בנובמבר 2003 פרצה פרשת רמדיה, לאחר שתינוקות רבים אושפזו בעקבות צריכת פורמולה צמחית ששיווקה החברה. כזכור, הסיבה לפגיעה הקשה הייתה מחסור בוויטמין B1 בתחליף המזון, שגרם לפגיעה חמורה בהתפתחות המוחית של התינוקות.
בעקבות הפרשה הקשה נפטרו 4 ילדים, ומאות נוספים סובלים מבעיות קשות המלוות אותם עד היום. אחד מהם הוא יובל מלכה, שהשבוע התגייס לצה"ל במסגרת תכנית "גדולים במדים" של עמותת "יד לילד המיוחד", המשלבת כ-800 צעירים עם צרכים מיוחדים ב-70 בסיסי צה"ל.
"הייתי מגיעה בלילות מהעבודה ומניקה אותו. היום אני מבינה שזה מה שלמעשה הציל את חייו"
יובל היה רק בן 10 חודשים כשבחדשות החלו לדבר על הפרשה המטרידה. עו"ד אירין לוי, אימו, מספרת שהוא ניזון מהפורמולה כבר מהיום הראשון לחייו. "כיוון שעסקתי בעריכת דין באופן עצמאי לא הייתה לי אפשרות הזנה אחרת", היא נזכרת. "אני זוכרת שהייתי מגיעה בלילות מהעבודה ומניקה אותו קצת שלפחות יקבל קצת חלב אם. היום אני מבינה שזה מה שלמעשה הציל את חייו. אם היה ניזון רק מהפורמולה סביר להניח שמצבו היה גרוע פי כמה".
יובל אובחן עם פיגור שכלי רק כשהגיע למסגרת של גן טרום חובה. "אני זוכרת את הרגע שבו הגיעה אלינו הגננת הביתה והתלוננה על כך שהילד לא מקשיב להוראות, לא מודע לסכנות וגם העובדה שהיה עדיין עם חיתול הטרידה אותה. בשלב הראשון, ניסיתי להדחיק את זה אבל אז ניגשתי איתו למכון להתפתחות הילד באשדוד, והבנתי שהיא לא סתם מספרת סיפורים. קיבלתי סיכום של אבחון שעליו היה כתוב שחור על גבי לבן שהילד שלי 'מפגר'".
איך הרגשת באותו הרגע?
"חשבתי שאני הולכת למות. כשהבנתי שהעניין קשור לפרשת רמדיה הציפו אותי רגשות אשם על כך שבחרתי לתת לו תחליף צמחי. זה היה בשלב שבו החלטתי שכל הבית עובר לתזונה צמחונית".
איך מתבטא הפיגור השכלי שלו כיום?
"הדיבור שלו לא כל כך ברור, הוא גם לא יכול לצאת מהבית לבד כי הוא לא מודע למיקום שבו הוא נמצא. יתרה מכך, יובל לא ישן כמעט בלילות. הוא נרדם לשעה – שעה וחצי ולאחר מכן נשאר ער עד לפנות בוקר".
נשמע לא פשוט.
"בהחלט. אנחנו כל הזמן בפוזיציה של שליטה. את המקרר' למשל' אנחנו נאלצים לנעול כי כשהשפעת הכדורים שהוא נוטל פגה' הוא מסוגל לאכול את כל תכולתו בלי לשים לב בכלל. לא מזמן הוא ניסה לאכול פיתה קפואה ישירות מהמקפיא. גם כשהוא ער הוא יכול להעיר אותי ואת האחים שלו כי הוא רוצה יחס, זה לא מצב נורמלי. עברנו לא מעט אתגרים עם יובל, ואני שמחה שלמרות הקשיים שהוא עבר ועדיין חווה, הוא הצליח להשתלב בחברה ולתרום את חלקו. יובל מאוד אוהב את המדינה, ובכל הזדמנות הוא מצדיע לדגל".
כלומר, ההחלטה להתגייס הייתה ברורה עבורכם?
"בהחלט. ידענו ורצינו בזה מאוד. במשך תקופה ארוכה תהיתי לעצמי מה יהיה עם יובל כשאנחנו כבר לא נהיה פה. מי יטפל בו? המחשבה שהוא נמצא במקום מוגן כמו צה"ל הורידה מליבי אבן. הוא מוקף באנשים טובים – יש שם עובדת סוציאלית שמלווה אותו, סגן אלוף – כולם דואגים לו. אני מקווה שהוא יוכל להמשיך לשרת עוד שנים רבות".
מה כולל התפקיד שלו בצה"ל?
"בעיקר משימות פיזיות – ארגוניות שונות: סידור של ערכות של עזרה ראשונה, עבודות שונות במחסן, סידור מדים וכו'".