בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הנשים הסובלות מהנזקים הנגרמים כתוצאה ממריחת לק ג'ל. בתחקיר שביצענו ב-mako בריאות רק לפני מספר חודשים, חשפנו את היקף התופעה, שבמקרים חמורים עלולה להביא גם לעיוות הציפורניים ולזיהומים קשים. חלק מאותם נזקים מתרחשים בעקבות התפתחות של אלרגיה לחומר בשם אקרילאטים המצוי בלק מסוג זה.
בדיקת האלרגיה הבסיסית מתבססת על תבחין לאקרילאט אחד בלבד, ולכן כ-15% מהאנשים הרגישים לחומר לא תמיד מאובחנים. מחקר חדש שנערך בבית החולים רמב"ם ביקש לשפר את מנגנון האבחון ומצא אילו בדיקות נוספות עשויות להגדיל את שיעור האבחון לרגישות לאקריליאטים.
החוקר הראשי, ד"ר יואל דסקלו, רופא במחלקת עור ברמב"ם, מסביר כי אלרגיה לאקריל מתבטאת בפריחה מגרדת ובקילופי עור, לרבות סדקים עמוקים וכואבים ואף זיהומים. "האלרגיה לרוב מופיעה באזור הידיים, אם כי חומר אקריל הוא חומר נדיף, ולכן היא עלולה להופיע גם באזור העיניים". הוא מציין כי העלייה בשכיחות מורגשת בייחוד בשנים האחרונות, שבהן מאובחנות פי שלושה יותר מקרים של רגישות לאקרילים, כמקור לדלקת עור אלרגית, בהשוואה לתחילת העשור הקודם.
לדבריו, המכשול באבחון נובע מכך שבאופן כללי, הידיים שלנו באות במגע עם חומרים שונים במהלך היום. "יש אנשים שסובלים מפריחה בידיים אבל היא קשורה למוצרי קוסמטיקה, בישום או לחומרים אחרים שהם נחשפו אליהם בבית או בעבודה. יתרה מכך, אלרגיה לאקריל עלולה להתפתח עם הזמן ולאו דווקא בסמוך לחשיפה".
במחקר המקיף, שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Acta Dermato-Venereologica, נבדקו 3,828 מטופלות, בין השנים 2022-2013. כמעט 4% מהן (153), אובחנו כאלרגיות לאקרילאטים, המספר הגדול ביותר שתועד עד היום בישראל. הממצאים מראים כי הרחבת הבדיקות לבחינת שני חומרים כימיים נוספים סייעה בהעלאת שיעור המקרים המאובחנים מ-85% ל-98%.
מלבד החשיבות שבהרחבת הבדיקות לצורך אבחון מדויק, נמצא במחקר כי מטופלות מעל גיל 40, או מי שסובלות מנטייה למחלות אלרגיות כגון אסתמה, עלולה לפספס את אבחון האלרגיה באמצעות בדיקת הבסיס בסבירות גבוהה יותר, ולכן מלכתחילה, אומר הד"ר שכדאי להפנות אותן לבדיקה מורחבת יותר.
מחסור בפיקוח ושימוש בחומרים בעיתיים
"דלקת עור ממגע מתפתחת עם הזמן", מבהיר הד"ר. "האלרגיה לא מופיעה מיד בעת החשיפה הראשונה, והיא יכולה להופיע לרוב אחרי שנה, ולעיתים גם אחרי שנים רבות". לטענתו, קיים קשר גם להיקף החשיפה לחומר, שנובע בין השאר ממיומנות המניקוריסטית. "כל חשיפה של החומר לעור, מגבירה את הסיכוי להתפתחות אלרגיה כזו, ולכן יש משמעות לדיוק של המניקוריסטית במריחת החומר בלי לגעת בעור". כמו כן, הוא מתייחס לאיכות החומרים, ולעובדה שלמרבה הצער אין בישראל פיקוח מספיק הדוק בנושא. "המוצרים של המניקורסיטיות מוזמנים לעיתים מחו"ל, ללא פיקוח, ולא ברור מה הם מכילים. בארה"ב יש כבר תקנות יותר מחמירות שמתייחסות לחומרים, ויש מקומות בעולם שבהם מתנהל פיקוח גם על המניקוריסטיות עצמן". בישראל כאמור אין חקיקה שמחייבת את העוסקים בלק ג'ל להחזיק בתעודה מקצועית. אומנם יש הכשרות שמקבלות הכרה ממשרד העבודה, אבל כפי שפרסמנו בתחקיר לפני מספר חודשים, לצד הכשרות אלה, קיימים עשרות קורסים פרונטליים ודיגיטליים לא מוכרים שמתיימרים ללמד נשים את כל מה שדרוש להן כדי להיות "נייליסטיות", טכנאיות ציפורניים.
לדברי ד"ר דסקלו, הטיפול באלרגיה מסוג זה לא מסתכם רק בהימנעות, מוחלטת יש לומר, ממריחת לק ג'ל. "אקרילאטים הם חומרים נפוצים בתחום האורתופדיה וכן ברפואת שיניים, ולכן גם בתחומים אלה צריך לעדכן את הרופאים ולהימנע משימוש בהם".
ד"ר דסקלו מציין כי לממצאים ישנה משמעות אף גדולה יותר בישראל, שבה שכיחות האלרגיה לאקריל גבוהה במיוחד. אגב, בניגוד למה שאולי חלק מהמניקורסטיות סבורות, הד"ר מבהיר כי כפפות אינן פותרות את הבעיה. "המולקולה של החומר קטנה מדי והיא חודרת גם את הכפפה, ולכן מי שאלרגית לחומר ועוסקת במקצוע, תיאלץ לשקול החלפת תעסוקה. למרבה הפלא, נתקלתי בנשים שבחרו להמשיך בכל זאת, למרות הסבל הרב שכרוך בכך".