לפני מספר חודשים חייל מצטיין פנה לבג"צ בעתירה נגד משרד הביטחון וצה"ל לאחר שנמנע ממנו לצאת לקורס קצינים, רק משום שהוא מטופל בקנאביס רפואי. החייל, הסובל מזה כעשור מנוירופתיה מפושטת של סיבי עצב קטנים (מחלה המתבטאת בכאבים מפושטים בכל גופו), קיבל רישיון לטיפול בקנאביס רפואי, לאחר שטיפולים אחרים שקיבל, ובכללם שימוש באופיאודים שנחשבים מסוכנים וממכרים, לא צלחו.
ב-2019, חרף ההתמודדות עם המחלה והכאבים, החליט ו' להתנדב לשירות צבאי, וגויס למסלול עתודה אקדמית, ליחידת מפת"ח של חיל הים, כשהוא זכאי להקלות ולפטורים, לרבות קיצור של שעות העבודה לשש שעות ביום. בעתירה שהוגשה על ידי עורכות הדין אבישג עוזרד וורד מושקובסקי, ממרכז אונו למשפט חברתי קליני בניהולה של ד"ר ג'ודי ברודר, צוין כי מאז הגיוס, ובהתאם למדיניות הצבא, השימוש של ו' בקנאביס רפואי נעשה מחוץ לשערי הבסיס הצבאי. חרף ההקלות, וכפי שנטען בעתירה, במועד הגיוס נקבע כי הוא יוכל לצאת לקורס קצינים מיוחד בצה"ל, המכונה 'מסלול נבו' – קורס המיועד ומותאם למועמדים בעלי מוגבלות רפואית שאין באפשרותם לבצע את קורס הקצינים במתכונתו המקורית.
אלא שלהפתעתו של ו', כאשר הגיש לאחר מספר שנים בקשה ליציאה לקורס קצינים – הוא סורב. בצה"ל טענו כי בשל קיצור שעות העבודה שניתנו לו, השימוש בקנאביס, ומרחק ההכשרה ממקום מגוריו, לא מאפשרים לו לצאת לקורס הקצינים במסלול נבו. גם לאחר שו' ויתר על ההקלה שקיבל לקיצור שעות הפעילות בבסיס, פסל הצבא את השתתפותו בקורס הקצינים.
"לא נותר אלא להניח שהסירוב כולו נסוב סביב הסטיגמה של טיפול רפואי בקנאביס"
לאחר שסורב, הוא הגיש בקשה ליציאה לקורס קצינים, הפעם במתכונת מיוחדת אחרת - קורס קצינים 'פרופסיונלי', המתקיים במתכונת פתוחה, כלומר ללא לינה בבסיס, מה שעשוי היה להיות פתרון אידאלי, לנוכח האיסור על השימוש בקנאביס רפואי בבסיס סגור. אלא שלמרות העובדה שהעותר הוא עתודאי בעל התמחות, בצבא טענו שהוא אינו עומד בתנאי הסף למסלול זה, משום שאינו חוזר שירות (החוזר לשירות צבאי לאחר שכבר שוחרר מצה"ל). לדברי עורכות דינו של ו', לנוכח התנהלות הצבא, "לא נותר אלא להניח שהסירוב כולו נסוב סביב הסטיגמה של טיפול רפואי בקנאביס".
לאחר שלוש שנים, ולאחר שמאמציו התבררו כחסרי תועלת, וכל הדלתות לקורס קצינים נסגרו בפניו, הגיש ו' קבילה לנציבת קבילות החיילים, אך למרבה הצער גם היא נדחתה. כמוצא אחרון, החליט לעתור לבג"צ, וטען כי במהלך השנים "השקיע משאבי זמן עצומים 'על ניוטרל', תוך ניסיון נואש להתמצא בתוך מערכת מיון מסועפת". עוד טענו עורכות דינו כי "במקום לבצע אחת משורה של התאמות אשר היו מאפשרות בנקל לעותר לממש את הפוטנציאל שטמון בו ולהשתלב בקורס קצינים, בחרו בצה"ל לדרוש ממנו להתאים את עצמו למערכת, באמצעות דרישה כי יוותר על הטיפול התרופתי, הקנאביס הרפואי, הטיפול היחיד שמאפשר לו לנהל שגרת חיים כמעט נטולת כאב".
העותר טען בעתירה לפגיעה בכבודו ולאפליה אסורה על רקע מוגבלותו הרפואית, בניגוד להוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכן הפרה של משרד הביטחון וצה"ל את חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלות. בעקבות העתירה, ועוד טרם התקבלה ההכרעה בעניינו, התבשר ו' כי בצה"ל שוקלים מחדש את מועמדתו ליציאה לקורס קצינים בהמשך השנה. לאור הנסיבות, ביקש העותר למחוק את העתירה.
ד״ר ג׳ודי ברודר, ראש מרכז אונו למשפט חברתי קליני, הקריה האקדמית אונו אומרת ל-mako בריאות כי "צבא העם יכול וצריך לאפשר שירות צבאי מלא ומותאם לכל מי שמבקש להימנות על כוחותיו. לאור מרכזיותו של צה"ל בחיי החברה הישראלית, עליו לפעול באופן אקטיבי לקידום ערכי שילוב ושיווין".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי: "העתירה נמחקה לבקשת העותר, לאחר שבתגובת צה"ל לעתירה נאמר, כי השתתפותו של העותר בקורס קצינים ייעודי תיבחן, באופן מיוחד, על ידי הוועדה המוסמכת בחטיבת הסגל".
ממשרד הבטחון טרם נמסרה תגובה.