עונת הרחצה החלה, המדוזות שבו לחיינו ויש המון תרופות סבתא ומיתוסים למיניהם לגבי דרכי הטיפול בצריבת המדוזה. רופאת העור ד"ר אתי שגיא התארחה הבוקר אצל "פאולה וליאון" והסבירה כיצד צריך לפעול ברגע שנכוויתם על ידי הרכיכה.
לארס המדוזה יש מנעד של תגובות: החל מתגובה סתמית שניתן להתגבר עליה ועד מצב בו הצריבה יכולה לסכן חיים. בדרך כלל מקרה הביניים, זה שהתגובה של הארס בעור מאוד דלקתית, אז נוצרת כוויה שיכולה להותיר צלקת והיפרפגמנטציה בלתי הפיכות - אלא אם כן מטפלים בצורה נכונה ומיידית.
"כל שנה אנחנו מקבלים עשרות פניות למרפאות ולרפואה דחופה כתוצאה מהמפגש הלא נעים בלשון המעטה עם בועיות הארס. אם הולכים בחוף ורואים שקית שרוצים להרים – לבדוק קודם שלא מדובר במדוזה. לא לבעוט בהן ולהשתדל לא לגעת בכלל. אפשר להיכוות גם אם לא פוגשים בכלל במדוזה אלא נתקלים בבועיות הארס שצפות במים. למדוזה יש זרועות ציד עם מיליוני מחטים שמשוגרות לעור שלנו, כ-2,000 מחטים למילימטר רבוע", הסבירה ד"ר שגיא.
צריבת המדוזה עלולה לסכן חיים אך אלו מקרים מאוד נדירים בארץ. "אם נעקצתם במדוזה ופתאום אתם חשים ברע; הקאה, עילפון, נפיחות בשפתיים וקושי בנשימה – כל אלו מרמזים על תגובת שוק, ואז צריך להזעיק את מד"א ולהתפנות למוקד חירום. במידה ויש אלרגיה גם עקיצה קטנה יכולה לסכן חיים", הוסיפה.
אז מה עושים ברגע שנצרבתם?
"קודם כל חייבים מהר להסיר את הריר שנדבק אלינו עם מקל. אני פעם ראיתי מישהו עושה את זה עם האייפון שלו. ממש לגרד את העור עם חפץ כלשהו וכך מסירים את הגרנולות של המדוזות ומונע החמרה אפשרית. אחרי הפעולה הזאת, צריך זרם חזק של מים צלולים או מתוקים. אפשר גם לשטוף במי הים אבל לפעמים גם שם יש עוד ארס אז צריך לקחת את זה בחשבון. אני מסתובבת עם משחה סטירואידית חזקה שניתן לקבל מרופא משפחה, אבל לא משתמשים בה כמניעה או באופן קבוע. כשמשתמשים בה מקומית היא פועלת כמו קסם. במרבית המקרים אנשים לא למדו רפואה ואז הם מסתובבים עם הארס יום-יומיים ומגיעים עם כוויה מפותחת. היכולת של רופא העור לעזור בשלב הזה היא פחותה. בניגוד להנחיות עבר, בהן המליצו על שימוש בחומץ תפוחים או שתן – היום אנחנו יודעים שההנחיות האלו הן שגויות ואפילו יכולות להחמיר את המצב".
התברר שהמדוזות הן אחת מקבוצות בעלי החיים העתיקות ביותר על פני כדור הארץ והמאובנים הראשונים שלהם קיימים כבר מלפני 500 מיליון שנה. "הן היו כאן הרבה לפני בני האדם וכנראה גם יהיו אחרינו. הן ההוכחה לך שהאבולוציה לא בהכרח מתגמלת אינטליגנציה. למדוזה אין רצון לצרוב אותנו. זאת צורת התזונה שלה, הן כולן טורפות וכדי להשיג את מזונן הן צריכות לשתק את הטרף. זאת הגנה מאוד מוצלחת", הסבירה חוקרת המוזיאון לטבע פרופ' בלה גליל.
הנחיל הנוכחי כבר נמצא מהדרום ועד צפון הארץ. מטבען הן נמצאות ברצועה החוץ-חופית, כלומר מעבר לשוברי הגלים. אחר הצהריים כשהרוחות המערביות מתחזקות המדוזות נדחפות עם הזרמים לכיוון החופים. כך שהמקדימים לקום יכולים ליהנות מים ללא מדוזות. "הן מגיעות כנחיל בגלל צורת הרבייה שלהן. הרבייה שלהן היא חיצונית. הזכר והנקבה מטילים זרע וביצית לתוך המים והם יכולים להיפגש רק כשהם בקבוצה גדולה. זאת מסיבת הטבע הראשונית והאמיתית. כשרואים המון מדוזות אנחנו עדים לאורגיה. האורגיות מאוד מוצלחות משום שכל שנה יש לנו נחיל והוא לא קטן בכלל".