"אושר צרחה את נשמתה - 'תעזרי לי, אני הולכת למות'"

אושר דרעי בת ה-23 וחברתה הטובה, אלה שושן, יצאו למסעדה הבשרית הקבועה שלהן ביום חמישי בערב. אושר הזמינה לקינוח עוגת פרווה אותה אכלה פעמים רבות בעבר, אלא שהפעם העוגה הכילה קצפת חלבית.

אושר, שאלרגית לחלב, סבלה מתגובה אלרגית חמורה - וכעבור זמן קצר נפטרה בבית החולים לאחר שמאמצי הרופאים להציל אותה כשלו. אלה שחזרה בשיחה עם ניב רסקין ב"חדשות הבוקר" את אותו בילוי במסעדה שהסתיים בטרגדיה ואת הרגעים הדרמטיים בבית החולים.

"הלכנו למסעדה הזאת מלא פעמים. בפעם הזאת החלפנו את ההורים שלי שישבו שם כמה דקות לפני", תיארה אלה, "הזמנו לאכול, היו צחוקים כהרגלנו, הכי כיף בעולם. סיימנו לאכול, פינו לנו את השולחן והזמנו קינוח. אושר בחרה את הקינוח, עוגה חמה משולשת. בגלל שזאת מסעדה כשרה, ידענו שאין סיכוי שיהיה חלב בקינוח. אושר מכירה את הקינוח הזה".

"אכלנו ממנו, נתנו ביסים, צילמתי אותה. ואז היא נתנה ביס מהקצפת", סיפרה אלה, "היא ישר ירקה את הקצפת ואמרה לי, 'איכס. אלה, יש פה חלב'. צחקתי ואמרתי לה, 'אין סיכוי, איזה חלב?'. היא אמרה, 'תקשיבי מה אני אומרת לך, יש פה חלב'. היא נעמדה, אני נעמדתי איתה, ובתמימותי עוד לקחתי כמה ביסים מהעוגה. שאלנו את המלצרית אם יש סיכוי שבקינוח היה משהו חלבי, והיא אמרה, 'לא, מה פתאום'".

<< מספר הילדים הסובלים מאלרגיות קטלניות הוכפל בעשור האחרון 

מה עשיתן באותו הרגע?
"הלכתי לשלם והיא יצאה החוצה. תוך כדי שהקלידו את האשראי שאלתי שוב, יש סיכוי שהיה פה חלב? אמרו לי, 'לא, אין סיכוי'. סיימתי לשלם ושאלתי את אושר אם היא רוצה שאנהג ואקח אותה לבית החולים. היא אמרה, 'לא, אני נוהגת'. תוך כדי היא התקשרה לאמא שלה ואמרה לה בטלפון, 'אני לא מרגישה טוב, אני לא נושמת טוב. תשיגי לי הפנייה, אנחנו בדרך לבית חולים'. היא הייתה כל כך עצמאית וידעה מה קורה לה. קור רוח".

היא הצליחה לנהוג בעצמה לבית החולים?
"היא נהגה ואפילו אמרה לי בדרך, 'אולי לא נלך לבית חולים וניסע הביתה?'. אמרתי לה - 'לא, הולכים לבית חולים'. הסתכלתי על אושר והנשימות שלה נהיו כבדות. בתוך דקות הגענו לבית החולים, היא חנתה בכניסה ממש, על השומר, ואני אחריה, לא מבינה מה קורה. השומר אמר לה, 'גברת, מה את חונה פה', והיא צעקה עליו: 'אני עומדת למות, מה אכפת לי, קח ותזיז את הרכב'".

מה עבר לך בראש באותם רגעים?
"חשבתי שעוד שנייה יטפלו בה. 'אושר, תירגעי, מטפלים בך עכשיו, ואחר כך תהיי בסדר, מה את עושה ככה בושות?'. נכנסנו, הלכתי להביא את ההפנייה והיא נכנסה למיון. אחרי כמה דקות ראיתי אותה במיון, עדיין יושבת וצועקת על אנשים שיעזרו לה. אף אחד לא היה איתה או סביבה. היא צעקה, 'אני לא נושמת, תעזרו לי', היא צרחה את נשמתה. היא הסתכלה עליי במבט עם העיניים הכי קשוחות בעולם וצעקה, 'אלה, תעזרי לי, אני עומדת למות'".

מה עשית?
"התחלתי להילחץ ולבכות. הלכתי לרופא ושאלתי אותו מה עושים. הוא אמר לי, 'שנייה, עוד רגע יגיעו התרופות'. הוא הרגיע אותי. אושר צרחה שהיא אלרגית לחלב ואז בא הרופא והתייחס אליה טיפה. הייתי עם דמעות חנוקות, לא הצלחתי לדבר. התקרב מישהו, לא רופא, והיא החזיקה לו את הראש. אני זוכרת את הציפורניים שלה נעוצות לו בראש. היא אמרה, 'בבקשה תעזור לי, אני לא נושמת'. הייתה לידה עד שהגיעו התרופות והזריקו לה משהו".

וזה כבר היה מאוחר מדי.
"שמו לה אינהלציה והיא התחילה להקיא. היא הסתכלה עליי, גילגלה עיניים, ואז סגרו את הווילון. עמדתי שם אומללה, בוכה, חיכיתי חצי שעה לבד. התפללתי, 'שושה, קומי, מה יש לך, מה נסגר איתך'. שמעתי את צעקות הרופאים, התקשרתי לאמא שלה ואמרתי לה, תבואו כבר, היא מורדמת ומונשמת, מחברים אותה למכונות. עוד ועוד מכונות הגיעו, אנשים רצו. רק כשהיא איבדה את ההכרה הם קלטו שמשהו לא בסדר".

לפי הפרסומים, נראה שהטבח במסעדה שלח את אחד העובדים לקנות גלידה צמחית והוא רכש בטעות גלידה חלבית.
"לנו אמרו שזאת גלידה תות לימון. אושר אמרה לי שזה לא תות לימון כי יש לה את הגלידה הזאת בבית והיא אוהבת אותה. היא צעקה שזה קצפת, אבל הם המשיכו להגיד שזה תות לימון. אושר עבדה שם, אני עבדתי שם, שתינו יודעות שזה לא הגיוני".

היא הייתה עם מזרק האפיפן עליה?
"לא, היא לא הייתה צריכה, זאת מסעדה בשרית. כשהלכנו למסעדות חלביות היא כן הייתה מסתובבת עם זה".

מה המסר שחשוב לך להעביר בבוקר הזה?
"להיות עירניים, לשים עין במסעדות ושתהיה יותר מודעות לכך שהאלרגיה הזאת יכולה לעשות דברים נוראיים. אני רוצה שיזכרו את אושר תמיד, את הצחוק שלה, שלא ישכחו אותה ואת המקרה הזה. אני מרגישה בחלום, כאילו עוד שנייה היא תצא ותצחק עליי. אני לא מעכלת. אעשה הכל כדי שלא ישכחו את אושר".