בתביעה שהוגשה לאחרונה מתואר סיפורה של מיקי (שם בדוי), גננת במקצועה ואם לפעוטה, שהופנתה בתחילת הריונה לבדיקות דם. לאחר שהתקבלו התוצאות הרופאה ציינה במפורש כי היא אינה מחוסנת לנגיף CMV. למרות זאת, נטען כי אותה הרופאה לא סיפקה עבורה כל הסבר אודות משמעות הממצא, ורק הפנתה את מיקי לבדיקות השגרה המקובלות בהיריון.
ד"ר ג'ליל חילו, מומחה למיילדות וגינקולוגיה, שצרף את דעתו לתביעה, מסביר כי נגיף ה-CMV שייך למשפחת נגיפי ההרפס, והוא מסוכן לנשים בהיריון כיוון שהוא עלול להוביל למות העובר או לגרום למומים קשים ביותר, לרבות חירשות, עיוורון, פיגור שכלי, אפילפסיה ועוד.
עוד נטען בתביעה באמצעות עו"ד נחמה דרור, כי מעקב ההיריון המשיך כרגיל, ומיקי הקפידה לבצע את הבדיקות השגרתיות, אלא שבניגוד להוראות משרד הבריאות, היא לא הופנתה לבדיקת סרולוגיה חוזרת ל-CMV עקב הממצא השלילי, אף לא במועדים שבהם הייתה אמורה לבצעה לפי הנוהל. מיקי המשיכה להתנהל כרגיל לפי הבדיקות המקובלות, ולא קיבלה כל הסבר אודות מצבה או הסיכון שבו היא נמצאת.
כאמור, מיקי היא גננת במקצועה, ולכן היא נחשפת מדי יום לעשרות ילדים בגן, ביניהם גם לבתה הפעוטה שנמצאת באותו הגן. לדברי עו"ד דרור, במקרים שבהם מתברר כי האם אינה נושאת נוגדנים לנגיף, הנחיות משרד הבריאות מורות על מתן הסבר אודות הסיכוי להדבקה ראשונית בנגיף וכן פירוט הנחיות להקטנת הסיכוי להדבקה באמצעות נקיטת פעולות מניעה פשוטות, כגון: שמירה על היגיינה אישית, שטיפת ידיים לאחר כל מגע עם חיתולים או רוק של ילדים, הימנעות מנישוק ילדים על השפתיים או באזור הפנים, הימנעות משימוש בכלי אוכל ושתייה משותפים וכו'. "לפי הספרות הרפואית הקיימת פעולות מניעה אלו, פשוטת ביותר - מפחיתות את הסיכון להדבקה ראשונית באופן משמעותי, עד מניעה מוחלטת", היא מסבירה.
לדבריה, משרד הבריאות אף מתייחס באופן ספציפי לנשים המטפלות בפעוטות (אימהות וגננות) ומורה לרופאים המטפלים בנשים אלו ליידען לגבי הסיכון המוגבר לחשיפה לנגיף CMV עקב מגע קרוב ותדיר עם הפעוטות.
ההדבקה בנגיף והפגיעה בעובר
בתביעה נטען כי בשל רשלנותה החמורה של הרופאה, נדבקו האם והעובר ב-CMV. מיד לאחר לידתו, הקטין נכשל בבדיקות השמיעה, וכך התעורר חשד לזיהום מולד בנגיף. דגימות שתן ורוק שנלקחו העידו כי הוא אכן חיובי לנגיף.
מיקי מספרת כי בעקבות המקרה עולמה חרב עליה. בנה אושפז מיד עם לידתו במחלקת הילודים למשך ימים ארוכים. הוא טופל באנטיביוטיקה, עבר בדיקות רבות, שוחרר עם הנחיות להמשך טיפול שיקומי, עבר ניתוחים רבים באוזניים, לרבות השתלת שתל שבלול באוזן אחת ונעזר במכשיר שמיעה שגרם לו דלקות חוזרות באוזניים. גם לאחר מכן הוא התקשה להשתלב במסגרות, ושני הוריו נאלצו להשקיע זמן רב בטיפולו ובהשגחתו. לטענתה, לו רק היו ניתנים לה ההסברים הנדרשים, היא הייתה פועלת על פיהם ואף מפסיקה את עבודתה בגן הילדים. עו"ד דרור מציינת כי הליקוי הקשה בשמיעה הוביל גם לדימוי עצמי נמוך של הילד, וגרם לקשיי קשב וליקויי למידה, ואף הוביל לקשיים רגשיים הכוללים אמירות אובדניות.
"גורם הסיכון המשמעותי ביותר להדבקת נשים הרות הוא מגע ממושך עם פעוטות וילדים"
ד"ר חילו קבע בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה כי המחדלים החמורים בניהול מעקב הריונה של מיכל גרמו להידבקותה ב-CMV ולנזק הקשה שנגרם לבנה. לדבריו, "ככל שההדבקה מתרחשת בשלב מוקדם יותר של ההיריון, כך עולה הסיכוי לפגיעה משמעותית בעובר. מרבית הנדבקים בנגיף הם ילדים עד גיל 6, בעיקר אם הם בגן ילדים. לכן, גורם הסיכון המשמעותי ביותר להדבקת נשים הרות הוא מגע ממושך עם פעוטות וילדים".
עוד ציין כי מנהל הבטיחות והבריאות האמריקאי קובע שמגע תכוף עם ילדים צעירים נחשב לגורם הסיכון העיקרי ל-CMV, וכמעט אחד מכל שלושה ילדים נדבק בנגיף עד גיל 5. "במקרים שבהם ההרה נמצאת שלילית לנגיף, כדאי לבחון אם היא נדבקה בהמשך ההיריון בנגיף, ואם אכן – יש להפנותה לבדיקות מתאימות לבדיקת הידבקותו של העובר בנגיף".
עו"ד נחמה דרור מדגישה כי באופן כללי, נשים בתחילת הריונן אינן מופנות לבדיקת דם סרולוגית למחלות זיהומיות ובכללן ל-CMV, ולכן יש לבקש זאת מרופא מעקב ההיריון. "אם לאישה ההרה אין נוגדנים, יש להקפיד על הוראות משרד הבריאות שצוינו, וכך להפחית משמעותית את הסיכון להדבקת העובר בנגיף ולמנוע נזק משמעותי ותוצאה מצערת".
"ככל שההדבקה מתרחשת בשלב מוקדם יותר של ההיריון, כך עולה הסיכוי לפגיעה משמעותית בעובר