תור ארוך של אנשים ממתינים לקרניות מתאימות להשתלה. הביקוש לקרניות עולה בהרבה על ההיצע, ואנשים שראייתם נפגעה נאלצים לחכות זמן רב עד שיזכו לטיפול. כעת, קבוצת מדענים מהודו, משבדיה ומאיראן פיתחה שיטה חדשנית להחזרת הראייה לאנשים שהקרניות שלהם נפגעו בגלל מחלה. החוקרים פיתחו קרניות מהונדסות העשויות מחלבון קולגן שמופק מעור של חזיר. הקרניות המהונדסות הושתלו בעיניהם של 20 אנשים פגועי ראייה והביאו לשיפור במצבם של כל המטופלים. השיטה החדשנית מחזירה את הראייה באותה הצלחה (לפחות) של ניתוח השתלת קרנית שמקורה באדם, אבל היא בטוחה ופשוטה יותר, והקרניות המהונדסות זמינות בהרבה לעומת קרניות שמקורן בתרומת איברים.
מבט אל הקרנית
הקרנית היא רקמה שקופה ומעוגלת היוצרת את החלק החיצוני ביותר של העין ומכסה את האישון ואת החלק הצבעוני של העין, הנקרא קשתית. הקרנית היא המרכיב העיקרי האחראי ליכולות האופטיות של העין: היא גורמת לכשני שלישים מכלל שבירת האור בעין וכן אחראית למיקוד הדמות הנראית. כאשר היא משנה את צורתה, כמו במחלת הקרנית החרוטית (Keratoconus), קרני האור אינן מתמקדות כראוי והחולה אינו מצליח לראות בצורה ברורה. עם התקדמות המחלה, הקרנית נעשית דקה וחלשה והחולה מאבד בהדרגה את ראייתו. בשלבים המתקדמים של המחלה, הטיפול המקובל הוא ניתוח להחלפת הקרנית.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
מבטלים את התור
נכון ל-2016, המתינו בתור להשתלת קרנית כ-12.7 מיליון איש ברחבי העולם. כל הממתינים סובלים ממחלות קרנית הגורמות לעיוורון, אך רק 1 מבין 70 ממתינים יזכה בקרנית ממקור אנושי ויוכל לעבור את הניתוח. עד היום, הדרך היחידה להשיג קרנית להשתלה הייתה לקבל תרומת קרנית מאדם, כלומר מגופו של אדם שמת והוא או משפחתו הסכימו לתרום את קרניותיו. כדי להיות מתאימה להשתלה, הקרנית חייבת להיות בריאה ויש להשתילה בתוך 11 ימים מרגע התרומה. כדי להתגבר על המחסור בקרניות להשתלה, החוקרים חיפשו שיטה ליצור באופן סינתטי קרנית איכותית, שתהיה נגישה למגוון אוכלוסיות של חולים ברחבי העולם.
ואכן, החוקרים הצליחו לפתח שיטה לבניית קרנית סינתטית מחלבון בשם קולגן – החלבון העיקרי שממנו עשויה הקרנית שבעין האדם. את הקולגן הזה מפיקים מעור של חזירים, והוא עובר טיפול כימי שמשנה מעט את ההרכב המולקולרי שלו וכך מונע דחייה שלו מגוף המטופל.
החוקרים לא הסתפקו בכך, ופיתחו גם שיטת ניתוח חדשה. שיטות הניתוח שהיו מקובלות עד היום פגעו בעצבים ובתאי הקרנית הקיימת של המטופל. השיטה החדשה שפיתחו החוקרים דורשת חתך יחיד בקרנית הקיימת, שבעזרתו משתילים את הקרנית המהונדסת בלי צורך בתפרים ובלי לפגוע בעצבים שבקרנית. החוקרים בדקו את השיטה על חזירים ווידאו שהיא בטוחה בטרם השתמשו בה להשתלת קרנית בבני אדם.
בשלב הבא השתילו החוקרים את הקרנית המהונדסת בעיניהם של 20 אנשים הסובלים ממצב חמור של מחלת הקרנית החרוטית, 14 מביניהם עיוורים. לאחר שנתיים של מעקב מצאו החוקרים שמצבם של כל המטופלים השתפר. חולים עיוורים לחלוטין חזרו לראות, וראייתם של אחרים השתפרה מאוד. כל מה שנדרש כדי למנוע את דחיית השתל הוא טיפות עיניים לדיכוי מקומי של מערכת החיסון שניתנו למשך 8 שבועות, ללא צורך בבדיקת רופא.
עולם חדש צלול
המחקר החדש מציע לנו הן שיטת ניתוח חדשה והן ייצור של קרנית להשתלה מחומר ביולוגי פשוט וזמין. אפשר להפיק קולגן מעור של חזירים בכמויות גדולות ובתהליך פשוט יחסית. את הקרניות המהונדסות אפשר לייצר בצורה מתועשת בכל מקום בעולם, וכך לספק קרניות להשתלה גם לחולים במדינות עניות מאוד. החוקרים פיתחו גם אריזה השומרת לאורך זמן על הסטריליות של הקרנית המהונדסת. בעזרת אריזה זו, הקרנית המהונדסת יכולה להישמר במשך כשנתיים, לעומת 11 יום בלבד – אורך החיים של קרנית אנושית מתרומה.
המחקר טרם הסתיים, ויחלוף עוד זמן בטרם נראה את המוצר בבתי החולים. אך עד כה, הממצאים מפתיעים מאוד לטובה, ומעידים כי השיטה החדשה קלה ובטוחה, וכרוכה בשיעור נמוך יותר של סיבוכים וביקורי רופא אחרי הניתוח. אם וכאשר יאושר השימוש בקרניות מסוג זה, נצפה לירידה בשיעור העיוורים באוכלוסיות עניות, עקב ירידה של עלויות הניתוח ועלייה בזמינות של קרניות להשתלה.
קרניות עשויות קולגן שמקורו בחזירים צפויות להצטרף בעתיד הנראה לעין לרשימת האיברים הסינתטיים להשתלה. מרגש לראות את התקדמותו המהירה של תחום הנדסת הרקמות, ואת השיפור שהיא מביאה עמה באיכות החיים של מיליוני אנשים.