פופקורן הוא חלק בלתי נפרד מחוויית הצפייה בקולנוע - של כל הקהלים, הגילים והמינים. אלא שבחודשים האחרונים אנו עדים לתופעה מטרידה ומסוכנת לבריאות הציבור: הניקוי של מכונות הפופקורן בחלק מבתי הקולנוע בישראל נעשה בצורה רשלנית ומסוכנת, שאינה תואמת את הוראות היצרן או את התקנות שנקבעו בחוק. תחקיר שערך mako בריאות מגלה כי בתהליך הניקוי נעשה שימוש בחומרים רעילים שעלולים לפגוע בבריאות – בעיקר עכשיו, בחופש הגדול, כשקהל הצופים כולל פעוטות, ילדים וקשישים. אבל לא רק הם נפגעים מהחשיפה לאותם חומרים, אלא גם עובדי מזנוני בתי הקולנוע - לרוב בני נוער וצעירים - שבהיעדר הדרכה נאותה עובדים בניגוד לתקנות משרד העבודה והמלצות מכון התקנים הישראלי (מת"י).
בתחקיר בדקנו כמה מסניפי רשתות בתי הקולנוע הגדולות בארץ. מתלונות שהגיעו לידינו מטעם לקוחות ועובדים ברשתות פלאנט והוט סינמה, וכן מתיעוד שהשגנו, עולה כי בסוף משמרת (כחצי שעה לאחר התחלת הקרנת הסרט האחרון) מנקים את מכונות הפופקורן הענקיות שמספקות מאות מנות בכל יום לקהל שמגיע לצפות בסרטים.
בסניפי רשתות פלאנט והוט סינמה שבדקנו ותיעדנו מנקים את מכונות הפופקורן באופן המסכן את הבריאות, באמצעות חומרים רעילים ומסוכנים שאינם אמורים לבוא במגע עם מזון ועלולים לגרום למחלות קטלניות. במסגרת התחקיר בדקנו בסניפי הוט סינמה בחיפה, באשקלון, בכפר סבא ובפתח תקווה; בסניפי פלאנט בזיכרון יעקב, בראשון לציון, בבאר שבע ובחיפה; ובסניפי סינמה סיטי באשדוד ובגלילות – ואת חלקם אף תיעדנו במצלמה נסתרת.
מה שמתרחש במזנוני בתי הקולנוע אינו גלוי לעיני הציבור. בהוט סינמה באשקלון שופכים כמות גדולה של מסיר שומנים לתוך סיר הפופקורן, אותו סיר גדול ששופכים לתוכו גם את גרגירי התירס. לאחר מכן העובדים מחממים את הסיר וממתינים 10–15 דקות. בסיום תהליך החימום של הסיר, ובזמן שבמסיר השומנים בתוכו, העובד מסיר את המכסה, שופך לדלי שמוצב בתחתית המכונה את שאריות מסיר השומנים ולאחר מכן מנגב בנייר ניגוב את מה שנשאר. אחרי הניגוב העובד מרסס מנקה חלונות אל תוך הסיר, גם כן בכמות גדולה מאוד. לאחר שריסס את מנקה החלונות, הוא שוב מנגב בנייר את החומר מהסיר. בשום שלב העובדים לא משתמשים במים, בניגוד גמור לנדרש על פי הוראות היצרן בכל תכשיר ביתי ותעשייתי. כאן, למעשה, מסתיים תהליך הניקוי של הסיר.
בסניף חיפה של אותה הרשת, הוט סינמה, עטה העובד שניקה את המכונה מסכת עיניים, מסכת פה פשוטה וכפפות גומי – וריסס כמות מאוד גדולה של מסיר שומנים אל הסיר מבקבוק. אותו עובד אמר בעל פה לעובד אחר: "נתחיל עם המסיר, תתרחקו". עובדת אחרת התלוננה על הריח החריף. לאחר מכן ריסס עם מסיר חלונות וניגב בנייר.
גם בכמה מסניפי פלאנט ראינו תהליך דומה: עובדים ריססו את הסיר בכמויות גדולות של מסיר שומנים, חיממו אותו לאחר מכן למשך רבע שעה בערך, ולאחר מכן שפשפו את הסיר בכרית ניקוי ברזלית. בשלב הבא הם שפכו את שאריות מסיר השומנים מסיר הפופקורן, ריססו נוזל לניקוי חלונות וספגו את הנוזל בנייר ניגוב. בשום שלב לא נשטף הסיר במים.
בתחקיר בדקנו גם חלק מסניפי רשת סינמה סיטי, שם מבוצעות ההנחיות באופן תקין. הסיר נשטף בהרבה מים וסבון והעובדים משתמשים באמצעי מיגון מלאים. הפער בין הרשתות רק מדגיש את החשיבות של עבודה לפי הנהלים. ברשתות האחרות הניקוי מתבצע ככל הנראה ללא תדרוך העובדים באופן שוטף וללא הקפדה על מילוי התקנות.
שורה של נזקים קשים עד קשים מאוד לבריאות
"המחלות והבעיות הבריאותיות שעלולות להיגרם מהישארות של רעלים אלה בגופנו עלולות להיות הרסניות", מסבירה ד"ר מרינה צדקין-תמיר, פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים מהמכללה האקדמית רמת גן. "החומרים האלה הורסים רקמות מפני שהם נועדו להמס שומן, וגם בגופנו קיים שומן. גם אם מדובר במינון נמוך, עדיין הפופקורן סופג את החומרים הללו. יש שם כמויות גדולות של חומרי ניקוי, ובמקרים הקשים זה עלול לגרום לשינוי של ה-DNA, לשינוי במבנה התאים ואפילו לסרטן. החומרים עלולים לגרום גם למחלות ריאות, כוויות, בעיות במערכת הנשימה או בלוע, פגיעה בהיצרות של דרכי הנשימה, אלרגיות, אסתמה, מחלות אוטואימוניות, אלרגיות ומחלות כרוניות.
"הדרך שבה מנקים את המכונות היא עבירה חמורה על הוראות היצרן של חומרי הניקוי ועל המלצות מכון התקנים", מוסיפה ד"ר צדקין-תמיר. "הבעיה כאן היא גם השימוש בחומר המסוכן וגם בדרך השימוש בו: מסיר השומן עשוי מסודה קאוסטית (נתרן הידרוקסידי) וזרחן קאוסטי – שני רעלים מסוכנים מאוד לבריאות. אם הם נכנסים לגוף, מדובר בצריכה של רעל קשה. אלה חומרים שמשתמשים בהם להמסת גופות.
"מבחינת בטיחות המזון, אם נשארו שאריות חומר מסוכן בכלי הטיגון, אנחנו צורכים את הרעל הזה והוא עלול לפגוע בנו. הרעלים שנמצאים בחומרים האלה הם סודיום סולפטים, חומרים פעילי שטח, אלכוהול ובושם, והידרוקסיד. אגב, גם אם שוטפים במים ולא נשארו שאריות – זה מסוכן. לא סתם באתר משרד הבריאות כתוב מפורשות באילו חומרים מותר להשתמש ליד מזון, והחומר הזה לא מופיע שם.
"גם חומר לניקוי חלונות לא אמור להיות כלל ליד מזון, הוא לא אמור לשמש לניקיון של שאריות מזון אלא מיועד רק לניקוי זכוכיות. הוא מכיל אלכוהול וחומרי בישום. רק כדי לסבר את האוזן, בחומר בישום מסתתרים כ-100 חומרים רעילים. אם המזנונים בבתי הקולנוע משתמשים בחומר שלא לשם ייעודו, זו עבירה על עבירה.
"חייבים להבין שהשימוש בחומרים מסכן לא רק את בריאות קהל הלקוחות של בתי הקולנוע אלא גם את זו של העובדים עצמם. הוא עלול לגרום לכוויות חמורות ולבעיות בעיניים, כי מדובר בחומרים מחמצנים חזקים. משרד הבריאות מאשר את זה לשימוש במקומות מאוד מסוימים, וגם שם יש הנחיות ברורות איך לעבוד עם החומרים המסוכנים האלה".
עובד מזנון שנפגע מחומר הניקוי – עבר ניתוח להשתלת עור
גלעד (שם בדוי), בן 22 מאזור המרכז, החל לעבוד לפני כמה חודשים במזנון של אחת מרשתות הקולנוע המצוינות בכתבה. על פי הנהלים הוא התבקש לנקות את סיר הפופקורן במסיר שומנים. לדבריו, ההדרכה לא נעשתה בידי מנהל הדרכה אלא בידי עובדי המזנון האחרים, והללו הסבירו לו כי יש לנקות את המכונה במסיר שומנים ובמנקה חלונות.
"המקרה קרה באפריל השנה. על פי הנוהל, חצי שעה אחרי תחילת הסרט האחרון אני צריך להתחיל לנקות. העובדים הראו לי איך לנקות את מכונת הפופקורן. הם הסבירו לי להעביר את מסיר השומנים מהמכל גדול לבקבוקים קטנים עם ידית ריסוס ולרסס לתוך הסיר. יש גם עובדים ששופכים את החומר ישירות מהבקבוק הגדול לסיר, בלי לרסס".
איך נכווית בעצם?
"סיר הפופקורן גבוה וגדול מאוד, וזה ממש קשה. שפכתי את החומר מהמכל הגדול לבקבוק קטן, וכשהוא נגמר הלכתי למלא עוד חומר. היה ממש קשה למלא בכיור, הכל נשפך מהצדדים. בגלל שהסיר גבוה אתה לא שם לב, הייתי עם שרוולים קצרים וניסיתי להגיע לקרקעית הסיר כדי לנקות. מסיר השומנים נוגע בעור למרות הכפפות, כי הן קצרות. כשזה נגע לי בעור זה גירד מאוד. אגב, בשום שלב לא התבקשנו לשטוף את החומר במים. לא סיפרתי לאף אחד במשמרת מה קרה, פחדתי שיפטרו אותי. הגעתי הביתה בשלוש בלילה והראיתי לאבא שלי את הכוויות בידיים.
"אחרי כמה שבועות ניקיתי שוב במסיר שומנים את סיר הפופקורן, וחלק מהחומר נשפך לי על הירך וכף הרגל. למרות שהייתי בנעליים סגורות צרחתי מכאב, טסתי הביתה ונסעתי עם אבא שלי לרופא, שם קיבלתי אנטיביוטיקה. מאוחר יותר אבא שלי התייעץ עם בת משפחה רופאה והיא המליצה ללכת למיון, שם קיבלתי עירוי נוזלים ועירוי אנטיביוטיקה", מספר גלעד.
גלעד אובחן כסובל מכווייה בדרגה 2 בירך ומכווייה בדרגה 3 בכף הרגל, בין אצבעות הרגליים. הוא התבקש להגיע מדי יום לבית החולים לצורכי חבישה וטיפול בכווייה בפד מיוחד שעשוי מאצות ים. אחרי כמה ימי טיפול בבית החולים, מצב הכווייה לא השתפר והוחלט לאשפזו. כשהפצע סירב להחלים, החליטו הרופאים לעשות לו ניתוח השתלת עור מהירך בכף הרגל. "אמרו לי שאני צריך לעבור השתלה כי הפצע הפך לנמק ענק", אומר גלעד. "מסיר השומנים פשוט אכל לי את כף הרגל. בגלל שזה קרה בכף הרגל, מקום רגיש, השיקום היה ארוך יותר מהמצופה".
גם כיום, כמה חודשים לאחר הפגיעה, גלעד עדיין נדרש לעבור טיפולים רבים. לאחר הניתוח נאלץ להיות מושבת מפעילות למשך כמה שבועות, ואף הוכר על ידי הביטוח הלאומי כבעל 30% נכות. "הגשנו תביעה בביטוח הלאומי, הוא קיבל פיצויים של חלק מהשכר שהרוויח ונקבעו לו אחוזי נכות זמניים. לאחר שנה נגיש תביעה מחודשת והוא יקבל אחוזי נכות קבועים. גלעד עדיין מטופל בריפוי בעיסוק, מכיוון שבהשתלה העור מתכווץ והתנועה של כף הרגל לא חוזרת להיות מה שהייתה, צריך לתרגל אותה מחדש. מדובר בנזקי גוף פשוטים ובנזק נפשי שהוא סוחב אתו מאז", מתאר משה (שם בדוי), אביו של גלעד.
האב טוען ששוחח עם מנהל מתחם הקולנוע, שאת שמו הוא מסרב לציין. "סיפרתי לו מה קרה, וכשהיינו בבית החולים ואחרי הניתוח, הוא התקשר להתעניין בשלומו של גלעד. הוא אמר שהוא עובד שנים רבות וזה מעולם לא קרה לו. ידעתי שהוא לא מבין כלום בחומרים מסוכנים. המנהל של המתחם אמר לי, 'אני לא מכיר שיטה אחרת', עניתי לו, 'אם אדם יאבד עין, אולי תכירו'. הוא הפנה אותי למנהל הבטיחות של הרשת, אבל גם הוא לא נתן מענה מקצועי מספק".
עבירה חמורה על תקנות הבטיחות של משרד העבודה
"מעבר לעובדה שיש כאן שימוש בחומרים אסורים, המזנונים בבתי הקולנוע עוברים גם על תקנות הבטיחות בעבודה של משרד העבודה ועל המלצות מכון התקנים הישראלי", מסביר אילן קאשי, מנהל חברת מבט בטיחות מזון. "חוק הבטיחות בעבודה עם חומרים מסוכנים של משרד העבודה מפרט שורה של תקנות – ונראה שעוברים עליהן בגסות. לדוגמה, בשלב האחסון, חומר מסוכן חייב להיות מופרד ונעול, וצריך להיות ממונה בטיחות שעושה הדרכה שוטפת. תקנה אחרת היא שחומרים כאלה אסור להעביר לאריזה משנית, כלומר לבקבוק קטן יותר שאין עליו תווית ושלא כתוב בצורה ברורה מה הוא מכיל. ממונה הבטיחות אמור לדאוג לתלות שלטים לשימוש נכון בחומר, וגם לאכוף שימוש באמצעי מיגון. העובדים שבאים במגע עם החומר חייבים להתעטף בכל אמצעי המיגון – ובהם כפפות, מסכת פנים ומסכת עיניים".
כאמור, בחלק מהמזנונים שביצענו בהם את התחקיר העובדים לא השתמשו בכל אמצעי המיגון אלא רק בחלקם, ומסירי השומנים הועברו ככל הנראה לבקבוקי משנה ללא תווית. "בסניפי הוט סינמה שהוצגו בתחקיר שופכים כמויות לא מדודות – אסור לעשות זאת", מוסיף קאשי. "אם כבר, זה חייב להיות מדוד לפי הוראות היצרן הכתובות על הבקבוק המקורי: כתוב בבירור באיזו כמות מותר להשתמש. לפי נוהל משרד העבודה לעניין חומרים מסוכנים או דליקים בתחום המסעדנות, עד גיל 18 אסור לעבוד עם חומרים כגון מסיר שומנים, שהוא חומר רעיל ודליק. ברגע שהוא מסכן את בריאות העובד, על קטינים חלות הגבלות מיוחדות. כמו כן נדרשת הגנה על העובד: ביגוד ומסכה כימית, וכפפות לא רגילות אלא מיוחדות לשימוש בחומרים כימיים. נקודה חשובה נוספת – כשמשתמשים בחומרים מסוכנים כאלה, המקום חייב להיות מאוורר וגם המבנה עצמו צריך להיות מאושר לשימוש בחומרים כאלה".
"אין מודעות בישראל לסכנות בחומרי הניקיון"
אריאל מלינסקי, טכנולוג מזון בחטיבת המזון של מפעל זוהר דליה' המייצר חומרי חיטוי וניקיון לחברות העוסקות בתחומי המזון וההסעדה: "עד לפני כמה שנים לא הייתה בישראל מודעות באשר לסכנות בחומרי החיטוי והניקיון. הרבה פעמים לא מבינים את גודל הסכנה שבחומר השטיפה, ולא את הסכנה בעבודה לא נכונה עם חומרים מסוכנים. מקלים בזה ראש. אנחנו נותנים ייעוץ ומסבירים לחברות איך לעבוד עם חומרי חיטוי וניקוי מסוכנים לצד מזון. החומרים האלה עלולים לגרום להרעלה, לזיהומים ולפגיעות בבריאות הציבור והעובדים.
"אנחנו נתקלים בהחלט בניסיונות לחסוך כסף. במקום לקחת את הכלי המשמש להכנת מזון לשטיפה יסודית בחברת שטיפה, מנסים לאלתר ולמצוא פתרונות לשטיפה מקומית, והיא עלולה להיגמר באסון. אנחנו גם נתקלים במצבים שלא שוטפים במספיק מים, או בלי מים בכלל, כמו במקרה של הפופקורן".
תגובות
בכל מקרה של עבודה בחומרים כאלה חשוב שהעובד יכיר את הסכנות ולכן נדרש שימוש באמצעי מיגון מתאימים, ונדרשת הדרכה לגבי תהליך העבודה הנכון ושימוש באמצעי מיגון מתאימים כדי להפחית למינימום את פוטנציאל הפגיעה התעסוקתית בעובד.
תגובות הרשויות המקומיות שבדקנו בהן את סניפי רשתות הקולנוע:
"בפלאנט, עסק פרטי, פועלים שני מזנונים לציבור הרחב (מלבד VIP). שניהם פועלים ברישיון עסק כחוק משנת 2013, לאחר שעמדו בכל דרישות נותני האישור, לרבות משרד הבריאות והעירייה, והללו אישרו את רישיון העסק. העירייה גם ביצעה ומבצעת במקום מספר ביקורות באמצעות תברואן האזור, בשעות פעילות העסק ולא בעת סגירתו ובזמן פעולות הניקוי שלו (אשר מתבצעות מן הסתם בלילה). נבחן את הממצאים מול משרד הבריאות ובעל העסק, כדי שדברים כאלה לא ייפלו בין הכיסאות וייבדקו באופן יסודי".
עיריית פתח תקווה: "האגף לרישוי עסקים בעירייה אמון על אלפי עסקים הפועלים בעיר ומבצע ביקורות באופן שוטף בכולם. בתוך כך, הפרטים שהובאו ייבדקו בידי מפקחי האגף לפי הצורך גם נפעל מול העסק לתיקון הליקויים בכלים העומדים לרשותנו וכפוף להוראות החוק. כמו כן, נדרוש את חידוד הנהלים גם מול העובדים החדשים".