בתביעת ענק שהוגשה לאחרונה נגד קופ"ח כללית ובית חולים קפלן מבית כללית, נטען כי מומחים הפועלים בהם, דיווחו שוב ושוב על חלק תקין במוחה של עוברית, אף שכלל לא התפתח.
התביעה, שהוגשה ע"י הוריה באמצעות עו"ד רן שפירא ואריאל גולד, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, מתארת מצב שבו המומים הקשים שהתגלו לאחר הלידה, גרמו לפגיעה רב-מערכתית, לפגיעה קשה בראייה, לעיכוב התפתחותי חמור ולשלל בעיות נוספות בלב ובאיברים נוספים של הפעוטה.
על פי כתב התביעה, בשלבים המוקדמים של ההיריון, עברה האם בדיקה בקופ"ח כללית, שממנה עלה כי בעבר הרחוק נדבקה בנגיף CMV. לדברי עו"ד שפירא וגולד, נגיף ה-CMV עלול לגרום למומים קשים בקרב יילודים.
בעקבות כך, היא הופנתה לייעוץ אצל מומחה במרפאה הזיהומית בקפלן, ובמהלכה ציין המומחה כי סיכויי הפגיעה בקרב העוברית נמוכים מאוד, אך עם זאת המליץ לבצע מעקב היריון, כדי לשלול פגיעה עוברית משנית לזיהום. על פי הנטען, לאחר הייעוץ, המשיכה האישה את ההיריון כרגיל, בעוד בדיקות ההיריון התקופתיות שאותן עברה, נמצאו ברובן תקינות.
אולם, כאשר ניגשה לבדיקת סקירת המערכות, אבחן הרופא מוקד אקוגני ("כדור גולף") בחדר שמאל בלבה של העוברית, והאישה הופנתה לביצוע אקו לב עוברי. הוא נמצא תקין והריונה נמשך כרגיל.
על פי התביעה, כל הבדיקות הבאות שעברה, לא הצביעו על ממצאים חריגים, כולל בדיקת אולטרסאונד שעברה בבי"ח קפלן בחודש התשיעי להריונה, שכללה סקירה מכוונת למוח.
הטענה - החלק החסר במוח גרם לעיכוב התפתחותי חמור
לדברי עו"ד שפירא וגולד, מיד לאחר הלידה התברר כי הפעוטה החלה לסבול מבעיות בהורמוני בלוטת התריס והתעורר החשד בקרב הרופאים לקיומה של פגיעה מוחית. על פי הנטען, ארבעה חודשים לאחר הלידה, גילו הרופאים, באמצעות בדיקת MRI מוח, כי קיים חוסר מוחלט של CSP - מבנה חשוב ביותר בהתפתחות המוח, במוחה של הפעוטה.
על פי הספרות הרפואית, ה-CSP אחראי, בין השאר, על התפתחות של עצבי הראייה. בשלב זה, כך נטען בתביעה, אובחנה הפעוטה עם תסמונת SOD, שמלווה בבעיות קשות בראייה, עיכוב התפתחותי קשה, מום בלב ובעיות חמורות נוספות בבלוטות האחראיות על ייצור ההורמונים. בנוסף, היא סובלת מבעיות אורתופדיות קשות.
לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר אברהם ניסנקורן, מומחה ברפואת נשים ומיילדות. בחוות דעתו, ציין כי האבחון השגוי, לפיו מוחה של העוברית כולל CSP תקין, הוא רשלנות רפואית חמורה ביותר. לדבריו לאורך כל בדיקות האולטרסאונד שבוצעו נרשם כי ה-CSP תקין אף שהוא מעולם לא היה קיים במוחה של העוברית.
ד"ר ניסנקורן הוסיף וקבע, כי החשש שהתעורר במהלך ההיריון לבעיה בהתפתחות מוחה של הפעוטה, חייב את הרופאים המטפלים להפנות את האישה לביצוע בדיקת MRI מוח העובר, שבאמצעותה המומים שאותם היא נושאת, היו מתגלים מבעוד מועד, וניתן היה להורות על סיום ההיריון.
ד"ר ניסנקורן מוסיף, שכאשר כבר עלה חשד, בחודש השמיני להיריון, לבעיה כלשהי בהתפתחות המוח, בשל היקף ראש קטן מהנורמה, ניתנה המלצה להפנות את האישה לייעוץ גנטי וביצוע MRI מוח. לטענתו, הרופאים המטפלים התעלמו מההמלצה, ולא שלחו את האישה לבדיקות אלו, שהיו מאבחנות בסבירות גבוהה ביותר, את ההפרעה הכרומוזומלית הקשה שממנה סובלת הפעוטה, באופן שהיה מאפשר את סיום ההיריון.
ד"ר ניסנקורן סיכם את חוות דעתו וקבע, כי אי-אבחון המומים במוחה של הילודה, מנע מההורים את האפשרות לסיים את ההיריון, ובשל כך נולדה בתם עם מומים קשים שילוו אותה ואת הוריה, לשארית חייהם.
לדברי עו"ד שפירא וגולד, הרופאים שטיפלו באישה לא אבחנו את המומים הקשים שמהם סובלת בתה במועד המתאים, פענחו באופן שגוי ורשלני את בדיקות האולטרה-סאונד שביצעו, לא הפנו את האישה לייעוץ גנטי או לבדיקת MRI מוח העובר, שגו באבחון מצבה של העוברית, וברישום ממצאי הבדיקות, וכך גרמו לנזקים בלתי הפיכים לפעוטה ולהוריה.
לטענתם, בעקבות התרשלות הצוות הרפואי, הוריה של הפעוטה נאלצים להשקיע את כל מרצם וזמנם בטיפול בה, ונמנעת מהם אפשרות לנהל אורח חיים נורמטיבי. לדבריהם, לידת בתם המוגבלת פגעה בהם כלכלית, חברתית ונפשית. כך, לדבריהם, נאלצה האם להתפטר מעבודתה, ולהקדיש את מלוא זמנה לטיפול בפעוטה.
בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקשים עורכי הדין מבית המשפט לחייב את שירותי בריאות כללית לפצות את ההורים ואת בתם, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, ולכל הפחות ב-2.5 מיליון שקלים. התביעה הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.
כללית: "כתב התביעה התקבל רק לאחרונה ותגובה מפורטת על כך תימסר במסגרת ההליך המשפטי".
בי"ח קפלן: "מפאת חיסיון רפואי ובשל העובדה שהנושא נידון בביה״מ, לא נוכל להרחיב בנושא".