1,165 אזרחים וחיילים נטבחו ונרצחו בשבת הנוראית בשמחת תורה ב-7 באוקטובר 2023. אתמול (שני) ציינו ברחבי הארץ שנה לאסון בשלל טקסי זיכרון קשים וכואבים. בתיעוד מרגש במיוחד שפורסם ברשתות החברתיות נראו מתנדבי זק"א במתחם מסיבת הנובה, שהפך מאז למיצג זיכרון מצמרר, כשהם מתחבקים ובוכים.

"בהתחלה חשבנו לקיים תפילה במקום 20-10 אנשים, אבל אז הגיעו כמה עשרות ונשארנו שם במשך שעות, אף אחד לא רצה לעזוב", מספר חיים וינגרטן, סמנכ"ל מבצעים בזק"א בריאיון ל-mako בריאות. "יצרנו מעגל ושרנו יחד, התחבקנו, התפללנו, כל המתנדבים התפרקו, אין אחד שלא בכה. ידענו שכמה קילומטרים מאיתנו יש 101 חטופים, ולא ייאמן שהם עדיין שם. צעקנו והתפללנו שזה כבר ייגמר ושיחזרו הביתה. הצטרפו אלינו משפחות, אזרחים, חרדים ולא חרדים, יהודים ושאינם יהודים, עם ישראל אמיתי".

אנשי ארגון זק"א פעלו בזירות הטבח במשך כחמישה חודשים מאותה שבת שחורה ונחשפו למראות הזוועה. וינגרטן מספר שניסו להביא כל פיסת דם לקבורה, ולעשות כל מה שאפשר על מנת להביא לזיהוי כמה שיותר נרצחים. "בהתחלה טיפלנו בקדושים ההרוגים, אחר כך במחבלים הארורים ובסוף ניקינו את הבתים והמכוניות", הוא משחזר. "המראות הקשים שראינו במתחם הנובה היו בלתי נתפסים. האסון היה עצום - הרכבים בערו והמתנדבים קיבלו כוויות כשחילצו את הגופות. בסיוטים הכי גרועים לא דמיינתי שנצטרך לסחוב גופות במשאיות, לא הייתי מאמין שדבר כזה יקרה בארץ ישראל. האדמה שם קדושה, כל אחד שם נרצח כי הוא היה יהודי, ישראלי. הרוצחים נקטו כל אמצעי - רצחו, שרפו, אנסו, חתכו. שואה אמיתית".

זק
חיים וינגרטיין משמאל ונורית כהן מימין|צילום: זק"א

"כל תמונה היא של מלאך ומלאכית, אי אפשר לתפוס את זה"

וינגרטן מספר כי החזרה למתחם הנובה אתמול לא הייתה קלה עבורו ועבור יתר המתנדבים. "זה פתח את כל הפצעים, היו מתנדבים שזו הייתה פעם ראשונה שלהם שם מאז האירועים, והיה להם מאוד קשה. יש גם כאלה שלא רוצים להגיע. כשאתה שם אתה רואה את השמות והפרצופים, איזה יפים הם, כל תמונה היא של מלאך ומלאכית, אי אפשר לתפוס את זה, אתה מתחיל להיזכר במי טיפלת, המראות חוזרים אליך. זה היה מאוד מרגש לראות את כולם כואבים ומתפללים לעילוי נשמתם של הקדושים שנרצחו במקום".

אנשי זק
אנשי זק"א בעת פינוי הגופות מהעוטף|צילום: זק"א

לדבריו, אירועי 7 באוקטובר יחקקו לעד בלבו של עם ישראל, עם למוד כאב וסבל. "זו הייתה שנה מאתגרת ואתמול היה יום מאוד עצוב. כשאני מסתכל על סבא וסבתא שלי שעברו את השואה במלחמת העולם השנייה, אני פתאום חש את כאבם, מרגיש כמו דור ראשון לשואת עוטף עזה".