ההוצאה הפרטית לבריאות זינקה בשנים האחרונות יותר מכל הוצאה אחרת של משקי הבית, וההוצאה על ביטוחי הבריאות זינקה פי כמה מההוצאות של משקי הבית על כל סוגי הביטוח האחרים - כך עולה מנתונים שנאספו במשרד האוצר כחומר רקע לרפורמה במערכת הבריאות הפרטית שמתוכננת בחוק ההסדרים.
הנתונים חושפים את שיאני השכר מקרב הרופאים, כולל שכרם מהפרקטיקה הפרטית. היום עולה הרפורמה להצבעה בקבינט הכלכלי חברתי, ובמשרדי הבריאות והאוצר עדיין נאבקים על פרטיה ועל תקציב משרד הבריאות בכללותו.
על פי הנתונים, הפרמיות שהציבור משלם עבור ביטוחי הבריאות הפרטיים (הן בביטוחים המשלימים של קופות החולים והן בביטוחים של חברות הביטוח המסחריות) גדלו בעשור האחרון בכ-160%, לעומת גידול של כ-20% בפרמיות של ביטוחים אחרים כמו ביטוח דירה ורכב. למעשה, זהו תחום שבו יוקר המחיה גדל יותר מכל תחום אחר, כולל מזון, דיור, חשמל ורכב.
במונחים כספיים, הוצאות משקי הבית על ביטוחי בריאות עלו בעשור האחרון בכ-2,000 שקל למשפחה - מכ-1,500 שקל בשנה ב-2003 לכ-3,500 שקל לשנה ב-2013. בנוסף, למשפחות רבות ביותר, כשליש מהציבור, יש היום כפל ביטוח: גם ביטוח משלים של קופת חולים וגם ביטוח מסחרי אחד או יותר. פעמים רבות יש חפיפה גבוהה בין שני הביטוחים, אך היחלשות המערכת הציבורית וקמפיינים שליליים ואפקטיביים של חברות הביטוח גורמים להצטיידות בעוד ועוד ביטוחים.
ככל שההכנסות גבוהות יותר, כך תופעת כפל הביטוח גדלה: בעוד שבעשירון החמישי תופעת כפל הביטוח מגיעה ל-22% מהאנשים, בעשירון העשירי ל-61% יש שני ביטוחים לפחות. תופעה זו מכבידה מאוד על הציבור: בעשירונים הגבוהים אנשים משלמים פעמים רבות יותר מ-500 שקל לחודש על ביטוחי בריאות בלבד. עם זאת, ההוצאה הגבוהה אינה רק נחלתם של העשירים, וגם בעשירונים נמוכים יותר ההוצאה על ביטוחי בריאות תופסת אחוז נכבד מההכנסה הפנויה.
האוצר מנסה לרסן את הרפואה הפרטית
מהנתונים שאסף משרד האוצר עולה תמונה עדכנית של שיאני השכר בתחום הרפואה בישראל. מנתוני הממונה על הכנסות המדינה עולה כי כ-100 רופאים בישראל השתכרו ב-2013 יותר מ–2 מיליון שקל כל אחד. שיאן השכר לאותה שנה השתכר 8.9 מיליון שקל בעבודתו הציבורית והפרטית יחד, וחמשת הרופאים הרווחיים ביותר השתכרו 6.8–8.9 מיליון שקל בשנה. את העשירייה הראשונה חותם רופא ששכרו הגיע ב-2013 ל-5.3 מיליון שקל.
בהכנסות מפרקטיקה פרטית התבלטו רופאים כירורגים, רופאים בתחומי עור, מין וגינקולוגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים ורפואת עיניים.
הנתונים שמציג האוצר משקפים את מרוץ החימוש של המערכת הפרטית, שמתודלק על ידי התנפחות הביטוחים הפרטיים, המפרנסים שכבה מצומצמת של עשרות רופאים, ומנגד מגדילים מאוד את ההוצאה הפרטית על בריאות ואת יוקר המחיה.
חוק ההסדרים, שנתמך באופן אישי על ידי שר האוצר משה כחלון, נועד לנטרל כמה מהבעיות האלה: ראשית, על ידי מעבר לרשימות סגורות של רופאים (הסדר) במקום מתן החזרים למטופלים שפנו באופן עצמאי לרופאים בכירים. זאת במטרה שקופות החולים וחברת הביטוח ינהלו את המו"מ מול הרופאים במערכת הפרטית, במקום המטופל שכוח המיקוח שלו מוגבל ביותר. המהלך צפוי להוריד מחירים ופרמיות.
כמו כן, כדי לטפל בבעיית כפל הביטוח, כולל החוק סעיף שמחייב את הקופות וחברות הביטוח להתחלק בהוצאות על מבוטחים שיש להם שני ביטוחים. מהלך זה צפוי להקטין את ההוצאות על ביטוחים משלימים ואת הפרמיות. סעיף נוסף הוא איסור על רופאים לקבל מטופל באופן פרטי במשך שישה חודשים לאחר שטיפלו בו במערכת הציבורית - וזאת כדי למנוע הסטת חולים מהמערכת הציבורית לפרטית. בנוסף, המבוטח שמנותח בבית חולים פרטי ישלם לבית החולים את מלוא הסכום על הניתוח, ובית החולים הוא שישלם לרופא את שכרו - ולא כפי שנהוג כיום לשלם בנפרד לרופא ולמוסד הרפואי.
ממשרד הבריאות נמסר: "'נתמוך רק בהסדר כולל, בכפוף לנוסח שיתואם איתנו. לא ניתן להתעלם מהמציאות שנוצרה ולהחליט בוקר אחד שמבטלים את הרפואה הפרטית, בלי להשקיע באופן הולם וראוי ברפואה הציבורית , אחרת הציבור ינזק מכל הכיוונים'.
>> מה אתם מפחדים? מדוע מגן ערוץ 10 על בתי המלון?
>> כך העובדים הפכו את הסטראט-אפ הכושל לסיפור הצלחה
