אור-לי רוזנבלט ,57, אחות אחראית ותיקה בחדרי הניתוח בבית החולים לנשים בבילינסון מקבוצת כללית, נמצאת בחופשת מחלה כבר 9 חודשים. לפני כשנה התגלה בגופה סרטן גרורתי ומפושט במעי. במהלך תקופת המחלה ובין טיפולי הכימותרפיה שהיא מקבלת במרכז דוידוף, היא עברה ניתוח מורכב שארך 9 שעות.

בזמן שהיא עוברת תקופה מאתגרת ומנסה לשרוד את הטיפולים, אור-לי קיבלה שיחת טלפון מפתיעה: "מתקשרת מישהי בשם רותם, ואומרת שהיא מתנצלת שהיא מתקשרת לטלפון האישי, אבל שהיא עשתה מאמצים גדולים כדי להשיג אותו. היא סיפרה שעברה שני ניתוחים קיסריים בהולים בבית חולים אחר והחוויה הייתה מאוד קשה והותירה אותה מפוחדת ומאוכזבת. היא סיפרה שקראה עליי המלצות בקבוצת פייסבוק שנקראת 'קיסר נולד', ובעקבותיהן החליטה להתקשר ולבקש שאשתתף בניתוח שלה".

הפנייה המרגשת אומנם החמיאה לאור-לי, אבל כיוון שהייתה בחופשת מחלה הסבירה לה שהדבר לא אפשרי. "הסברתי לה שאני לא עובדת בימים אלה, ושאני סומכת על הצוות המקסים בבית החולים שידאג לה ויעניק לה חוויית לידה מתקנת". לדבריה, היולדת המיועדת מאוד התאכזבה מהתשובה. "היא אמרה שאם אני לא אהיה שם היא תיאלץ לגשת לבי"ח אחר".

ברגע הזה, אור-לי הבינה שאולי בכל זאת תוכל לתרום. "כששמעתי כמה היא מאוכזבת, אמרתי שאני מבטיחה לפחות להגיע לניתוח. רותם מאוד הופתעה שהסכמתי ושמחה. מובן שהייתי צריכה לתאם את טיפולי הכימו כדי שאוכל להיות זמינה בזמן הניתוח וגם שלא אסבול מתופעות לוואי שיצריכו ממני להישאר בבית".

ההחלטה יוצאת הדופן, היא מסבירה, נובעת ממקום רגשי ומתוך תחושת מסירות עמוקה למקצוע שבו היא עוסקת כבר 35 שנה. "המטופלות תמיד נוגעות לליבי ומשהו בשיחה עם רותם נגע בי אפילו יותר. היא גם כל כך התאמצה להגיע אליי. לא רציתי שהיא תתאכזב, ומעבר לכך שמחתי שניתנה לי הזכות. היה לי חשוב שתהיה לה חוויה מתקנת".

ד
ד"ר רוני חן עם התינוק|צילום: בילינסון

בבוקר הניתוח אור-לי החלה לחוש את ההתרגשות. "קמתי בחמש בבוקר ממש כפי שנהגתי לעשות לפני שחליתי. הגעתי עם יתר העובדים לבילינסון. זה היה מדהים שוב להיות חלק מהם. אני לקראת סיום הטיפולים וחשבתי על כך שהנה מסתיים משהו לא טוב בחיי ומתחילה תקופה חדשה. בחדרי הניתוח, כשאני לובשת מדי חדר ניתוח לראשונה מזה שמונה חודשים, התקבלתי באהבה וחיבוקים. בהתחלה הם חשבו שעשיתי להם הפתעה ושאני חוזרת באופן קבוע".

איך היה המפגש עם רותם?

"פגשתי אותה לראשונה בזמן שהיא אושפזה במחלקת יולדות ד', ומאוד שמחתי שליוו אותה בניתוח פרופ' שרון אורבך זינגר, מנהלת היחידה להרדמה מיילדותית וד"ר רוני חן, מנהל חדרי הלידה. רותם עברה את הניתוח הקיסרי בשיטת 'חווית לידה בטנית' ואני תפקדתי כתומכת ניתוח. זה ניתוח שהייתה בו מוזיקה, קטעי וידיאו, 'סקין טו סקין'. היא עברה חוויה מדהימה והיא ובעלה בכו מהתרגשות. היא גם הזמינה אותי לברית ונתנה לי להגיש את התינוק המקסים לסנדק שבירך אותי בבריאות שלמה".

אז בסופו של דבר שמחת שהחלטת ללכת על זה?

"בהחלט. אני מאמינה שמי שעושה טוב, מקבל טוב. החוויה הייתה עבורי קרן אור בתוך תקופה מאתגרת. זה החזיר לי את האנרגיה ואת הפרפרים שהיו חסרים. בעזרת השם אני מחכה לתוצאות של הפט-סיטי כדי שאוכל לסיים את הטיפולים התומכים והשיקומיים שאני עוברת בעקבות טיפולי הכימו ואני מקווה לחזור לעבודה לחבק ולתמוך בכולם".

"זה לא מובן מאליו. אור-לי אמרה שזו הזכות כולה שלה ללוות אותי ולחוות איתי חווית לידה מתקנת"

רותם היולדת

גם רותם לא תשכח את הרגעים המרגשים שעברה בזכות אור-לי. היא בת 38, יש לה בבית שתי בנות ובלידה הזאת הצטרף ילד נוסף למשפחה. "ילדתי שני ניתוחים קיסריים בהפרש של שנתיים. לאחר הניתוח השני עשיתי עוד ניתוח בבטן ולא רציתי להגיע שוב למצב חירום. גם לא רציתי לחזור לבית החולים שבו ילדתי בפעמים הקודמות, כי החוויות שלי שם לא היו טובות, לכן חיפשתי בית חולים אחר שבו אוכל לחוות חווית לידה מתקנת.  חקרתי ובדקתי ולבסוף הגעתי לאור-לי בסוף. עברתי כמה מחלקות בבי"ח, עד שהשתכנעו לתת לי את הנייד שלה. היא אישה מדהימה וקשובה. סיפרתי לה על החוויות הלא נעימות והיא הבינה שאני חייבת חוויה מתקנת. ואכן, היא הייתה שם בשבילי, ליוותה אותי מהבוקר ועד להתאוששות, הנחתה אותי בכל צעד בניתוח, הסבירה לי מה הולך לקרות, שמה לי מוסיקה נעימה ברקע, הרגיעה אותי, ליטפה אותי. היא פשוט מלאך".

רותם, אורן בעלה ואור-לי (צילום: בי
רותם, אורן בעלה ואור-לי מחויכים לפני הניתוח|צילום: בי"ח בלינסון

מה שהכי מרגש בעיניה הוא שאור-לי החליטה לעשות מאמץ ולהגיע בהתנדבות חרף הטיפולים הקשים שהיא עוברת. "זה כל כך לא מובן מאליו שתוך כדי טיפולי כימו וניתוחים לא פשוטים, היא בחרה להגיע ללוות אותי בלידה בלי לחשוב פעמיים. היא פשוט התייצבה במחלקה במדי האחות והחזיקה לי את היד לאורך כל התהליך. יתרה מכך, היא כל הזמן חזרה ואמרה שזו הזכות כולה שלה ללוות אותי ולחוות איתי חווית לידה מתקנת. אין ספק שזו הייתה חווית הלידה הכי טובה שהייתה לי, אפילו נהניתי ממנה! אני לא אשכח אותה לעולם. יש לי אפילו תמונות מהלידה, יכולתי לראות את התינוק יוצא ממני, לחבק ולנשק אותו מיד לאחר הלידה, זה פשוט מדהים.

"באה לחזק, אבל התחזקה בעצמה"

דר' מיכל שטיינמן, מנהלת האחיות בבתי החולים בילינסון והשרון מקבוצת כללית, מספרת כי "השליחות והמסירות שאור-לי חשה בעבודתה כאחות, התגברה על האתגר שהיא חווה בתקופה הזו בחייה האישיים. היא גייסה כוחות ועמדה עם כל הפייטריות שלה לצד המטופלת, כפי שהיא עושה שנים רבות עם המטופלות בחדרי הניתוח ומתוך ידיעה ורגישות. היא באה לחזק, אבל התחזקה בעצמה מהחוויה המרגשת ואנחנו רק מחכים ומצפים לרגע שבו היא תשוב לעבוד".

רותם מספרת שלאחר הלידה הזמינה את אור-לי לברית של בנה, גור. "היא הייתה אורחת של כבוד. שמחנו לזכות אותה להחזיק את התינוק ולהעביר אותו לסנדק רגע לפני הברית".