אמש (שני) הובא למנוחות בבית העלמין בקריית שאול, רס"ל במיל' סנטיאגו עובדיה ז"ל, חייל בודד שלחם בסיירת הנח"ל. הוא עלה לארץ מוונצואלה לפני מספר שנים כדי להתגייס לשירות קרבי, ובשנים האחרונות למד תקשורת ועבד בחברת שליחויות. ההלוויה התקיימה בהשתתפות מאות ישראלים שהגיעו לנחם את אחיו ואמו, שהגיעה מספרד.
ב-7 באוקטובר נקרא עובדיה למילואים, מאז שירת ברצועה כשישה חודשים ברציפות, ולאחר מכן חזר לסבב שירות נוסף. בסוף השבוע האחרון הוא אותר על ידי חבריו לצוות ואחיו, ללא רוח חיים בביתו ברמת גן.
״בסבב השני למילואים התחלנו להרגיש שהמצב שלו מידרדר״, מספר הבוקר (שלישי) אחיו סבסטיאן המתגורר בישראל ל-mako בריאות. ״בין הסבבים הוא יצא לחופשה וטס לארה״ב, בדיעבד זה לא היה רעיון טוב, כי הוא עבר באופן חד ממצב של מלחמה לשגרה ולמציאות. כשהוא חזר לעזה היה לו גם מאוד קשה פיזית".
"הוא היה אדם שקט ולא ממש שיתף במה שעבר עליו"
לדבריו, כמה שבועות לאחר שסנטיאגו חזר למילואים ברצועה, הוא סבל ממצב פיזי ירוד, ובין השאר לקה במכת חום, ואף החל לסבול מהתקפי חרדה. בעקבות כך, הוא שוחרר לביתו לחופשה. ״כשהוא יצא הוא אמר לי שהוא מרגיש רע, הוא גם נראה שבור פיזית. הוא היה אדם שקט ולא ממש שיתף במה שעבר עליו".
סבסטיאן מוסיף כי למרות הקושי, אחיו רצה להמשיך לשרת והיה ציוני. ״מבחינתו הוא חשב שאם הוא ידבר אז ישחררו אותו ממילואים, והוא רצה להמשיך להיות שם אז הוא שמר את זה בפנים. נראה שגם היה לו חשוב לעשות אותי גאה כל הזמן, הוא ידע שאם הוא היה מספר לי הייתי מוציא אותו בעצמי מהצבא״.
בסוף השבוע האחרון התקשרו חבריו לצוות של סנטיאגו לסבסטיאן. ״הם שאלו אם שמעתי ממנו ואמרתי להם שדיברנו לפני יומיים. אחד החבר׳ה אמר שהוא נוסע לשם וביקש שאבוא גם. כשהגענו התקשרנו למשטרה והם פרצו את הדלת, ואז מצאנו אותו. התקשרתי לאמא שלי שגרה בספרד כדי לספר לה, זו הייתה שיחה אינטנסיבית וקשה, בלשון המעטה״.
הוא מוסיף כי ״סנטיאגו לא הגדיר את עצמו בטראומה. "הוא היה עושה 'צחוקים' מהמצב, לפעמים גם זו דרך לנהל את הסיטואציה. הוא לא הבין שמה שהוא ראה ושהדברים שהוא עבר בעזה השפיעו עליו, הוא חשב שהוא חזק מהכל. עכשיו הוא נח, וזה מה שחשוב".
הוא מציין שסנטיאגו לא השאיר מכתב או פתק. ״אם הוא היה חושב על מה שהוא הולך לעשות הוא היה רוצה להשאיר משהו, אבל זה כאילו לא היה הוא באותם רגעים. הוא ידע שבשבילי הוא לא היה צריך להשאיר כלום, כי אני יודע מה הוא עבר ואני יודע שהוא אהב אותי״.
כעת סבסטיאן מבקש להעביר מסר למתמודדים עם טראומה ולבני משפחותיהם: ״יש סטיגמה כזאת אצל בנים שמי שחייל בצבא עם נשק, הוא חזק ובסדר, ואנשים לא רוצים לשאול על המצב הנפשי שלו, אבל יש סיפור מאחורי כל בן אדם, ולפעמים הוא כולל טראומות אז תמיד חשוב לשאול, ולא רק לשאול, כי אני עשיתי את זה. צריך גם לעשות את הדברים בעצמך ולא לחכות שמישהו ירגיש לא טוב, זו האחריות שלך לעשות משהו ומי שלא עושה מתבייש, אני מתבייש. כאח אתה צריך להתעניין כל דקה וכל יום מה קורה״.
אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים, 24/7, באנונימיות ובאופן מיידי. לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן https://www.eran.org.il/ בצ'אט, וואטסאפ במספר 052-8451201. לאתר של סה"ר.