תביעה: על אף המלצת הרופאים, בבית החולים סירבו להקדים את הניתוח הקיסרי, והעובר מת

הריונה השמיני של נועה (שם בדוי) בת ה- 34 הסתיים באופן טרגי לאחר שהעובר מת ברחמה בשבוע 36. כעת היא תובעת את קופת חולים לאומית והמרכז הרפואי צפון (פוריה) בגין רשלנות רפואית שהביאה לטענתה לתוצאות הקשות. 

לפי כתב התביעה, שהוגש על ידי עורכת הדין עדי אברג'יל-ברוורמן, בשל עברה המיילדותי, נועה הייתה נתונה במעקב היריון במסגרת מרפאה להיריון בסיכון גבוה בקופת החולים. עוד נכתב כי כי נועה סובלת מהשמנת יתר, וכן מהפרעה דיכאונית ופוסט טראומה, ולכן נתונה לטיפול תרופתי אינטנסיבי, שלעיתים אינו מומלץ במהלך היריון. 

בשבוע ה-12 להריונה קיבלה נועה תוצאות גבוליות לבדיקות שביצעה, בהן שקיפות עורפית מוגברת, שמשמעה סיכון מוגבר לתסמונת דאון אצל העובר ולמות העובר. בעקבות כך הופנתה לבדיקות מקיפות, כולל ייעוץ גנטי, סקירת מערכות מכוונת ודיקור מי שפיר. נועה הבהירה לצוות הרפואי לאורך כל הדרך כי אם יתגלה מום חד משמעי אצל העובר, היא תפסיק את ההיריון. עם זאת, ממצאי הבדיקות המקיפות לא הציגו תוצאות חד משמעיות, והוחלט בשיתוף הרופאים על המשך היריון, תוך ליווי צמוד של נועה על ידי רופאה להיריון בסיכון ופסיכיאטר.

בשל המתח שנלווה לחודשי ההיריון, וכן החשש של נועה מפני לידת ילד חולה, מצבה הנפשי התדרדר. בכתב התביעה נטען כי בביקור אצל הפסיכיאטר בשבוע ה-18 להריונה סיפרה נועה שהיא סובלת מהתקפי חרדה, חוסר שינה, מצב רוח ירוד ותפקוד מוגבל, ולכן המליץ הפסיכיאטר על המשך הטיפול התרופתי ומעקב רציף.   

מצבה הנפשי התערער עוד יותר לאחר שבייעוץ גנטי שבוצע בשבוע ה-34 נמצא כי לא ניתן לשלול אפשרויות של תסמונות גדילת יתר בעובר. בפגישה נוספת אצל הפסיכיאטר סיפרה כי לעובר ישנה התפתחות לקויה, הדבר מלחיץ אותה והיא רוצה לבקש להקדים את הניתוח. עוד נטען בכתב התביעה כי נועה התלוננה בפניו על חוסר שינה, סיוטים בלילה, מצב רוח ירוד ותיאבון משתנה, ואמרה כי זיכרונות על אירועים טראומתיים שעברה חוזרים ומטרידים אותה.

בעקבות כך המליץ הפסיכיאטר על הקדמת הניתוח הקיסרי בטענה שהמשך ההיריון גורם להחמרת מצבה הנפשי. המלצה דומה ניתנה גם על ידי הרופאה שליוותה את נועה במרפאה להיריון בסיכון, וזו שלחה באופן מיידי מכתב למרכז הרפואי צפון (פוריה) בבקשה להקדמת הניתוח. "הנ"ל סובלת מפוסט טראומה, ולפי הייעוץ הפסיכיאטרי מומלץ להקדים את הניתוח הקיסרי, כי המשך ההיריון גורם להחמרת מצבה הנפשי", כתבה הרופאה. כמו כן, ביקשה להזכיר את ממצאי הבדיקות הקודמות - "שקיפות עורפית 4.9 מ"ר, בירור גנטי סה"כ תקין, מה שמשאיר אותנו עם סיכון מוגבר לתמותה עוברית במועד ולפי הספרות. לסיכום: יש שתי סיבות להקדמת הניתוח, נשמח לעזרתכם".

"היולדת נותרה ללא השגחה מתאימה"

על אף הבקשה המפורשת מטעם הרופאים, במרכז הרפואי צפון סירבו להקדים את הניתוח. נועה טענה כי ההסבר שניתן לה על ידי הרופא היה כי מועד הלידה מוקדם מדי. עוד הוסיפה כי לא קיבלה ממנו הנחיות נוספות, ויתרה מכך, הוא אף לא ביקש ממנה להגיע לבדיקות או לכל הפחות למעקב צמוד בבית החולים.

עורכת הדין אברג'יל ברוורמן מבקשת להדגיש כי גם הרופאה בקופת החולים, זו שלמעשה פנתה לבית החולים בעבור הקדמת הניתוח, לא הנחתה את נועה לחזור למעקב צמוד במידה והבקשה תסורב בבית החולים, ובכך למעשה היולדת נותרה "עם סיכון משמעותי למות העובר וללא השגחה מתאימה".

ואכן, למרבה הצער, בשבוע 36+1 הרגישה נועה הפחתה בתנועות העובר, ולאחר שהגיעה לחדר המיון התבשרה כי לא נצפה דופק עוברי. לפיכך, בוצע ניתוח קיסרי ונולד עובר ללא רוח חיים. בכתב התביעה מציינים כי לא בוצעה נתיחה של העובר המת, אך בבדיקות רפואיות בסיסיות שנעשו לעובר לאחר לידתו לא נצפו מומים. עוד נכתב כי בעקבות האירועים, מצבה הנפשי של נועה הפך קשה מנשוא, והיא אינה מתפקדת כלל. 

בחוות דעת שצורפה לכתב התביעה קבע ד"ר זילברמן בנימין, מומחה בתחום הגינקולוגיה, כי התייחסות הצוות הרפואי להיריון הנידון לא תאמה את גורמי הסיכון לתחלואה ותמותה עוברית מוגברת, "שהצריכו התייחסות הרבה יותר רצינית מזו שניתנה על ידי הצוות המטפל". עוד הוסיף  כי "יילוד מוקדם, או לחלופין זיהוי מוקדם של מצוקה עוברית, היה מאפשר טיפול והולדה דחופים של עובר חי ומניעת השתהות הגורמת לפגיעה באספקת דם וחמצן לאיברי העובר, מצב שבמקרה הנידון גרם למות העובר".

כאמור, בימים אלה נדונה התביעה בבית משפט השלום בהרצליה. בכתב התביעה מבקשת עו"ד אברג'יל ברוורמן מבית המשפט לחייב את קופת חולים לאומית ואת המרכז הרפואי צפון לפצות את היולדת ומשפחתה בסכום המקסימלי שבסמכותו, 2.5 מיליון שקלים. מטעם הנתבעות הוגש כתב הגנה, והצדדים ממתינים להמשך ההליכים.