ג' ממרכז הארץ נזקקה לחוות של רופא מומחה בעניין תיק רשלנות רפואית. משרד עורכי הדין המייצגים אותה שלח אותה לרופא מומחה כדי שיבדוק אותה וישלח להם חוות דעת מקצועית. כשלושה חודשים לאחר מכן הרופא שלח את חוות דעתו לעורכי הדין וקבע ש-ג' אינה זכאית לאחוזי נכות.
ג' החליטה לפרסם פוסט בדף פייסבוק המקושר לרופא ובו סיפרה את היחס המשפיל שלטענתה קיבלה בקליניקה שלו.
"קראו לי להיכנס. התבקשתי להוריד חולצה וחזייה, ותוך כדי שאני ערומה למולו בחר הד"ר (פה פרסמה את שמו) לענות לשיחה בטלפון הנייד שלו ולתת לי להמתין זמן נוסף הפעם ערומה למחצה. כנראה לא הספיקה ההמתנה שלי בחוץ (לטענתה המתינה לרופא כחצי שעה טרם כניסתה לקליניקה) להיכנס לתוך המשרד שלו. אחרי שהוא ביקש שאוריד חזייה הוא מסמן לי להמתין כשיסיים את שיחת הטלפון שלו !!!שלא נשמעה כמו חיים או מוות..." כתבה ג'. לדבריה, בתום השיחה הרופא צילם אותה בטלפון הנייד שלו. לטענתה, היא חשה מושפלת.
הרופא פנה ל-ג' בדרישה להסיר את הפוסט ולכתוב התנצלות. כעבור שבוע ג' הסירה את הפוסט, הסבירה שעשתה זאת לא כדי לפגוע בשמו או בפרנסתו אבל לא התנצלה בפניו. הרופא הגיש תביעה נגד ג' לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב ודרש ממנה פיצוי של 33,900 שקל.
בכתב התביעה טען הרופא כי ג' כביכול פרסמה שהוא לא מקצועי, שכן הוא משתמש בטלפון הנייד שלו לצורכי עבודה ואף מפיץ את התמונות וניתן לפרש זאת כהטרדה מינית.
לדבריו, שימוש בטלפון סלולרי לצורכי צילום מהווה פרקטיקה מקובלת בתחום שבו הוא עוסק, וכי הפרסום פגע קשות במוניטין שלו שכן קולגות שלו נחשפו לפוסט וכי היא פרסמה את התואר שלו בגרשיים דבר שיש בו להטיל דופי במקצועיותו.
הוא טען בכתב התביעה כי ל-ג' לא עומדת שום הגנה של 'אמת דיברתי' ביחס לפרסומים שלה וגרסתה אינה אמת. הוא לא ענה לשום שיחת טלפון בעת שהייתה אצלו בקליניקה וביקש ממנה לפשוט את בגדיה העליונים רק בעת הצילום ולא קודם לכן.
ג' הגישה כתב הגנה בדרישה לדחות את תביעתו של הרופא. לטענתה, תחושת ההשפלה והזלזול שחוותה מהרופא כשהמתינה שיסיים את שיחת הטלפון כשהיא ערומה למחצה והצילום לאחר מכן בטלפון הנייד גרמו לה לעזוב את המרפאה בבכי וכשהגיעה הביתה סיפרה על כך לאמה. זמן קצר לאחר מכן כן שיגרה הודעת אימייל לעורכי הדין שייצגו אותה תיק.
לטענתה, הרופא לא הכחיש את דבריה, תמוה בעיניה שתבע אותה ושמדובר בתביעת השתקה. לדבריה, עמוד הפייסבוק מנוהל על ידי הרופא והוא היה יכול למחוק את הפוסט שלה וכי הפרסומים שלה מהווים הבעת דעה, תיאור הוגן ומדויק למה שהתרחש במרפאה ולכן עומדת לזכותה הגנה של אמת בפרסום והגנת תום לב.
עוד ציינה כי טענת התובע כי מהפרסום שלה משתמע עניין של הטרדה מינית היא פרשנות שלו כשהוא מנסה לסלף את העובדות. לגבי הגרשיים שכתבה על התואר של הרופא היא ציינה כי אינה יודעת סימני פיסוק ולכן כתבה זאת כך מבלי לפקפק בכך שהוא רופא.
עוד ב-mako בריאות:
>> מומחים: הנגיף האסייתי שעלול להפוך למגפה הבאה
>> סובלים מבעיות בעיכול? אולי זאת הסיבה
>> מומחה חושף תסמין חדש: "לשון קורונה"
השופטת: "אין יסוד להניח כי הנתבעת בדתה את אמירותיה מלבה"
השופטת שדנה בתיק ציינה בפסק הדין כי אכן בנוגע לפרסום תואר הד"ר בגרשיים יש בה כדי להטיל דופי במקצועיותו, להציגו באור שלילי ויש בכך משום לשון הרע. עם זאת קבעה השופטת, כי ל-ג' עומדת הגנה של אמת בפרסום ותום לב.
"אמירותיה העובדתיות של הנתבעת לפיהן המתינה חצי שעה עד שנקראה להיכנס לבדיקה ואף המתינה חשופה כאשר התובע שוחח בטלפון הנייד לא נסתרו ואין לי יסוד להניח כי בדתה אותן מלבה. השימוש בגרשיים במילים דוקטור ומקצועיות מבטא את תחושותיה של הנתבעת", הסבירה השופטת. היא הסתמכה על פסקי דין בעניינים דומים לפיהם, כמו במקרה זה, תיאור תחושותיה של ג' במהלך הבדיקה הוא בגדר הבעת דעה מותרת וסבירה המבטאת חוויה סובייקטיבית.
השופטת דחתה את תביעה הרופא לאחר שהדגישה כי ג' הסירה את הפוסט והתנצלה בפניו והסבירה שנפגעה מיחסי האנוש וההתנהלות שלו מבלי לפגוע בפרנסתו.
הרופא לא קיבל את רוע הגזירה והגיש בקשת ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בנימוק שהחלטת השופטת שלא לקבל את תביעתו שגויה שכן היא קבעה שמדובר בלשון הרע.
השופטת בבית המשפט המחוזי דחתה באחרונה את בקשת רשות הערעור של הרופא תוך שהיא מציינת שלא משתמע מהפרסום של ג' שהוא הטריד אותה מינית וכי מותר לחוות דעה בתום לב גם על רופא מומחה.