הארווי ליילנד בן ה-17 מבריטניה אהב לשחק עם צמד הכלבים שלו, הוגו וצ'רלי, עד שתקרית תמימה אחת בחודש יולי האחרון הפכה לטרגדיה: יום אחד הוגו הבולדוג החל לנשוך את כרית הספה שעליה ישב הארווי, ואז בבת אחת ובכוח שלף אותה מתחתיו. הארווי המסכן הוטח בחוזקה על הרצפה ונפל על הראש שלו, כאשר כל משקל גופו מוחץ את עמוד השדרה שלו.
בתחילה נראה כאילו כלום לא קרה, והארווי הצליח לעלות במעלה המדרגות לחדר השינה שלו כדי לנוח, אבל דקות ספורות לאחר מכן הוא החל לפרכס. אמו של הארווי, אנג'לה, לא הייתה בבית אבל אחיו הגדול שמע את כל המהומה והזעיק את הפרטנר של אנג'לה, פיליפ, שמיהר לקרוא לאמבולנס. בשבע הדקות שחלפו עד שהגיעו הפרמדיקים הארווי החל להשתנק ולא הצליח לתקשר עם הסביבה שלו.
"כשהגעתי לבית החולים התמוטטתי במסדרון", אומרת אמו אנג'לה, "לא יכולתי להאמין למה שקרה. אני עדיין מרגישה שאני בלימבו. לראות את הילד שלך הופך מילד פעיל שרוכב על סוסים לילד ששוכב מחוסר הכרה זה שובר לב".
בבית החולים הוכנס הארווי לתרדמת יזומה כדי להקל על הגוף שלו. הוא היה שרוי בה למשך ארבעה ימים, ואז הועבר לבית חולים אחר, ליחידה המתמחה בטיפולי עמוד השדרה. הרופאים בתחילה לא היו בטוחים כי הוא סובל מנזק לטווח ארוך, אבל סריקת MRI חשפה כי הארווי עבר שני שבצים קטנים ועוד שבץ אחד גדול שפגע בחוליות השדרה שלו בצורה שאינה הפיכה.
התוצאה: הארווי נותר משותק מהצוואר ומטה והוא מרותק כעת לכיסא גלגלים, כאשר משפחתו נאלצת להתמודד עם חשבונות רפואיים מכאן ועד הודעה חדשה. בשבועות הראשונים הוא לא הצליח לאכול, לשתות או לדבר בכוחות עצמו, ונעזר בצינורית הזנה. אלא שגם לאחר שהתאושש, בתחילת אוגוסט החל הגוף של הארווי לדחות את הקתטר שלו, האזור כולו הזדהם והוא נכנס להלם זיהומי. "חשבתי שאנחנו הולכים לאבד אותו", אמרה אנג'לה, "זו הייתה ההרגשה הגרועה ביותר בעולם, מתתי מפחד".
עוד ב-mako בריאות:
>> כתם הלידה התגלה כמשהו קטלני ומסוכן הרבה יותר
>> 180 אלף ישראלים סובלים מהתופעה הזו
מאז עבר הארווי לבית חולים שיקומי נוסף בבריטניה, ולפני כחודש נרשמה הצלחה כשהצליח לזיז את האצבע הימנית שלו. עם זאת הרופאים מאמינים כי הנזק לעצבים חמור מדי, וכי הוא לעולם לא יצליח להזיז איברים אחרים בגופו.
בסופו של דבר ישוחרר הארווי לביתו, וכעת מנסה אמו להפוך את המוסך בביתם למותאם עבור טיפול בילד בכיסא גלגלים, שאותו הוא מפעיל באמצעות הסנטר בלבד. לצורך כך היא מגייסת תרומות. "לא ידענו שמשהו כזה יקרה, אז אין לנו מספיק חסכונות כדי לבצע את כל השינויים", היא אומרת. "הוא רק בן 17 ובגלל שהפציעה הזו נדירה יחסית למישהו בגילו, אם הוא לא יגור בבית הוא ייאלץ לחיות בבית אבות. אבל הוא צריך אנשים בגילו, הוא צריך להיות עם המשפחה שלו. הוא ילד של אמא, ואני רק רוצה שהוא יחזור הביתה".