זה לא חדש שמחלת הקורונה עלולה להוביל לסיבוכים ולהשפיע על פעילות הריאות ומערכת הנשימה. אולם, אף שידועות השפעותיו המיידית של הנגיף, השפעותיו לטווח הארוך עדיין נחקרות מדי יום.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קולומביה, מצא כי הנגיף עלול לגרום להשפעה מתמשכת גם על פעילות הלב. במחקר ראו שינויים בבקרת שחרור הסידן שאחראי על כיווצי הלב. במקביל, ראו יצירה של מולקולות דלקתיות מסוכנות.
פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן, מוטרד מהנתונים. לדבריו, הסידן הוא שליח חשוב ומרכזי לפעילות תקינה של הלב, ובעיה בתפקודו עלולה לגרום לאי-סדירות בלב ולבעיות לב מסכנות חיים. פרופ' כהן מציין כי כדי לאפיין טוב יותר את המנגנון שנצפה בקרב החולים, פיתחו החוקרים מודל בעכברים, ובו תועדו עודף דלקות, מוות של תאי לב וגם הופעת קרישי דם בקרב עכברים שנשאו את הנגיף.
לדבריו, מחקר זה מצטרף למחקרים אחרים שכבר הוכיחו כי לקורונה עלולה להיות השפעה על הלב. כך למשל, מחקר שנעשה באנגליה בדצמבר 22, שבחן כ-17 אלף חולים שנדבקו בנגיף, הראה שחולי קורונה מצויים בסיכון גבוה יותר ללקות בשבץ ובתרומבוזה (פקקת ורידים). עם זאת, מחקר זה שונה לדבריו ממחקרים אחרים שנעשו בנושא עד כה, משום שהוא מאפשר להבין באופן מדויק יותר את הקשר שבין נגיף הקורונה לבין מחלות לב. "ייתכן שתובנות אלו יאפשרו לצמצם את הפגיעה ובעת הצורך להעניק לחולים טיפול תומך רלוונטי". בנוסף, הוא מחדד את הצורך להיות ער לתסמינים בייחוד בקרב הסובלים מבעיות רקע.
"כידוע, סיבוכים בלב עלולים להיגרם כתוצאה מקורונה, ביניהם דלקות קרום הלב ושריר הלב וכן מצבים שגורמים להיווצרות קרישי דם, התקפי לב ואירועים מוחיים", מוסיף הקרדיולוג פרופ' יהודה אדלר. "כמו כן, קורונה עלולה לגרום לפגיעה מוכחת בתאי האנדותל המצפים את כלי הדם, ולהוביל להפרעות קצב מסוכנות כפי שתועדו בקרב חולי קורונה. בחלק מהמקרים' ההפרעה דומה לזו המתרחשת בעת אי-ספיקת לב. מובן שיידרש מחקר נוסף כדי להבין את מנגנון השפעת הקורונה על הלב".
"כפי שאנחנו למדים, נגיף הקורונה הוא לא תמיד סתם מחלה וירלית שכרוכה בצינון או שיעול. לעתים היא מלווה בהשפעות הרות אסון, כפי שנוכחנו לראות במחקר הזה שבו תועדו השפעות על פעילות הלב", מסכם פרופ' כהן.