הקורונה והשעלת במגמת עלייה: מחלת השעלת ממשיכה להתפשט ברחבי הארץ, ובשבוע האחרון מרבית המקרים תועדו בירושלים, חיפה, נס ציונה, ראשון לציון ואשקלון. מתחילת השנה דווחו יותר מ-2000 מקרי הידבקות במחלה. לפי דוח של מערך מודיעין הבריאות במשרד הבריאות, מגמת העלייה בתחלואה, החלה כבר בינואר 2023. במשרד הבריאות מסבירים כי בשל אופי המחלה, האבחון והדיווח לרוב מתרחשים באיחור של מספר שבועות, ולפיכך נתוני התחלואה הרלוונטיים לחודשי מאי-יוני עדיין מצטברים. הם מציינים כי לפי המידע הקיים, במאי תועד מספר מקרי התחלואה הגבוה ביותר השנה - לפחות 556 דיווחים על חולים. עוד נכתב בדוח כי לנוכח קצב קבלת הדיווחים הנוכחי, מסתמן כי מספר המקרים הצפויים ביוני יהיה משמעותי יותר מזה שתועד במאי.
במשרד הבריאות מוסיפים כי גל התחלואה במחלת השעלת נמשך גם ברחבי העולם, אם כי בחלק מהמדינות מסתמנת האטה בקצב הנדבקים, כך למשל בצ'כיה, שם דווח על מעל אלף מקרים בשבוע החולף, לעומת כ-1,200 מקרים בשבועות שלפני כן. תחילת האטה בקצב תועדה גם בהולנד, שם מספר המקרים גבוה ועומד על יותר מ-1,200 בשבועיים האחרונים, וסה"כ מעל 13,000 מתחילת השנה. בארה"ב, לעומת זאת, חלה עלייה בקצב הנדבקים בשבועיים האחרונים, ובמערך הבריאות מציינים כי עדיין לא ברור אם מדובר בתחילת מגמה או באירוע זמני.
פרופ' אמנון להד, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה של הכללית במחוז ירושלים, אומר כי גם ברפואה הקהילתית מיתן לראות את העלייה במספר מקרי השעלת. "רק בשבוע האחרון טיפלתי בשלושה ילדים בני 5-4 שחלו בשעלת - הרבה יותר ממה שראיתי בשנים האחרונות. זה מיד משפיע גם על המשפחה וגם על הילדים שאיתם בגן, שצריכים לקבל טיפול מונע. אני שומע גם מעמיתיי בשאר המרפאות, על כך שיש עלייה בתחלואה". לדבריו, שעלת היא מחלה מידבקת מאוד, שגורמת להתקפי שיעול קשים. "המחלה מציקה אך אינה מסוכנת, למעט בקרב תינוקות בגילים של עד שלושה חודשים, שנמצאים בסיכון ממשי לדלקת ריאות ואף למוות. היא מצריכה טיפול ממושך, וכן טיפול מונע עבור כל מי שהיה במגע עם החולה", הוא מבהיר.
הירידה הכללית בשיעורי המחוסנים – והקשר האפשרי לקורונה
הפרופ' מסביר כי ישנן מספר סיבות שהובילו לגל התחלואה הנוכחי, בראשן ההורים שבוחרים שלא לחסן את ילדיהם. "בתקופה האחרונה אנחנו רואים ירידה כללית בשיעורי ההתחסנות בחיסוני השגרה בקרב ילדים. לא מדובר בירידה מאוד דרמטית אבל היא קיימת, ואני חושש שהיא קשורה במידה מסוימת לקורונה. על אף שהיה יתרון אדיר בחיסון מבוגרים שהיו בסיכון גבוה למחלת קורונה קשה בזמנו, אני חושב שלא היינו מספיק גלויים עם הציבור באותה התקופה, ומיהרנו לחסן גם את הצעירים. בעקבות כך, לדעתי הציבור איבד אמון במערכת, והאפקט נראה לעין היום בירידה הכללית בהתחסנות. מספיק ש-15% מהאוכלוסייה הכללית לא מתחסנת, והתמונה הכללית בארץ משתנה. לרוב, כדי להגיע ל'חיסוניות עדר', נדרש לחסן 85% מהאוכלוסייה בערך".
בנוסף, הפרופ' מציין סיבה נוספת להתפשטות - ב-20 השנים האחרונות מקובל לתת חיסון שונה – כזה הגורם לפחות תופעות לוואי, אך יש לכך השלכות לדבריו. "החיסון שניתן לאוכלוסייה, הוא חיסון אסלולרי, אל-תאי, כלומר כזה שמכיל אנטיגנים מסוימים של החיידק, ולא את כל מרכיביו, כמו שהיה נהוג בחיסון הסלולרי שהיה ניתן עד תחילת שנות ה-2000. החיסון הקודם הביא לחיסוניות חזקה, ובעקבות כך ראינו אז גם ירידה בהדבקה. עם זאת, הוא גרם בזמנו להמון תופעות לוואי, בעיקר לתופעות של שיעול וחום גבוה, ולכן הוא היה מאוד לא אהוד. החיסון שניתן ב-20 השנים האחרונות אומנם מגן מפני תחלואה קשה, אך הוא לא מגן לחלוטין מפני הידבקות, ולכן אנחנו רואים מאז יותר מקרי הידבקויות". לטענת הפרופ', על אף ששעלת היא מחלה מחזורית, ובכל כמה שנים רואים עלייה וירידה במקרי התחלואה, מספרי המקרים השנה גבוהה בהרבה לעומת השנים הקודמות.
התפשטות הקורונה
בתוך כך, כאמור, נמשכת התפשטות נגיף הקורונה ברחבי הארץ, מה שנראה בשטח הן ברמת האשפוזים, כולל מספר המונשמים, והן בקהילה. כך למשל, בשבוע השלישי של יוני אובחנו 77 חולים חיוביים לנגיף מדי יום בממוצע, בשבוע שלאחר מכן זינק המספר ל- 100 מאומתים, ובשבוע שעבר כבר אובחנו 107 מאומתים בממוצע ביום. לפי נתוני משרד הבריאות, נכון להיום 15 חולים מאושפזים בבתי החולים במצב קשה, 4 מהם במצב בינוני, ו-49 במצב קל.
"מנגיף הקורונה אני פחות מתרגש", אומר פרופ' להד. "כבר הבנו שאנחנו נחיה עוד שנים רבות עם גלי תחלואה של הנגיף, הכוללים עליות וירידות במספר המקרים". לדבריו, בתקופה האחרונה אכן נרשמת עלייה במספר המקרים הן במרפאות והן בבתי החולים, ואף נרשמה עלייה במספר מקרי התמותה כתוצאה מהמחלה. עם זאת, הוא מציין כי בדומה למחלת השפעת, כל המחלות הווירליות בגיל המבוגר מלוות בעלייה בתמותה לצד העלייה בתחלואה. כמו כן, הוא ממרגיע מעט ומסביר כי זני הקורונה שנפוצים בגל הנוכחי, אינם תוקפניים יותר, אך כיוון שהחיסון לנגיף הגן מפני תחלואה קשה ולא מפני הידבקות, באופן תכוף ניתן לראות עליות וירידות בהדבקות. הוא מוסיף כי בניגוד למחלת השפעת, נגיף הקורונה לא קיים רק בעונת החורף, ולכן "ככל הנראה, נמשיך לראות תחלואה כתוצאה מהנגיף בכל כמה חודשים.