הזקנה במסדרון סובלת כל הזמן מאנונימיות, מהתעלמות ומהזנחה ממשלתית. ואולם דווקא במערכת הבחירות הנוכחית היא נהפכה לנושא מרכזי. כמעט שאין מפלגה שהחמיצה את ההזדמנות למנף את המצב לאמירות חדות על מערכת הבריאות הקורסת ועל הצורך בשיקומה.
אלא שאנחנו שבעי קמפיינים והבטחות ריקות מתוכן במערכת הבחירות. להגיד "נגדיל את תקציב הבריאות", או "צריך להוסיף מיטות ורופאים", ואפילו "אנו דוגלים במערכת בריאות ציבורית חזקה", זה נשמע מצוין, אבל זה קל מדי להגיד וקשה לבצע.
כסף מיותר שרק שוכב ומחכה למערכת הבריאות הרי אין, וכבר שנים שתקציבי המערכת נשחקים ותהליכי ההפרטה פורחים. מהיכן יבוא הכסף? על חשבון מה ועל חשבון מי? אילו צעדים כואבים המפלגות מוכנות לעשות כדי לחזק את מערכת הבריאות הציבורית? על כל זה לא תמיד מדברים, אם כי במצע של חלק מהמפלגות יש התייחסויות לשאלות הגדולות של מערכת הבריאות והכיוון שהיא צריכה לתפוס.
כדי לנקות את הסיסמאות ולהבין את עמדות המפלגות בסוגיות הליבה השנויות במחלוקת במערכת הבריאות, אלה שיעלו במוקדם או במאוחר על שולחנו של שר הבריאות הבא ועשויות לגרור מאבקים לא פשוטים, ניסחנו שאלון ממוקד למפלגות, ובו ארבע שאלות יסוד בבריאות.
ההתייחסות של המפלגות לשאלון לא פחות מעניינת מהתשובות שהן סיפקו. לצד הירתמות מהירה ונלהבת של כמה מהמפלגות להשיב עליו, היו מפלגות כמו הבית היהודי והליכוד שנאלצנו לחזור ו"להציק" להן כדי שיענו. בסופו של דבר, הליכוד, מפלגת השלטון, שסגן שר הבריאות צחי הנגבי הוא מטעמה, בחרה שלא לענות על השאלות, למרות פניות חוזרות ונשנות. גם זה מידע שחשוב לבוחרים לדעת שבוע לפני הבחירות.
האם להעלות מס כדי להגדיל את התקציב?
עניין המס הוא כנראה אחת השאלות הבוערות בתחום הבריאות. מצד אחד זהו כלי פרוגרסיבי ושוויוני, שיכול להגדיל בקלות למדי את תקציב הבריאות המצומק, וגם תומכים בו כלכלנים כמו יוג'ין קנדל, יועצו הכלכלי הבכיר של ראש הממשלה. מצד שני, מפלגות לא אוהבות להצהיר לפני בחירות שהן בעד להעלות מסים.
בשאלון שלנו דווקא נמצאו מפלגות שהסכימו להצהיר כי יתמכו בכך: יהדות התורה, הרשימה המשותפת, הבית היהודי ומרצ. שאר המפלגות מתנגדות להעלאת המס, וטוענות כי יצליחו להגדיל את תקציב הבריאות מתוך תקציב המדינה הקיים.
יש עתיד: "נגד. את מס הבריאות צריך להשאיר רק למקרי קיצון, וכיום המדינה היא זו שצריכה להשקיע יותר בבריאות, אחרי שנים שההשקעה ירדה מ–70% מכלל ההוצאה לבריאות ל–60%, וההוצאה הפרטית על בריאות עלתה בהתאם".
המחנה הציוני: "נגד. אנו בעד הגדלת תקציב הבריאות, אך סבורים כי אין צורך להעלות מסים לשם כך, אלא להשתמש בבסיס התקציב הקיים".
כולנו: "נגד. אנחנו מתנגדים להעלאת מסים, ונפעל להרחבת בסיס המס על ידי פירוק מונופולים וריכוזיות, שיגדילו את ההכנסה הפנויה של האזרחים והשקעות בחינוך ובפיתוח".
הרשימה המשותפת: "בעד. תומכים בהעלאת מס הבריאות ב-1% - מ-5% ל-6% - מה שיאפשר עדכון ראוי של תקציב הבריאות. אנו גם תומכים בהחזרת המס המקביל, שהיה מקור תקציבי ייעודי למערכת, אך בוטל ב-1997".
יהדות התורה: "בעד העלאת מס בריאות רק לצורך רפורמה בסיעוד, שבה יועלה מס הבריאות ב-1% כדי להביא למימונה המלא, יחד עם כסף ממשלתי נוסף. מתנגדים להעלאת מס לנושאים אחרים".
מרצ: "בעד. תומכים בהגדלה משמעותית של תקציב הבריאות, על ידי העלאת מס הבריאות וביטול התקרה, בשילוב שינוי סדרי העדיפויות בתקציב המדינה".
הבית היהודי: "בעד. תומכים בהעלאת המס ב–1%, ובמקביל ביטול הביטוחים המשלימים והכנסת השירותים שכלולים בהם לסל הציבורי. מהלך זה יוביל לצמצמם פערים, לריסון ההוצאה הפרטית, ובעיקר יאפשר מתן שירותים מורחבים בתוך המערכת הציבורית באופן שוויוני".
הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס סירבו להשיב לשאלון.
האם לרסן את הרפואה הפרטית?
זמן קצר לפני נפילת הממשלה היתה סוגיית הרפואה הפרטית הוויכוח החם במערכת הבריאות. כלכלנים וגורמים שונים טוענים כי לא ניתן לשקם את הרפואה הציבורית בישראל מבלי לרסן את הרפואה הפרטית, שגורמת לתחרות שכר פרועה שבה הרפואה הציבורית לא יכולה לעמוד.
עם זאת, מלחמה ברפואה הפרטית, כפי שלמדה השרה היוצאת יעל גרמן על בשרה, היא קשה ביותר. הסיבה: גופים רבי עוצמה, ובהם בכירי הרופאים בישראל, חברות הביטוח ובתי החולים הפרטיים, יעשו הכל כדי למנוע את שינוי המצב.
יש עתיד: "בעד. לא ניתן יהיה לחזק את הרפואה הציבורית, להביא להפעלת פולטיימרים (רופאים בבתי החולים הממשלתיים שנשארים בבית החולים אחר הצהריים, רל"ג) ולהגדיל את מספר הניתוחים כדי לקצר תורים, אלא אם נרסן את הגידול ברפואה הפרטית. המצב הקיים, שבו יש הגבלות על הרפואה הציבורית ואין על הפרטית, גורם לכך שתמיד רופאים מהרפואה הציבורית יפנו לרפואה הפרטית, כי שם יוכלו לקבל משכורות גבוהות מאוד. אם רוצים להשאיר את הרופאים במערכת הציבורית, צריך לאפשר להם להשתכר בה יותר (עוד ניתוחים ופולטיימר), אבל בה בעת להקטין את הפיתוי במערכת הפרטית".
המחנה הציוני: "בעד. נפעל להסדרת הביטוחים המשלימים והפרטיים ונגדיל את התמריצים של קופות החולים להפניית מבוטחים לבתי החולים הציבוריים.
כולנו: התשובה חלקית. "נפעל לשינוי מבני בענף הביטוחים המשלימים והפרטיים, תוך ריסון מערכת הרפואה הפרטית, במטרה להגביר שקיפות ולמנוע כפילויות בביטוחים. בין השאר נפעל ליצירת חוזי ביטוח אחידים, במטרה ליצור את התנאים לתחרות. נגביר את האכיפה נגד תשלומים ישירים לרופאים, שימוש במתקני בית החולים ללא הרשאה, מתן מתנות והטבות לרופאים, תשלומים על טיפולים שאמורים להינתן ללא תשלום בביטוח הרגיל ועוד".
הרשימה המשותפת: "בעד. אנו סבורים כי יש לעקור את כל גילויי הרפואה הפרטית בבתי החולים הציבוריים ולבטל את הביטוחים המשלימים".
יהדות התורה: בעד.
מרצ: "בעד. מאמינים שעל המדינה לספק שירותי בריאות ממלכתיים רחבים ואיכותיים, שברוב המקרים ייתרו את השירות הפרטי. במקביל, יש ליצור הפרדה, בחקיקה ותקינה, בין המערכת הציבורית למערכת הפרטית".
הבית היהודי: לא השיבו.
הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס סירבו להשיב לשאלון.
האם שר"פ הוא הפתרון לתקציב?
על רפואה פרטית בתשלום בתוך בתי החולים הציבוריים דומה שנאמר כבר הכל בדיונים של ועדת גרמן. ואולם גם לאחר שהוועדה קיבלה החלטה חד־משמעית, מנומקת וכמעט היסטורית שלא לאמץ את השר"פ כפתרון לחוליי מערכת הבריאות, יש לא מעט גורמים במערכת שמקווים כי חילופי השלטון יפתחו מחדש את הפתח לשר"פ.
אחד המועמדים הבולטים לתפקיד שר הבריאות בממשלה הבאה, יעקב ליצמן (יהדות התורה), כבר הצהיר כי הוא בעד שר"פ, אך שאר המפלגות שהשיבו מצהירות כי יתנגדו לכך.
יש עתיד: "נגד. המגמה של ישראל ב–15 השנים האחרונות היא הקטנת ההוצאה הציבורית על בריאות והגדלת ההוצאה הפרטית - מה שהגדיל את הפערים בחברה ואת חוסר השוויון, גם בקרב הציבור וגם בקרב הרופאים. שר"פ יגביר ויאיץ את המגמה הכפולה הזאת. הכנסת שר"פ תביא לכך שהמדינה תקטין עוד יותר את ההשקעה שלה, הציבור יגדיל את ההוצאה הפרטית, חוסר השוויון יגדל, וגם בתוך בתי החולים נמצא שני מעמדות - אלה שעוסקים בשר"פ ואלה שלא".
המחנה הציוני: "נגד. נתנגד לכל הפעלת שר"פ בבתי החולים הציבוריים".
כולנו: נגד. "מתנגדים לשר"פ, תומכים בהרחבת הפעילות לקיצור תורים במשמרת השנייה בבתי החולים הציבוריים, תוך ניצול יעיל של התשתיות ובמימון ציבורי מלא, ללא כל תשלום פרטי מהחולים".
הרשימה המשותפת: "נגד. הדרך היחידה להגן ולחזק את הרפואה הציבורית היא להפרידה מהפרטית, תוך שיפורה ושיפור תדמיתה, כך שתוצב כראויה לאמון המבוטח בתמורה למסים שהוא משלם. היא חייבת להתבסס על תור הוגן ועל קדימות רפואית מעל הכל, ללא כל כוונת רווח. תומכים בהענקת אפשרות לבחור רופא ללא תשלום או ביטוח פרטי".
יהדות התורה: "בעד, בהתאם לתוכנית מוגדרת שגיבשנו בעבר, הכוללת בין היתר הגבלת שעות פעילות הרופאים".
מרצ: "נגד. מתנגדים לשר"פ בתוך בתי החולים הציבוריים ותוך שימוש במשאבים שלהם".
הבית היהודי: "נגד. קיומה של רפואה פרטית בתוך בתי החולים הציבוריים תורמת להעמקת הפערים, לאובדן האמון במערכת הציבורית ולשגשוגה של רפואה 'שחורה'. עלינו ליצור הפרדה ברורה בין רפואה פרטית לציבורית, ולפעול לבנייה של תוכנית לאומית לקיצור תורים ברפואה הציבורית".
הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס סירבו להשיב לשאלון.
האם לקבוע היטל על תיירות המרפא?
הטלת מס על תיירות רפואית היתה אחת הסיבות לפירוק הקואליציה האחרונה. הסעיף הזניח הזה לכאורה בחוק ההסדרים הצליח להקפיץ את מפלגת ישראל ביתנו עד כדי הטלת וטו מוחלט עליו. גם בבתי החולים הממשלתיים ממש לא אהבו את הרעיון, שיפגע בהכנסותיהם, אך ביש עתיד התעקשו על כך עד לרגע האחרון. כל המפלגות שהשיבו למשאל שלנו תומכות בריסון התיירות הרפואית עד כדי ביטולה.
יש עתיד: "בעד. המדינה והציבור השקיעו בתשתיות המערכת הציבורית מיליארדים, הן בתשתיות פיזיות והן בכוח אדם. לא יעלה על הדעת שתייר רפואי שבא לישראל לא ישלם היטל המבטא את ההשקעה הציבורית. ההיטל הזה צודק, והוא צריך להגיע ישירות לחיזוק הרפואה".
המחנה הציוני: "היטל הוא אפשרות אחת מני רבות. כך או כך, נפעל לאסדרה ממשלתית בתחום תיירות המרפא".
כולנו: "בעד. בהחלט נשקול זאת. תיירות מרפא באה לעתים על חשבון השירות לאזרחי ישראל".
הרשימה המשותפת: "בעד ביטול התיירות הרפואית בבתי החולים הציבוריים כליל. על מערכת הבריאות הציבורית, הממומנת בכספי האזרחים, לשרת קודם כל אותם. התיירות הרפואית באה על חשבון הטיפול הראוי שלו צריכים לזכות אזרחי המדינה, והיא אינה תשובה אמיתית למצוקת המערכת".
יהדות התורה: "בעד היטל תיירות מרפא, בהתאם לתוכנית מוגדרת הכוללת הגבלת פעילות תיירות המרפא לפי אחוזים ובאופן שלא יפגע בשירות הרפואי הנדרש לאזרחי ישראל".
מרצ: "בעד. תיירות המרפא, בדומה לשר"פ, מכבידה על מערכת הבריאות הציבורית ופוגעת במי שידו אינו משגת לרכוש עבור עצמו שירותים פרטיים".
הבית היהודי: "בעד. בנוסף, אנו בעד הסדרה ורישוי של סוכני תיירות מרפא, קדימות מוחלטת לחולים ישראלים. רווחי תיירות המרפא יופנו לטובת המטופלים".
הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס סירבו להשיב לשאלון.
אין תגובה - הליכוד מזלזלת בציבור באופן קיצוני
ארבעה ימים, שני דוברים, כמה וכמה שיחות טלפון והודעות ווטסאפ - ומהליכוד אין תשובה.
אנחנו יודעים היטב שלמפלגת השלטון שלנו אין מצע, אבל בתמימותנו חשבנו שלארבע שאלות פשוטות וישירות בנוגע לעמדת המפלגה בנושא בריאות נקבל תשובות. חשבנו שהמפלגה שהעומד בראשה הוא שר הבריאות ושאחד מחבריה הוא סגן השר (צחי הנגבי) לא תעז להתחמק ממענה לשאלותינו.
ובכן, התאכזבנו. הליכוד לוקחת לקיצוניות את הרעיון שלפיו אין לה כל חובה למסור דין וחשבון לבוחריה הפוטנציאליים, ולציבור בכלל. היא מבקשת מהציבור להמשיך ולקבל את קולו ואת אמונו מבלי להתחייב לדבר בתמורה, ומבלי לחשוף אפילו את ה"אני מאמין" שלה. לא ברור מה גרוע יותר - שהליכוד מנסה להסתיר את עמדותיה בנושאי בריאות, או שפשוט אין לה עמדות כאלה. כך או כך, מדובר בזלזול קיצוני בציבור שהמפלגה אמורה לשרת.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
>> מומחים משפטיים: הנוסעים שאיימו על הדייל עלולים להיכנס לכלא אם יורשעו
>> המשבר ברוסיה מייבש את אילת
