במשך שנים ג'ף וויטינגטון היה חולה. חולה מאוד. התזונה הגרועה שלו גרמה לו לפתח עודף משקל עד למצב אוביס, לצד סוכרת מסוג 2 שכמעט גרמה לכריתת רגלו. כדי להציל את עצמו מהידרדרות, היה עליו לשנות את כל התזונה שלו ולהתחיל להתאמן, אבל הוא ממש לא התכוון להשתנות.
בגיל 63, במצב בריאות רעוע שרק הלך והחמיר, ג'ף לא הסכים לשמוע על שינוי בחיו, עד ששני בניו התערבו. "אבא שלי פשוט ויתר על עצמו", אומר אנתוני, אחד מבניו, לדיילי מייל. "לגרום לגבר מבוגר לשנות את אורח החיים שלו זו משימה מאוד קשה, בעיקר בגלל שהוא התנגד לכך נחרצות".
למזלו של ג'ף, בניו איאן ואנתוני הם עקשנים ממש כמוהו, והם לא התכוונו לוותר עליו. "השינוי שאבא עבר הוא מדהים", אומר אנתוני, "הוא עבר מללכת עם קביים לרכיבות של 200 קילומטר על אופניים. גם נפשית הוא פשוט אדם חדש, כנראה שהוא היה מדוכא לפני כן, כי הוא היה מאוד מסוגר בתוך עצמו".
לפני השינוי, ג'ף עבד כמאבטח במשמרות של 15 שעות ושגרת האימונים שלו בכלל לא באה בחשבון. הוא שקל 128 קילו, והדיאטה שלו כללה מזונות עתירים בשומן ובסוכר. "הייתה לו תפיסה מיושנת לפיה בישול הוא האחריות של האישה", מספר אנתוני, "אבל גם כשאשתו הייתה מבשלת לו, הוא העדיף לאכול אוכן מוכן. הוא פשוט לא בישל לעצמו מעולם".
>> בואו תפרגנו באיזה לייק
הדרך משם לסוכרת מסוג 2 הייתה קצרה, והידרדרותו הדאיגה את כל בני משפחתו. "המצב כל כך הידרדר עד שהרופא של אבי הזהיר אותו שהוא עלול לאבד את הרגל שלו בגלל הסוכרת", הוא אומר, "וזה מה שהעיר אותנו, הבנו שאנחנו חייבים להתערב כדי להציל את אבא".
פרופ' רוי טיילר מאוניברסיטת ניוקאסל צירף את ג'ף לניסוי על חולי סוכרת מסוג 2. הדיאטה שלו לחודשיים הראשונים של המחקר עמדה על 800 קלוריות ליום ונאכפה במסירות על ידי כל הסובבים אותו. הבנים שלו לקחו על עצמם את תפקיד ההורה, והם אפילו הכריחו אותו להתאמן "ניסינו הכל, מטאי צ'י ועד לדוג", הם אומרים, "רצינו שיהיה לו תחביבים שמשלבים פעילות גופנית. ובסוף מצאנו את הדבר המתאים ביותר – רכיבה על אופניים".
עכשיו, כשג'ף רזה יותר ולאחר שהסוכרת שלו נעלמה, הוא מדבר על העבר. "אני כועס על עצמי שחייתי חיים לא בריאים כל כך הרבה זמן", אומר ג'ף, "הפעולות שלי יכלו באותה קלות פשוט להרוג אותי. אני מקווה שסיפור ההצלחה שלי יעיר אנשים ויגרום להם להשתנות, זה לא שווה את זה".