רפואת נשים תקבל יחס שוויוני לגברים

עמית זימרמן, מנכ"ל אורגנון

נשים מהוות כ - 51% מאוכלוסיית העולם ועדיין, אי צדק משווע מלווה את חייהן כאשר חודש אוקטובר היה חודש המודעות לסרטן השד. בניינים נצבעו בוורוד, אנשי ציבור בכירים ענדו את הסרט הוורוד, והייתה תחושה באוויר לפיה בכל מקום מדברים על הנושא החשוב. הציפייה המיידית הינה כמובן שגם איכות הטיפול והיחס שהנושא יקבל תהלום מעמד ציבורי כה נכבד למחלה קשה שתוקפת אך ורק נשים. לצערנו הרב, בניגוד ל'מעמד העל' של סרטן השד, ישנן מחלות רבות אשר תוקפות בעיקר נשים ואינן זוכות לשיח כה מכובד בבמות הציבוריות.

למשל, אנדומטריוזיס, 'המחלה השקופה', פוגעת בכ-10% מהנשים בגיל הפריון ומתבטאת בכאבים עזים, סבל רב ופגיעה משמעותית באיכות החיים של נשים. לצערנו המודעות לקיומה של מחלת האנדומטריוזיס כה מצומצמת בזירה הציבורית שנשים החשות את הכאבים הנלווים למחלה לרוב יפספסו את האבחנה, ובמקרים רבים גם הרופאים המטפלים אינם מכירים את המחלה באופן מעמיק על מנת לאבחן אותה. המודעות הנמוכה מובילה לאחוזי אבחון נמוכים שמובילים לטיפול בלתי-יעיל וכאב שיכול להיות בלתי נסבל.

אנדומטריוזיס היא רק דוגמה אחת גם אם משמעותית לכיצד תחום הרפואה הנשית הוזנח במשך שנים. הגיע הזמן להעניק לנשים את הטיפול שהן ראויות לו. השינוי המיוחל יתחיל בעליית המודעות בקרב הציבור ובקרב הרופאים, כך שהן יזכו לאבחון מוקדם ומדויק.

 

ריחוק חברתי, גבר ואישה יושבים על ספסל (צילום:  Kzenon, Shutterstock)
צילום: Kzenon, Shutterstock

לשנות את שמו של סל התרופות לסל הבריאות

אבירם סושרד, מנכ"ל 'פיליפס אלקטרוניקס ישראל'

"סל התרופות" נקרא בטעות כך והוא מעשה "סל הבריאות". למעשה כמעט ואין טכנולוגיות רפואיות בסל למרות חשיבותן המכריע לבריאות הציבור.

דו"ח מבקר המדינה ממאי 2022 (ועדת/ פורום הטכנולוגיות המקדימה לסל) מצא ש- 46% מהטכנולוגיות הרפואיות  נפסלות כבר בשלב המקדים. הסיבה נובעת מגורמים רבים ומגוונים, חלקם פוליטיים וחלקם תלויים בעוצמתן הגדולה של חברות התרופות.

חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2011 מגדיר שלבתי חולים אין סל וכל ארגון רפואי רשאי להכניס טכנולוגיות רפואיות לפי ראות עיניהם ללא תקצוב ומה שכבר קיים בסל עקרונית לא ניתן להכניס לסל החדש (אפילו אם מדובר בטכנולוגיה חדשה).

אנו מציעים הקמת גוף חיזוי לאומי לחיזוי טכנולוגיות רפואיות שימליץ אילו טכנולוגיות ראויות להיכנס לסל התרופות וכן דיון ענייני מידי שנה במסגרת דיוני הסל.

קידום תוכנית ליצירת רצף טיפולי לצעירים חולים ומחלימים לסרטן

שירה קופרמן, מייסדת שותפה ומנכ"לית עמותת 'חלאסרטן'

בישראל ובעולם, בשנים האחרונות, אנו עדים  לעלייה בשיעור התחלואה בסוגי סרטן שונים בקרב צעירים. צעירים אלו בעלי תוחלת חיים מצופה ארוכה ממבוגרים והם אוכלוסייה בעלת מאפיינים ייחודיים בכל התחומים (רפואיים ופרא-רפואיים). מתוך נתונים של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות נמצא כי בסוף שנת 2018 אובחנו בישראל 31,240 חולים עם סרטן, מתוכם כ- כ - 3200 צעירים בגילאי 20-44.

לצעירים אלו, צרכים ייחודיים בהשוואה לחולים מבוגרים, בהיבטים הרפואיים, הסוציאליים והנפשיים, החל מאבחון המחלה, הטיפולים, ההחלמה והחזרה לחיים.

אנו ב'חלאסרטן' קוראים לשר הבריאות הבא לפעול להקמת  מרפאת מחלימים בקופות החולים/בקהילה שתיתן מענה במשך חמש שנים לצעיר מחלים, תוך התייחסות לצרכים רפואיים (בדיקות מעקב, תופעות לוואי ועוד) ולצרכים הפרא-רפואיים (מענה נפשי שיקומי ועוד).

הרווח הנקי יהיה של מדינת ישראל שתצא נשכרת מהחזרת צעירים המהווים את מנוע הצמיחה של המשק ואשר נהנים מתוחלת חיים צפויה ארוכה ממבוגרים לשוק העבודה ולמעגל החיים. 

 

סרטן ריאה (צילום: shutterstock by SeventyFour)
צילום: shutterstock by SeventyFour

הקמת מחלקה שתפקידה הייעודי בחינת ולאשר תרופות מקור חדשות בישראל

מאת עמיר לונדון, מנכ"ל 'קמהדע' בע"מ

מאז קום המדינה, משרד הבריאות מאשר תרופות מקור חדשות רק לאחר שהתרופות עוברות ראשית אישור ע"י ה FDA, או הרשות האירופאית או מספר מצומצם של רשויות מובילות אחרות בעולם ("מדינות רפרנס"). עבור חברות ישראליות המסע לאישור תרופה הוא מסע יקר, ארוך ומאתגר, אשר גורם לרוב החברות למכור את המוצרים בשלבים מוקדמים יחסית לחברות זרות בעלות משאבים וניסיון רב יותר ולמעשה להוציא את הידע, הזכויות והטכנולוגיה מישראל כנגד תמלוגים עתידיים. מהלכים אלו מונעים כבר שנים רבות את צמיחתה של תעשיית תרופות משמעותית בישראל, כולל הקמת מפעלים שיעסיקו אלפי עובדים בפיתוח וייצור מתקדם. 

לשם שינוי המצב, אנו מציעים כי משרד הבריאות יקים מחלקה שתפקידה יהיה לבחון ולאשר תרופות מקור חדשות בישראל, גם ללא אישור מוקדם באחת ממדינות הרפרנס.

חברת תרופות אשר תפנה למסלול שכזה תשלם דמי בחינה אשר יממנו את תקציב המחלקה החדשה, תידרש לבצע חלק מהניסוי הקליני בבתי חולים בישראל ותתחייב להנגיש הטיפול החדש לחולים בישראל בעלות מסובסדת.

מסלול שכזה יביא להרחבת היקף הניסויים הקליניים שיתבצעו בארץ, צמיחה משמעותית בתעשיית התרופות האינובטיבית בישראל והנגשת טיפולים לחולים ישראליים.

היתרונות הכלכליים לחברות שתבחרנה במסלול אישור שכזה רבים וכוללים תהליך זול משמעותית מהתהליך בארה"ב ובאירופה, שימוש באישור בישראל לאישור ושיווק התרופה במדינות רבות בעולם שיתייחסו לישראל כ"מדינת רפרנס" (בדרום אמריקה, אסיה ומזרח אירופה), ובסיס כלכלי איתן להמשך פיתוח התרופה לקראת אישורה גם ע"י ה FDA/הרשות האירופאית. 

יצירת תכנית אסטרטגית והקמת מערך לאומי לבריאות הנפש

ד"ר הלה הדס מנכ"לית עמותת אנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש

הרפורמה המשמעותית ביותר עבור החברה הישראלית היום בתחום הבריאות היא קידום בריאות הנפש למרכז הבמה. לתחום בריאות הנפש השפעה על כל היבטי החיים והוא מצריך התייחסות לשלבי חיים שונים מהילדות, דרך התבגרות, שירות צבאי, גיל העבודה והגיל השלישי.

כיום, ההשקעה הממשלתית בבריאות הנפש עומדת על 4% מתוך תקציב הבריאות ולצערנו, נמצאת הרבה מתחת לממוצע של מדינות הOECD-, שבהן התקציב עומד על 10%.

בנוסף לחשיבות היקף ההוצאה הציבורית על בריאות הנפש, יש לתת את הדעת לחלוקת התקציב והמודלים המפותחים באמצעותו – העולם נע למודל בריאות נפש בקהילה ומתרחק מהמודל הרפואי של טיפול במגבלות נפשיות באמצעות תרופות ואשפוזים.

הפעולות הנדרשות כוללות תכנית אסטרטגית לאומית ארוכת טווח לבריאות הנפש והקמת מערך לאומי לבריאות הנפש. כך לדוגמא, יש להקצות תקציבים מסגרות מותאמות צרכים בקהילה ומניעת אשפוזים פסיכיאטרים באמצעות פיתוח חלופות לאשפוזים, כגון הרחבת המודל של בתים מאזנים, פיתוח מערך של צוותי משבר וצוותים רב מקצועיים המעניקים טיפול ביתי ופרקטיקות נוספות חדשות אינטגרטיביות.

הפיכת בתי החולים ל"חכמים"

ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון

כמו שברור לכולם שמערכת הביטחון מתבססת על טכנולוגיות מתקדמות, דיגיטציה ובינה מלאכותית, וכמו שערים ברחבי העולם הופכות להיות "חכמות", כך נדרש שהמערכות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר יוטמעו בכל בתי החולים, וישמשו ככלים לניבוי וחיזוי בריאות וחולי, תומכי החלטות רפואיות ולאבטחת בטיחות הטיפול.

העבודה הרפואית בעולם שבו קיימות טכנולוגיות של בינה מלאכותית, רובוטים ודיגיטציה, מחייבת את השילוב עם הטכנולוגיות הללו, מה שיביא לשיפור חווית המטופל וחווית הצוות כאחד, וייצר סביבת עבודה מתאימה יותר, מוגנת יותר, ובריאה יותר.

דמיינו עולם שבו כל המסע שלכם כמטופלים בנבכי מערכת הבריאות מתרחש ללא מאמץ, עם סיכוי נמוך מאד לטעויות אנוש, ועם פרסונליזציה אישית של האבחון והטיפול שלכם, בלי המתנה בתור, עם ויסות מתמיד ונכון ושיוויוני של המשאבים והתשתיות הקיימות.

 

בית חולים  (צילום: Spotmatik Ltd, shutterstock)
צילום: Spotmatik Ltd, shutterstock

הגיע הזמן להפוך את שוק הביומד ליעד לאומי

מתי גיל, מנכ"ל Aion Labs

הביוטק הישראלי יכול להיות עוד קטר למשק הישראלי. על הנייר – יש לנו את כל מה שצריך: מוחות נהדרים, אקדמיה חזקה, מערכת בריאות מהטובות בעולם, דאטה רפואי, קופות חולים וכמובן היותנו אומת ההיי טק.

לשם כך עלינו להצטרף למגמה השולטת כיום בעולם ולהילחם על כשרונות, מה שידרוש מאתנו מאבק בשלוש חזיתות – ברמה הגלובלית ופיתוח טאלנט מקומי.

מדינת ישראל מפסידה כל שנה מאות מיליונים אם לא מילארדים על מוחות מבריקים כחול לבן שנאלצים להמשיך את המחקרים שלהם ולעבוד בחו"ל – וחבל שכך. עלינו להמשיך ולהשיב מוחות ישראליים מחו"ל. מבחינת פיתוח הטאלנט המקומי עלינו לתעדף את אסטרטגיית ה BioConvergence הלאומית שהרשות לחדשנות כבר הציעה והיא צעד חשוב בכיוון הנכון ומאותתת בדיוק את הסימון הנכון לחברות וקרנות מהעולם שהמדינה מחויבת לנושא לתווך הרחוק. חשוב שגם חילופי השלטון המסתמנים לא יפגעו בהמשכיות התהליך. זה כולל פיתוח הכשרונות הקיימים וגם ייבוא שלהם מתחומים משיקים כמו ההיי טק וההנדסה.

ועלינו להילחם על הגלובל טאלנט. זה אומר לייבא מדענים ומוחות מבריקים מכל העולם, לא רק יהודים. אין מה לחשוש מבעיה דמוגרפית (לא מדובר בכמויות שיזיזו את המחט בכלל האוכלוסיה) נהפוכו, אותם מומחים גם יכשירו את דורות ההמשך ותיווצר כאן שכבה של טאלנטים מנוסים שיוכלו להשתלב בתעשיה שתלך ותפרח במקום לעבור לחו״ל להמשך פיתוח הקריירה.

(Aion labs היא מעבדת חדשנות ישראלית המשתמשת בבינה מלאכותית לגילוי ופיתוח תרופות, קואליציה בין 4 חברות מובילות בתחום הפארמה – פייזר, טבע, מרק ואסטרהזנקה, יחד עם Amazon, קרן ההשקעות IBF ובתמיכת הרשות לחדשנות וממשלת ישראל)

מעבר לרפואה פרואקטיבית ורפואה מונעת

אסף ברנע, מנכ"ל קרן ההשקעות 'סנארה ונצ'רס'

אני קורא לעבור מרפואה פסיבית, מגיבה לרפואה פרואקטיבית מונעת שרואה את צרכי המטופל באופן תדיר, מעבר מ sickcare ל Healthcare.

אנו חיים בעידן שבעזרת הטכנולוגיה, ההעמקה במחקר הקליני, אימוץ אמצעים דיגיטליים ניתן לאבחן ולנטר את מדדי המטופל מרחוק, לקבל מידע על מצבו בזמן אמת ולמנוע מחלות ובכך לאפשר  למערכת הבריאות לטפל במטופל לא רק כאשר המחלה כבר פורצת והסוסים כבר יצאו מהאורווה, אלא בשלב שבו ניתן להציל חיי אדם ולשפר את איכות החיים.

גישה פרואקטיבית תחולל מהפיכה במערכת הבריאות ותאפשר להציל חיים רבים, כאשר כפועל יוצא  תקציבים שמוקצים לחולים בשלבים יותר מתקדמים של מחלות כרוניות, יחסכו ויוכלו להיות מושקעים בהמשך שיפור מערכת הבריאות.

זה נכון לגבי מחלות כמו סוכרת, מחלות קרדיו וסקולאריות שהן המעמסה העיקרית על מערכות הבריאות של העולם.

אני קורא לאמץ רפואה שעוברת מ Sick care  ל - Health care, רפואה ששמה את המטופל במרכז ותציל חיי אדם ותשפר את איכות החיים, וכן בטווח הארוך תחסוך תקציבים שהופנו לטיפול בשלבים הקשים יותר.

רפורמה לטיפול פסיכולוגי בשירות הציבורי

ד"ר יובל הירש, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר, מראשי פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית

נושא בריאות הנפש והצורך בטיפול פסיכולוגי לאזרחים במסגרת השירות הפסיכולוגי הציבורי, הופך יותר ויותר קריטי, עד כדי איום על חוסנה החברתי של מדינת ישראל. אזרחים יכולים להמתין בתור לפסיכולוג לעיתים עד 3 שנים(!) בשירות הציבורי, ונדחפים להוציא את כספם בשירות הפרטי. כשהמדינה מושכת ידיה מהאחריות לאזרחיה ודוחפת אותם להוציא את כספם בשוק הפרטי, היא גם תורמת משמעותית לעלייה ביוקר המחיה. כך שהאיום שמתפתח הוא לא רק על החוסן החברתי של ישראל, אלא גם הכלכלי. 

אנו מציעים להעביר רפורמה שתקבע עד חודש המתנה לטיפול בשירות הציבורי, בעיקר עבור אלו שזקוקים ולא יכולים לשלם על זה באופן פרטי, כדי שלא נצטרך לומר אפילו פעם אחת היה אפשר לעזור ועכשיו כבר מאוחר מדי.

אנו מציעים לעגן סטנדרטים לאופן הטיפול בפסיכולוגיה הציבורית. לכנס את כל אנשי המקצוע הרלוונטיים, להפעיל רגולציה קשוחה על הקופות, לוודא עמידה בזמני ההמתנה לטיפול, שמירה על רמה מקצועית נאותה של אנשי מקצוע פסיכולוגים מוסמכים בעלי רישיון, וכן הפעלת שיקול דעת מקצועי בלבד באופן הטיפול.

השקעה ברפורמה למען הבריאות הנפשית של הציבור בישראל תעזור ותאפשר לאנשים להחזיר את חייהם למוטב, להשתקם ולתפקד בצורה טובה יותר כדי להמשיך בחייהם בצורה המיטבית, לטובתם, לטובת סביבתם ולטובת המדינה.

 

טיפול פסיכולוגי אילוסטרציה (אילוסטרציה: Cottonbro, Pexels)
טיפול פסיכולוגי אילוסטרציה|אילוסטרציה: Cottonbro, Pexels

כמה עולה לנו להיות חולים ומי משלם על זה?

דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל.

שלוש רגליים מנציחות את העלויות הגבוהות של תרופות בישראל. ראשית, ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם בהן יש מע"מ על תרופות. בעוד שעל מוצרי מזון מסוימים המוגדרים כמוצרכי צריכה בסיסיים לא מוטל מע"מ, פעמים רבות משיקולי פוליטיקה צרה, לא כך המצב עם תרופות.

שנית, ארבעת קופות החולים בישראל מתנהלות באופן עצמאי וללא מדיניות אחידה המושתת עליהן מטעם משרד הבריאות, מה שגורם לכך שלא לכל בתי המרקחת (רשתות ופרטיים) יש הסכמי עבודה עם כל קופות החולים. דבר זה מייצר פערים במחירי התרופות ומוביל לכך שבמצבים מצילי חיים מטופלים נאלצים לשלם על תרופות מחיר מלא במקום את המחיר המסובסד.

שלישית, נושא הייעוץ רוקחי. בתחום זה חובה לעודד את מודעות ומעורבות המטופלים, בעיקר אלה המוגדרים כ'פולי-פארמסי', כלומר מטופל הצורך מעל 6 תרופות שונות באופן כרוני. רוב המטופלים צורכים את התרופות לאורך שנים מבלי לעשות בדיקה מעת לעת האם עדיין ישנו צורך בכל התרופות, האם יש צורך בשינוי מינון או האם ניתן להוריד חלק מהתרופות כאשר המשתנים הם שינוי בגיל, בסגנון החיים ובמצב הרפואי של המטופל. קבלת ייעוץ בתחום זה, מעבר ליתרונות של שיפור איכות הטיפול, יכולה להביא גם לחיסכון כספי של אלפי שקלים בחודש, הן למטופל והן לקופות החולים.