כשהחלה מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר נכנסו נטע פורטל ובן זוגה סנטיאגו פרס לממ"ד שבדירתם בכפר עזה. "האזעקות לא פסקו. לא הבנו מה קורה. שעה אחרי קיבלנו הודעה שיש חשש לחדירת מחבלים, אבל לא חשבנו שזה משהו חמור", משחזרת נטע. נטע וסנטיאגו החלו להבין את גודל האירוע לאחר שחברם ניצן שהתגורר בקיבוץ ונרצח במתקפה, הספיק לספר להם כי רצחו את אביו ואת סבתו. "סנטיאגו נעמד והחזיק את הדלת של הממ"ד ואני כתבתי הודעה לאמא שלי. קולות הירי והפיצוצים נשמעו מקרוב". מעט לאחר מכן כבר פרצו המחבלים לדירתם. "הם ניסו לפתוח את דלת הממ"ד אבל לא הצליחו, ואז ירו צרור לכיוון הדלת. הכדור פגע לי ברגל, סנטאיגו נפגע משני כדורים בירך, אבל לא צעקנו, ניסינו להישאר בשקט כדי שלא ידעו מה מצבנו בפנים".
המחבלים המשיכו לנסות לחדור לממ"ד. לפתע שמעו השניים צליל חבטה מבעד לדלת, והבינו שככל הנראה המחבלים השליכו רימון לעבר הדלת. בתושייה מאין כמותה הצליחו השניים לקפוץ מחלון הממ"ד. "נפלנו החוצה והתחלנו לרוץ בניסיון לתפוס מחסה, אך המחבלים הבחינו בנו והמשיכו לירות עלינו בטירוף. חטפתי עוד שלושה כדורים בקרסול שמאל, שניים בירך שמאל ואחד ביד, ונפלתי על הפנים תוך כדי הריצה. סנטיאגו שהמשיך לרוץ קלט שאני לא מאחוריו, חזר לכיווני והרים אותי. תוך כדי הוא קיבל כדור נוסף בגב. הוא צעק שאני חייבת לרוץ, אחרת שנינו נמות". השניים מצאו לבסוף מחסה זמני בין שתי דירות בקיבוץ, וסנטיאגו ניצל את הזמן כדי להניח לנטע חוסם עורקים באמצעות חולצתו.
לאחר שהסתתרו במשך כמה שעות שמעו סוף-סוף קולות בעברית סמוך אליהם. "סנטיאגו יצא אליהם החוצה, הרים ידיים וצעק 'צה"ל, בבקשה תוציאו אותי, חברה שלי גוססת'". מי שהגיע לחלץ אותם היה למעשה אביה השוטר וכמה מחבריו. נטע וסנטיאגו פונו לבית החולים מאיר בכפר סבא, שם נותחה נטע כמה פעמים, ולאחר מכן עברה לשיקום בבית לוינשטיין.
"טכנולוגיה חדשנית שנוסתה בישראל פעמים בודדות"
לאחר כמה חודשי שיקום עדיין לא הצליחה נטע לעמוד על רגליה. "שתי הרגליים שלי לא תפקדו יותר מדי, אבל רגל שמאל הייתה במצב קשה יותר בגלל הפציעה בקרסול. הציעו לי כמה חלופות, כולל ניתוח לקיבוע המפרק שמבטל למעשה את התנועה בקרסול, אבל אני בחורה צעירה שאוהבת לטייל ואוהבת ספורט, ולא רציתי שזה יגביל אותי בעתיד".
כדי לעזור לה לשוב לדרוך על הרגל הציעו הרופאים להשתמש בטכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך, שעדיין נמצאת בפיתוח ומחקר של ה-FDA ונוסתה בישראל פעמים בודדות - השתלת תאי גזע שהופקו מרקמת שומן. ד"ר איל יעקבי, סגן מנהל המערך האורתופדי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, מסביר כי "שימוש בתאי גזע זו טכנולוגיה שנבחנת כבר כמה שנים בעולם הרפואה. תאי הגזע הם תאים שנמצאים ברקמות שונות בגוף, אך יש להם פוטנציאל להפוך לכל תא אחר שקיים בגופנו, למשל לתאי עצב או לתאים במערכת החיסון. כדי שזה יקרה, התאים צריכים לקבל פקודה, וזו למעשה הטכנולוגיה שהחוקרים עובדים עליה בשנים האחרונות - כיצד לגרום לאותו תא גזע ראשוני להפוך לתא אחר, בהתאם לצורך, ובהמשך להפוך לאיבר מתפקד לגמרי. השתלת רקמת עצם שגודלה מתאי גזע שהופקו מרקמת שומן באמצעות טכנולוגיה שפיתחה ומייצרת חברת הביוטק בונוס ביוגרופ. הטיפול ניתן ,מסגרת ניסוי קליני לטיפול בהשלמת עצם מעצמות הגפיים באמצעות בונופיל, שתל חי של עצם אנושית. בניתוחה של נטע השתתף פרופ' נמרוד רוזן מנהל המערך האורתופדי -שיקום במרכז רפואי העמק, ונשיא האיגוד הישראלי לאורתופדיה.
עוד הוא אומר, כי במקרה של נטע, אחת העצמות שמרכיבות את מפרק הקרסול ניזוקה בצורה קשה מאוד, והובילה למצב של מחסור בעצם. כאן למעשה נכנסו תאי הגזע לתמונה. "חשבנו כיצד נוכל לשמור על המבנה האנטומי בקרסול ולהשלים את העצם שחסרה כדי שנטע תוכל לחזור לתפקד כרגיל. עד היום נהגנו להשתמש בפתרונות אחרים שכללו סדרה של ניתוחים להשלמת העצם באזור, לקיחת עצם או חלקים ממנה ממקום אחר בגוף, או שימוש בחומרים סינתטיים, שמומלצים פחות".
למרות שמדובר בטיפול חדשני, נטע הרגישה כי זו האופציה הטובה ביותר עבורה. "ד"ר יעקבי, שמלווה אותי מאז שבעה באוקטובר, הסביר לי על התהליך, וזו נשמעה לי ההרפתקה הנכונה בשבילי".
הניתוח יצא לדרך לפני כחודשיים, ובמהלכו קצרו הרופאים תאי גזע מרקמות שומן בגופה של נטע. התאים הופרדו מהשומן ונשלחו למעבדה, ושם עברו תהליך תִרבות עד שהפכו לתאים מקדימים לתאי עצם. לאחר מכן, מספר ד"ר יעקבי, "החדרנו אותם חזרה לאזור הקרסול, לסביבה הטבעית של העצם, וזה נתן להם את הפקודה שבעקבותיה הפכו לתא הבסיסי של העצם".
לאחר שהניתוח הסתיים בהצלחה, נותר לחכות ולראות שאכן שתל תאי הגזע ממלא את האזור החסר בקרסול ומאפשר את ההתחדשות הטבעית של העצם. ואכן כחודשיים לאחר הניתוח נבנתה העצם מחדש. נטע נזכרת בהתרגשות בדברי הרופא שבישר לה שהיא יכולה לשוב לעמוד על רגליה: "בכיתי מהתרגשות. קשה לי להאמין שאני חצי שנה אחרי הפגיעה המטורפת חוזרת לעצמי. יש לי טווח תנועה בכף הרגל, ומאז הניתוח אני משתמשת בקביים, וזו התקדמות מדהימה".