מחקר חדש שפורסם בכתב העת המנוהל על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), ממחיש עד כמה קלה יכולה להיות העברת חלקיקי נגיף הקורונה באוויר. לפי המחקר, שנעשה בטייוואן באחד מהמלונות שנועד לשימוש בימי הסגר, מסתבר שהנגיף עשוי לעבור אפילו דרך קירות ורצפות בבניין עם מערכת אוורור רעועה.
המחקר שנעשה בשנת 2021, בחן 3 אנשים שנמצאו חיוביים לקורונה בבדיקת PCR, לאחר שסיימו את שהותם במלון במשך הסגר של 10 ימים. הם שהו בחדרים לא צמודים, ואחד מהם שהה בקומה אחת מעל שני האחרים. בדיקות גנומיות קישרו את כל שלושת המקרים זה בזה, כך שהיה ברור שההדבקות התרחשו במלון.
צוות החוקרים יצא לחקור את הארכיטקטורה של המלון בפרטי פרטים. בחדר הראשון (510) נמצאו חללים קטנים בקירות ובתקרה המחברים בין זרימת אוויר לחדרים אחרים בבניין, (במקרה זה לחדר 503 ול-611 בקומה מעל). "מצאנו צינורות קטומים מעל התקרה בחדר האמבטיה של חדר 510, שאולי התחברו לחדר 610, וחריץ מעל התקרה שעשויה לחבר בין חדר 610 לחדר 611", הסבירו החוקרים במחקר". גם בין חדר 510 וחדר 511 נמצאה פרצה, ואחת נוספת חיברה בין חדר 511 לחדר 503". כל זה אכן הצביע על אפשרות סבירה של זרימת אוויר בין חדרים לא סמוכים, אבל כדי לבדוק אם חלקיקי נגיף לנוע בדרך זו, ערכו החוקרים ניסוי באמצעות גז אתנול ששימש כחומר המעקב, אשר שוחרר מהחדר הראשי. בתוך דקות התגלו עקבות של חלקיקי אתנול בשני חדרי המקרים המשניים, כולל בחדר בקומה מעל.
"המחקר מוכיח שהנגיף יכול לעבור מרחק רב ולהדביק אפילו אנשים שאינם שוהים באותו החדר"
"מתחילת המגיפה מנסים חוקרים לבחון מהי צורת העברת הווירוס", אומר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת "בר אילן" בתגובה לממצאי המחקר. "האם אכן מדובר בווירוס שעובר באופן טיפתי כמו שפעת למשל, או באמצעות העברה אווירוסולית – חלקיקי טיפות שלא מושפעות מכוח הכבידה ויכולות להישאר מספר דקות או אף שעות באוויר – כמו נגיף החצבת למשל. מסקנות המחקר הזה מעניינות ביותר, שכן הן מצביעות על פוטנציאל ההדבקה המשמעותי של נגיף האומיקרון (ששלט בתקופת המחקר). המחקר מוכיח שהנגיף יכול לעבור מרחק רב ולהדביק אפילו אנשים שאינם שוהים באותו החדר".
יתרה מכך, פרופ' כהן מציין שתי מסקנות נוספות שיכולות לעלות מהמחקר: "ראשית, זה מוכיח שאפשר להידבק בקורונה גם כששוהים בחדרים נפרדים, בעיקר במבנים עם מערכת אוורור בלתי משובחת; ובין היתר המסקנות מספקות הסבר מסוים עבור אנשים שתוהים כיצד נדבקו בקורונה אף שכביכול שמרו על מרחק ולא שהו בחללים סגורים וצפופים. שנית, המחקר מעלה שאלה גם לגבי יעילותן האבסולוטית של המסכות ככלי יעיל במניעת הדבקה, ומראה שככל הנראה במקרים מסוימים היא עשויה להיות פחות יעילה".
עם זאת, פרופ' כהן מסייג את הדברים וטוען כי "אף שמחקר זה בהחלט מפתיע ומעורר מחשבה, אני לא חושב שהוא נכון ברוב המקרים בהם הווירוס עובר באופן טיפתי. יתרה מכך, צריך להבין שמדובר במחקר קטן שבחן 3 מקרים בלבד. עם זאת, כאמור הוא אכן מצביע על אפשרויות הדבקה קלות יותר, מה שאולי עשוי בעתיד לשנות את האסטרטגיה שמיועדת למניעת התפשטות הנגיף".