שרותי הרפואה המתקדמים, הטכנולוגיה המשתכללת והמודעות הגוברת לתחום הבריאות - ייתכן שכל אלה מסבירים את העובדה שתוחלת החיים עולה עם השנים. אבל כעת מסתבר שדווקא הקהל שזקוק לשירותי רפואה זמינים נתקל בבעיה. "בישראל יש מחסור חמור ברופאים המתמחים בגריאטריה", קובעת ד״ר גלית קאופמן, מנכ"לית בית בלב, רשת מוסדות גריאטריים-שיקומיים מקבוצת מכבי. "אנחנו במצב אנוש. יש לנו היום 388 רופאים המתמחים בגריאטריה, כשבישראל יש יותר ממיליון קשישים שמספרם הולך וגדל. חלק מאותם רופאים המתמחים בתחום עובדים בקהילה כרופאי משפחה וחלקם לקראת פרישה, זו מציאות עגומה".
לדבריה, העולם עובר שינוי דמוגרפי חסר תקדים. "יש יותר אנשים בעולם מעל גיל 64 מאשר ילדים מתחת לגיל 5. ישראל מזדקנת ואין לכך הערכות לאומית. ברשת שלנו יש 3 מחלקות ריקות ואין לנו מי שיטפל בקשישים שאמורים להשתקם בהן. במשך שנתיים ניסיתי למצוא רופא לאזור הדרום ללא הצלחה".
נסיונה הרב של ד"ר קאופמן מלמד אותה שישנן מספר סיבות שיכולות לספק הסבר לתופעה המטרידה. "זה לא מקצוע פופולרי בקרב רופאים. ראשית, עניין התקציב משחק תפקיד. משרד האוצר והבריאות חייבים להגדיל את תקציב הגריאטריה. רופא שבא אליי לראיון עבודה לא מוכן לעבוד בשכר כ"כ זעום. שנית, התדמית של המקצוע - צריך להשקיע בשיווק ובמיתוג שלו. נכון שזה לא מקצוע הכי נחשקק ובטוח לא קל, אבל המקצוע הזה הכי מתגמל שיש".
"חייבים לייצר פתרונות, אי אפשר להשאיר את המצב כך"
את האצבע המאשימה היא מפנה למשרד האוצר שלדבריה, נותר אדיש לנוכח המצב ולא עושה דבר. "תעריפי משרד הבריאות צריכים להשתנות ולעלות משמעותית, וצריך גם להגביל את ההנחות שניתנות בבתי החולים הציבוריים, על מנת שנוכל לתת טיפול הולם גם ברשתות שיקומיות מחוץ לבתי החולים. אם אין מספיק רופאים שרוצים להתמחות בגריאטריה, אפשר לקחת רופאים העוסקים ברפואה פנימית, או לאחיות מומחיות שיוכלו לשמש בתפקידים בכירים במחלקות סיעודיות וסיעודיות מורכב. גם רופאים בהתמחויות שונות יכולים לעבור הכשרה מתאימה, חייבים לייצר פתרונות, אי אפשר להשאיר את המצב כך". עוד היא מציינת כי נסגרו בעשור האחרון נסגרו עשרות מוסדות בגלל מחסור ברופאים המתמחים בתחום. "רובם לא עמדו בדרישות הרגולטוריות הרבות או שהם פשוט קרסו כלכלית".
ד"ר קאופמן מתארת מצב יומיומי בלתי נסבל. "אני כל היום עונה לטלפונים של משפחות שמתחננות למיטה. תארו לכם מטופל שזקוק לשיקום וממתין בפנימית בבה"ח ציבורי, וכל יום שבו הוא ממתין בבית חולים תהליך השיקום נפגע. זו מצוקה גדולה מאוד. אין מיטות, אין צוותים, אין רופאים. אם היו דואגים למערך הגריאטרי, לא היו צריכים לשים תמונה של הזקנה במסדרון בכל שנה מחדש".
יולי גת, יו"ר ארגון קד"ם, קהילות דיור למבוגרים; טוענת כי משרד הבריאות לפעול ויפה שעה אחת קודם. "זו קטסטרופה. אין היום עובדים במקצוע הזה. לפי דרישות הרגולציה בכל מוסד שיקומי צריך להיות רופא גריאטרי, אחות גריאטרית, פיזיותרפיסטים - כל המקצועות האלה חסרים. ניסינו לפנות עשרות פעמים למשרד הבריאות, לשר הבריאות ואף אחד לא עושה דבר. אם לא תהיה התערבות שתעודד רופאים להתמחות בתחום, אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו נמצאים בשפל המדרגה של הסיעוד הגריאטרי".
משרד הבריאות: "המשרד מודע למחסור ברופאים גריאטריים ופועל על מנת להגדיל את מספר הרופאים בתחום זה. ההתמחות בגריאטריה, בדומה לייתר התחומים, מתבצעת לאחר לימודי הרפואה הבסיסיים. יש לציין כי לא קיים קושי למילוי תקנים להתמחות בגריאטריה אלא אף קיימת דרישה לתקינה נוספת שהמשרד דן עליה מול משרד האוצר והר"י, כולל שיפור תנאי השכר של הרופאים הגריאטריים.
"אחת מתוכניות הליבה של המשרד היא שיפור השירותים לבני הגיל השלישי כהיערכות כוללת להזדקנות האוכלוסייה, כך שבשנים האחרונות מממן המשרד תוכניות לתמיכה וסבסוד מתמחים בגריאטריה בגובה של כ-6.5 מיליון שקלים, והחל מהשנה יעלה התקציב ל-7 מיליון שקלים לאור הגידול במספר המתמחים בתחום. לצד זאת, בימים אלו מפעיל המשרד מסלול להכשרה של אחיות בעלות מומחיות קלינית בסיעוד גריאטרי במטרה שיוכלו לסייע לרופאים גריאטריים בעבודתם השוטפת".