האם המדינה מונעת מאיתנו תרופה להידבקות ב-HIV ואיידס? ובכן, בואו נפרק את השאלה הזו לגורמיה. הערב (16.12), במסגרת התוכנית "מבט שני", תשודר כתבת תחקיר של יריב מזור בנושא החידושים הפרמקולוגיים במניעת הדבקה, וחשוב מכך, בנושא הזמינות האפשרית (וליתר דיוק, הבלתי אפשרית) בישראל.
תרופות פְּרֶפ (PrEP - Pre-Exposure Prophylaxis, טיפול למניעת הדבקה בטרם חשיפה) נמצאות בשימוש בארצות הברית כבר מ-2011. בנטילה קבועה, התרופה מונעת הדבקה ב-HIV בשיעור של עד 92%. התרופה ניתנת כיום במרשם, למי שמוגדרים בקבוצת סיכון לחשיפה לנגיף. אחת האוכלוסיות העיקריות בקבוצה זו היא גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, בגילי 21 עד 51. בפועל, ויש להיזהר מאוד בהצהרות מסוג זה, התרופה מאפשרת לנוטלים אותה לקיים יחסי מין לא מוגנים. עלות הטיפול בתרופה המקורית גבוהות (ההערכות הן כ-3,000 דולר בחודש), אולם המחיר נובע מכך שגלולת הטרובדה (התרופה המקורית) רשומה כפטנט, וקיימות גם תרופות גנריות, זולות בהרבה.
כל זה טוב ויפה, אז למה התרופה אינה זמינה בארץ? הדעות בכתבה חלוקות. שילוב של פרפ בסל התרופות יעלה כסף רב, ותרופות מסוג זה אינן נחשבות למצילות חיים. קשה להתעלם מהאמירה הסמויה למחצה שמשלימה את ההצהרה הזו - קבוצת הסיכון העיקרית להידבקות היתה ונותרה אוכלוסיה מצומצמת. למשרד הבריאות זול יותר לעודד מניעה נקודתית (להקפיד על שימוש בקונדום בכל פעם מחדש) מאשר מניעה כרונית, רוחבית, מתוכננת קדימה.
לכתבה התראיינו גם שני בני משפחת ניסנבוים, אב ובן, שהאירו את המפגש עם המחלה באור אישי. סיפורה של המשפחה, שאחד מבניה מת מאיידס בראשית שנות התשעים, חושף את מצבה של הרפואה בישראל, ששכחה שמאז "מלאכים באמריקה" כבר עברו כמעט שלושים שנה. אמת, החיים עם HIV ואיידס הפכו לקלים יותר בשנים האחרונות. נשאוּת אינה קללה, ואיידס כבר מזמן לא שקול לגזר דין מוות, אבל זו עדיין מחלה כרונית, שהסטיגמה לגביה טרם התפוגגה. מתסכל לחשוב שהפתרון המניעתי קיים וזמין, רק מתעכב קצת במכס.