הישג מדעי מרשים לחוקרים מבית החולים הדסה שהצליחו ליצור תאי זכר ונקבה בעלי מטען גנטי זהה מאותו אדם. המודל שפותח צפוי להוביל לגילויים חדשים בחקר ההבדלים בין המינים, ובפיתוח רפואה מותאמת מין.
המחקר, בראשותו של פרופ' בנימין ראובינוף, מנהל המכון לתרפיה גנית ורופא בכיר במחלקת נשים ויולדות בהדסה; נולד מתוך ההבנה שהבדלים בין המינים משפיעים על הבריאות, וכך גם על הסיכוי לחלות ועל מהלך המחלה. כך לדוגמה, ידוע שלנשים יש סיכוי גדול יותר לחלות במחלות אוטואימוניות כגון טרשת נפוצה או דלקת פרקים ראומטית, ואילו גברים נוטים לתחלואה משמעותית יותר בעת הידבקות בקורונה ובמחלות זיהומיות נוספות, וכי ישנם הבדלים בתחלואה לבבית ובהפרעות פסיכיאטריות שונות. בנוסף, קיימים הבדלים בין המינים ביעילות ובתופעות הלוואי של תרופות. למעשה, מרבית התרופות שהורדו מן המדפים בשנים האחרונות נפסלו משום שהן גרמו לתופעות לוואי קשות יותר בקרב נשים לעומת גברים. לנוכח נתונים אלה, התפתח תחום הרפואה המותאמת מין.
בשנים האחרונות מתמודד עולם המדע והרפואה עם השוני בין המינים ועם הצורך בהתאמת טיפולים וקביעת מינוני תרופות בהתאם למין המטופל. בטבע לא קיימים תאומים זהים גנטית שהאחד זכר והשנייה נקבה. בהיעדר איש ואישה בעלי מטען גנטי זהה, כאשר משווים כיום בין המינים יש לבדוק מספר רב של נשים מול גברים, על מנת להתגבר על השונות הגנטית הטבעית בין אנשים, אשר מטשטשת את ההבדלים בין זכר ונקבה. גם כאשר נמצאים הבדלים, לא ניתן לדעת האם הם נובעים מכרומוזומי המין או מהרכב הורמונלי שונה בין זכרים לנקבות.
המין הביולוגי נקבע על-ידי הרכב כרומוזומי המין של העובר - תאי הנקבה מכילים שני כרומוזומי X (XX) ואילו בזכר יש כרומוזום X אחד וכרומוזום Y (XY). הבדלים אלו גורמים ליצירה של איברי רבייה ייחודיים לכל מין, ולהפרשת הורמונים זכריים ונקביים שתורמים אף הם לשוני בין המינים. המודל הייחודי של תאי הגזע הזכריים והנקביים בעלי מטען גנטי זהה, למעשה מאפשר גילוי בהיר במעבדה של הבדלים בין המינים, בהיעדר המיסוך שנובע משונות גנטית טבעית בין פריטים, ועוקף את הצורך במחקר השוואתי של מספר רב של גברים נשים. מאחר שתאי הגזע יכולים להבשיל לכל תא בגוף האדם, מערכת המודל שפותחה תאפשר לחקור הבדלים בין המינים בכל סוגי התאים, וכן להבין האם הגורם לשוני הוא הרכב כרומוזומי המין או ההבדל בפרופיל ההורמונלי.
המחקר הייחודי נעשה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר איתי ולדהורן, רופא חוקר במעבדה בהדסה; שמסביר כי "על מנת לפתח את תאי הגזע הייחודיים, השתמשנו בתאי דם של גבר עם תסמונת קליינפלטר – תסמונת גנטית בה קיימים אצל הגבר שני כרומוזומי X וכרומוזום Y אחד (XXY), ושמופיעה ב-1 עד 2 מכל 1000 זכרים". עוד מציין ד"ר ולדהורן בראיון ל-mako בריאות, שמחקר זה צפוי לשפר את איכות הרפואה עבור נשים וגברים בעולם. "כיום עולם המדע מתקשה להבין מדוע מחלות מסוימות כמו לופוס – מחלה אוטואימונית, שכיחות יותר בקרב נשים ואילו אוטיזם נפוץ יותר אצל הגברים. המחקר הזה למעשה יאפשר לנו לחקור טוב יותר את מהות ההבדלים בין המינים ובהתאם לכך להציע תרופות וטיפולים מתאימים יותר, וכן לדייק במינונים עבור כל אחד מהמינים".
"מדובר בפריצת דרך בתחום הרפואה המגדרית", מוסיף פרופ' ראובינוף. "עולם המדע הרפואי, מכיר כיום בחשיבות הרבה של ההבדלים בין נשים לגברים. המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (ה-NIH) שינה מדיניות בשנים האחרונות, ודורש כיום שכל מחקר רפואי שממומן על-ידו יתבצע בשני המינים באופן שווה. מערכת תאי הגזע הייחודית שפיתחנו, תוביל לגילויים חדשים אודות ההבדלים בין המינים, תוכל לסייע בהשוואת יעילות ורעילות של תרופות ותתרום לפיתוח רפואה טובה יותר מותאמת לגברים ולנשים".
תוצאות המחקר התפרסמו בעיתון המדעי של החברה הבינלאומית לחקר תאי גזע Stem cell Reports. במחקר לקחו חלק גם תקוה טורצקי, ד"ר דבורה שטיינר, ד"ר יניב גיל, וד"ר מיכל גרופ – כולם מהמרכז לחקר תאי גזע והמכון לתרפיה גנטית בבית החולים הדסה. במחקר השתתפה גם ד"ר הדר בנימיני מהיחידה לביואינפורמטיקה של האוניברסיטה העברית.