורות, בלבול כללי, תחושת צמא ועייפות. עד כמה שזה לא נעים, המטרה היא ברורה – הגוף מאותת לנו להפסיק לשתות אלכוהול. הסיבות לתסימינים האלה אינן ידועות לגמרי, אבל החוקרים משערים שהן מתרחשות גם כתוצאה משינויים במערכת החיסונית, משום שיש יותר מדי אצטאלדהיד בדם (תוצר לוואי של פירוק אלכוהול בכבד) ובשל שינויים מטאבוליים כמו חומציות יתר ושינויים בספיגה של גלוקוז בדם.