משבר הקורונה הביא לתחושת עמימות לגבי חיי היומיום. כניסתם של רבים לבידוד וריחוק חברתי העלתה את סף החרדה ובקרב חלקים ניכרים באוכלוסייה עלה גם הצורך להתמודד עם הלא נודע ולקבל עזרה.
מחקר שבוצע על ידי פרופ' ליהוא זיסברג מהאקדמית גורדון ופרופ' אנה זיסברג מאוניברסיטת חיפה בדק מה מסייע להקל חרדות ודאגות וחשף כי יכולות רגשיות (אינטליגנציה רגשית) המאפשרות ויסות אפקטיבי יותר של תגובות רגשיות ותמיכה חברתית קשורות למידת הדאגה שחווים אנשים בתקופה מורכבת זו. יתרה מזאת – החוקרים בדקו סוגים שונים של תמיכה חברתית ומצאו כי קבלת עזרה מעשית במטלות היומיומיות, קבלת ייעוץ, כסף ושירותים שונים דווקא מגבירות את הדאגה ויוצרת תחושת תלות באחר. לעומת זאת, תמיכה נפשית מקלה את העומס ואת תחושת הדאגה.
תמיכה מעשית עשויה להגביר תחושות חרדה ודאגה
המחקר נערך בהשתתפות 275 תושבי ישראל, מרביתם נשים. המידע נאסף באמצעות שאלון דיווח עצמי מקוון, שפורסם ברשתות החברתיות ובקבוצות WhatsApp, והתבסס על מתנדבים שהסכימו לענות על השאלון בצורה אנונימית תוך מתן מאפיינים דמוגרפיים כמו מגדר, גיל, מעמד כלכלי ורמת השכלה. במהלך המחקר בדקו החוקרים את מידת הדאגות בנוגע לתקופה הנוכחית, רמת אינטליגנציה רגשית ותפיסות של אנשים לגבי תמיכה חברתית.
עוד ב-mako בריאות:
>> הטריק הוויראלי של רופאת השיניים להתאמת מסכה
>> רוצים לרדת במשקל? קודם כל תפסיקו לאכול את זה
>> ייתכן שבקרוב נוכל לטוס בלי לחשוש מקורונה
המחקר מצא קשר בין אינטליגנציה רגשית לדאגה, קשר שעובר דרך התמיכה החברתית. במילים אחרות, נמצא קשר בין אינטליגנציה רגשית גבוהה ליכולת לגייס תמיכה חברתית שתסייע לוויסות רגשות והפחתת דאגות. עם זאת, נראה שסוג התמיכה שמתקבלת משפיע באופן שונה על החרדה והדאגה. תמיכה מעשית דווקא עלולה להגביר את תחושת הדאגה, בעוד שתמיכה נפשית ופסיכולוגית (כמו אוזן קשבת, אמפתיה וכו') מסייעת להפחתת הדאגה.
"אינטליגנציה רגשית גבוהה מאפשרת לגייס בקלות תמיכה חברתית ומסייעת לוויסות הדאגות", מסביר פרופ' זיסברג. "אנחנו יכולים לנהל את עצמנו, ואנחנו כנראה גם מנהלים טוב יותר את המשאבים הזמינים לנו מסביבתנו החברתית", הוסיף.
המחקר עתיד להתפרסם בשבועות הקרובים בכתב העת המדעי Journal of Health Psychology.