דוח העישון של משרד הבריאות לשנת 2023 שהגיש הבוקר (רביעי) שר הבריאות אוריאל בוסו לכנסת, מציג תמונת מצב מדאיגה לגבי מגמת העישון בישראל.
לפי הדוח, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ-20.5%, כלומר אחד מכל חמישה ישראלים מעשן. שיעור העישון בקרב גברים עומד על 28%, גבוה מהשיעור בקרב נשים שעומד על 13.1%. במשרד הבריאות מסבירים כי מגפת העישון היא אחת מהמגפות ההרסניות ביותר המשפיעות על בריאות הציבור. נזקי העישון חמורים וגובים מדי שנה את חייהם של כ-8000 נשים וגברים בישראל. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי ואחרים, כ-8 מיליון אנשים מתים מדי שנה בעולם כתוצאה ישירה של נזקי העישון.
שיעורי העישון מדווחים על בסיס סקר שנערך על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, בשיתוף המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות. ממצאי הסקר נאספו מסוף ספטמבר 2022 ועד פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והם מבוססים על נתוני 2,807 מרואיינים בני 21 ומעלה.
אחוז המעשנים בישראל גבוה בהשוואה בין לאומית – באוכלוסייה הערבית מעשנים יותר
על פי הנתונים, שיעור העישון היומי בקרב גברים, כלומר מי שמעשנים באופן קבוע, עומד על 23% בישראל, נתון גבוה מהשיעור הממוצע בגברים במדינות ה- OECD (20%), מדובר בנתון שמציב את ישראל במקום ה-20 מתוך 47 מדינות. לעומת זאת, שיעור העישון היומי בקרב נשים בישראל (9%) נמוך מהשיעור הממוצע בקרב נשים במדינות ה-OECD. עם זאת, במשרד הבריאות מציינים כי קיים קושי מסוים בביצוע ההשוואה, בין השאר משום שהנתונים מישראל מעודכנים לשנת 2023, בעוד הנתונים הזמינים מארגון הבריאות העולמי לגבי יתר המדינות מעודכנים ברובם לשנת 2019.
בהשוואה בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בישראל, נראה כי שיעור המעשנים גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית: 23% לעומת 19.9%. הפערים משמעותיים עוד יותר בקרב גברים – 39% בגברים ערבים לעומת 25.6% בקרב גברים יהודים. עם זאת בקרב נשים תמונת המצב שונה - שיעור העישון בנשים יהודיות עומד על 14.6%, ולעומת זאת בקרב נשים ערביות הוא נמוך יותר מפי שניים ועומד על 6.3%.
לפי הדוח, בין 2023-2016 תועדה מגמת ירידה מובהקת בשיעורי העישון רק בקרב נשים יהודיות. בקרב גברים ובאוכלוסייה הכללית, לא נצפו שינויים מובהקים בשיעורי העישון בשנים אלה.
ההשפעה השלילית של המלחמה
עם זאת, ראש חטיבת בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס מציינת בדוח כי שנת 2024 שכאמור לא נכללת בדוח הנוכחי, "הציבה לפני המדינה אתגרים שלא היו כמותם, ותופעת העישון בישראל ככל הנראה התרחבה". לדבריה, מאז 7 באוקטובר במשרד הבריאות עדים לדיווח על עלייה במספר המעשנים בקרב צעירים ומבוגרים. "מנתונים שנאספו בסקרים שנעשו על ידי חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, נמצא כי בקרב אוכלוסיית המפונים יש כ-4.5% המדווחים על התחלת עישון ביחס לכ-2.5% בכלל האוכלוסייה. כמו כן, 56% מקרב המעשנים מדווחים על הגברת העישון ושימוש תדיר במוצרי הטבק והאידוי מאז תחילת המלחמה". ד"ר פרייס מוסיפה כי נתוני רשות המיסים מראים גם כן כי ישנה עלייה בהיקף צריכת הסיגריות ומוצרי הטבק והאידוי.
למרות תוכניות שונות שקידם ומקדם משרד הבריאות לאורך השנים, כאמור, שיעור העישון בקרב אוכלוסייה הכללית הבוגרת בישראל נשאר כמעט קבוע בעשור האחרון. הדוח מציין כי "המשרד מקדם שיתופי פעולה עם הגופים השונים העוסקים בתחום ומעורב ברובדי פעולה שונים, כגון: חינוך והסברה, הרצאות בקהילה בתחום מניעה וגמילה מעישון, וכן פעילות בתחום גם ברשויות המקומיות".
גם בני הנוער מעשנים יותר
הדוח מתייחס גם לשימוש בסיגריות רגילות וסיגריות אלקטרוניות בקרב ילדים ובני נוער. לפי נתוני מחקר ה-HBSC, כ-14% מהתלמידים דיווחו כי התנסו בחייהם בעישון סיגריות, וניכר כי עם העלייה בגיל, עולה גם שיעור ההתנסות: כ-6% מהתלמידים בכיתות ה'-ו' התנסו בעישון סיגריות, לעומת כ-24% בכיתות יא'-יב'. שכיחות הדיווח על עישון סיגריות גבוהה יותר בקרב בנים (17%) לעומת בנות (10%) בכל הגילים.
בהשוואה בין-לאומית, נראה כי התלמידים בישראל בגילי 11, 13 ו-15 מדורגים במקום ה-14 מבין 42 המדינות השותפות במחקר HBSC, מרביתן באירופה. כ-8.2% מהתלמידים המדווחים כי עישנו סיגריות רגילות בחודש האחרון לפחות פעם אחת. לשם השוואה – המדינה המדורגת במקום הראשון היא בולגריה, שבה שיעור התלמידים המדווחים על עישון סיגריות רגילות לפחות פעם אחת בחודש האחרון, עומד על 21.6%.
במחקר נשאלו התלמידים באיזו תדירות הם מעשנים כיום סיגריות. לפי הנתונים, כ-13% מהתלמידים מעשנים סיגריות לפחות אחת לשבוע - כ-17% מהבנים וכ-10% מהבנות, בשני המגזרים ובכל קבוצות הגיל. כמו כן, ניכרת עלייה בשיעור התלמידים אשר מעשנים סיגריות לפחות אחת לשבוע מ-6% בשנת 2019, ל-8% בשנת 2023. בדוח מצוין כי העלייה אף משמעותית יותר בקרב בנות - מ-3% בשנת 2019, ל-6% בשנת 2023, הנתון הגבוה ביותר מאז שנת 2004.
עלייה בשימוש בני נוער בסיגריה אלקטרונית
באשר לסיגריות אלקטרוניות, תופעה פופלרית שצוברת תאוצה בשנים האחרונות, הנתונים המוצגים בדוח מעידים כי כ-16% מהתלמידים דיווחו כי התנסו בחייהם בסיגריה מסוג זה. ד"ר שרון אלרעי פרייס מציינת כי "בשנת 2023 היינו עדים למחיר הכבד שעלול להיות לשימוש בסיגריות אלקטרוניות, לאחר ששני בני נוער אושפזו ואחד מהם נפטר, לצערנו". לדבריה, שימוש בניקוטין בגיל ההתבגרות עלול לפגוע בחלקי המוח השולטים בקשב, בלמידה, במצב הרוח ובשליטה בדחפים. "נתוני ה-HBSC מראים כי אחד מכל שישה בני נוער התנסה במהלך חייו בסיגריה אלקטרונית וכי עד סיום הלימודים, כשליש מבני הנוער התנסו בעישון סיגריות אלקטרוניות", היא מוסיפה. לדבריה, מחקרים מראים כי הסיכוי של בן נוער שהתנסה בסיגריות אלקטרוניות פעם אחת להפוך למעשן קבוע הוא פי 4.06. ד"ר אלרעי פרייס מדגישה כי "שקלול הנתונים הללו יחד עם המחקרים הקיימים בנושא מעידים כי אנחנו נמצאים על סף החמרה נוספת במגיפת העישון בישראל".
עוד נכתב בדוח כי הגיל הראשוני להתנסות במוצרי טבק הוא משמעותי ביותר, שכן נמצא כי הוא קשור בהמשך שימוש במוצרים מעין אלו. ממצאי הסקר מלמדים כי מבין התלמידים שהתנסו במוצרי טבק, כ-25% עשו זאת לראשונה בגיל 12 או קודם לכן.
הרשויות לא משקיעות מאמץ באכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים
26% מהמרואיינים הלא מעשנים דיווחו כי הם חשופים לעישון כפוי. המקומות המועדים ביותר לחשיפה לעישון כפוי בקרב לא מעשנים היו אצל חברים או משפחה (50.6%) ובמקומות ציבוריים פתוחים (47.4%). ד"ר אלרעי פרייס ציינה בדוח כי "המרכז האמריקאי לבקרת מחלות מציין כי אין רמה נטולת סיכון של עישון כפוי, ואפילו חשיפה קצרה עלולה לגרום לבעיות בריאות חמורות בקרב אלה שאינם מעשנים". היא מסבירה כי חשיפה לעישון כפוי מתרחשת כאשר אנשים נושמים את העשן שנפלט לחלל האוויר מאזור הבערה של הסיגריה, או חומרים מזיקים אחרים הנפלטים ממוצרי עישון ואידוי אחרים ומפיו או אפו של המעשן".
ממצאי דוח העישון של משרד הבריאות מציגים תמונה מטרידה גם באשר לאכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. רק 51 רשויות מתוך כ-250 רשויות מקומיות בישראל הגישו את הדוח למשרד הבריאות, ודיווחו על היקף האכיפה בעיר בשנת 2023. מדובר בנתון נמוך ביותר גם בהשוואה לשנת 2022, אז הגישו את הדוח 81 רשויות.
לפי הנתונים של הרשויות שכן הגישו את הדוח, בשנת 2023 ניתנו 3,864 דוחות וקנסות, ירידה משמעותית לעומת שנת 2022, אז ניתנו 10,115 דוחות על עישון במרחב הציבורי על ידי הרשויות המקומיות. 14 רשויות מקומיות דיווחו כי לא ניתנו קנסות כלל במהלך שנת 2023.
הרשויות המקומיות המובילות אשר פעלו לאכיפה וצמצום החשיפה לעישון כפוי במרחב הציבורי הן: באר שבע - 1,127 קנסות, רמת גן - 553 קנסות שניתנו בשנת 2023 וחדרה - 509 קנסות.
במענה לשאלה "האם ניתנו קנסות בגין שימוש בסיגריה אלקטרונית במקומות הציבוריים?", 49 רשויות מקומיות השיבו כי לא נתנו קנסות. במשרד הבריאות מדגישים כי החוק מתייחס לעישון סיגריה המכילה טבק וכן לסיגריה אלקטרונית באופן זהה.
יש חוק – אבל אין אכיפה
באיגוד הישראלי לרפואת ריאות מתייחסים לדוח העישון ואומרים כי "למרות ההצהרות והכוונות הטובות לצמצם את העישון, אנו נוכחים לאורך השנים ביציבות בהיקף המעשנים, שמגיע עד לכ- 20 אחוזים מהאוכלוסייה". לדבריהם, ישראל נחשבת למדינה מתקדמת מבחינת חוק, ובמהלך השנים חוקקו חוקים חשובים, בין השאר איסור עישון במקומות ציבוריים, בתחבורה ציבורית או במסעדות וכן איסור הצגת פרסומות לטבק בחנויות ועוד. "מצד שני, אכיפת החוקים הללו מועטה מאוד", אומרים באיגוד.
ד"ר אריאל רוקח, חבר האיגוד, מומחה במחלות ריאה וברפואה פנימית, מנהל היחידה לטיפול נשמתי במרכז הרפואי שערי צדק, מתייחס לדוח ואומר: "הביקורת הגדולה שלנו כרופאים היא על השקעה לא מספקת בתחום ההסברה ובתחום פעולות המניעה. לפי הדוח, בשנת 2023 התעשר אוצר המדינה ביותר מ-7 מיליארד שקל מיסים ממכירת מוצרי טבק! זהו סכום אדיר שרק חלק קטן ממנו, ודאי לא ראוי, המושקע מטעם המדינה בפעילות הסברה ומניעה. כרופאים, אנחנו מודאגים מאוד בייחוד לנוכח שיעור בני הנוער המצטרפים למעגל המעשנים. העלייה בשימוש בסיגריה האלקטרונית המוזכרת בדוח, טרנד שמתרחב בקרב בני הנוער, היא בשורה רעה מבחינת מערכת הבריאות לשנים הבאות".
באיגוד דורשים שינוי, ואומרים כי "על רקע תמונת המצב הקודרת, אנחנו דורשים להפנות תקציבים משמעותיים להסברה יעילה ולצורך אכיפה משמעותית של החוקים הקיימים כבר היום. כמו כן, קוראים להפנות תקציבים משמעותיים מההכנסות על עישון למערכת הבריאות, לשם טיפול בנזקי העישון שגורמים לתחלואה ולתמותה משמעותיים".