לפני שבוע הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO), בפעם השנייה בתוך קצת יותר משנתיים, שמחלת אבעבועות הקוף היא מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות (PHEIC). ההכרזה הפעם מגיעה בעקבות התפרצות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהתפשטה למדינות שכנות. יום לפני כן הכריז המרכז האפריקני לבקרת מחלות ומניעתן (African CDC) שההתפרצות היא מצב חירום המסכן את כלל היבשת. זו הפעם הראשונה בה המרכז מכריז על מצב חירום כזה מאז הקמתו ב-2017.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי 

לפחות 12 מדינות באפריקה דיווחו על התפרצות של אבעבועות הקוף, כולל ארבע מדינות בהן מעולם לא התגלתה המחלה לפני כן – בורונדי, קניה, רואנדה, ואוגנדה. מאז תחילת השנה ועד 16 באוגוסט התגלו באפריקה 18,737 מקרים מאומתים או חשודים של אבעבועות הקוף ו-541 מהם מתו מהמחלה, שיעור תמותה של פחות משלושה אחוזים מהמקרים המזוהים. כמעט כול המקרים, מעל ל-95 אחוז, הם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

פחות מ-24 שעות לאחר ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי על מצב החירום התגלה גם בשוודיה חולה, שחזר מאפריקה ונדבק באותו נגיף שגורם להתפרצות הגדולה של המחלה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

הכרזת הארגון היא ההתרעה החזקה ביותר שהוא יכול לפרסם. זו קריאת השכמה לממשלות העולם לחזק את מערכות הבריאות ולפעול לשיתוף פעולה בינלאומי בהנגשת בדיקות, טיפולים וחיסונים. בנוסף, מצב החירום דורש ממדינות להגביר את מערכי ניטור המחלה ולדווח על כל המקרים לארגון הבריאות. כמו כן, כל עוד מצב החירום בתוקף הארגון יפרסם קווים מנחים והמלצות לפעולה למדינות שהנגיף הגיע אליהן, וכן למדינות שהוא טרם התגלה בתחומן.

התגלה בקופים, נפוץ במכרסמים

הנגיף הגורם למחלה שייך למשפחת נגיפים הכוללת גם את שני הנגיפים שגרמו לאבעבועות שחורות, ונכחדו בזכות מבצע חיסונים חובק עולם. הוא קיבל את שמו, נגיף אבעבועות הקוף, מאחר שהמחלה התגלתה לראשונה בקופים, במהלך שתי התפרצויות במתקן מחקר בקופנהגן, דנמרק, בשנת 1958. למרות השם, ככל הידוע המאכסן הראשי של הנגיף הוא מכרסמים. בבני אדם המחלה התגלתה לראשונה ב-1970, אצל ילד בן תשעה חודשים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

המחלה מתבטאת בפריחה – לעתים כואבת מאוד או מגרדת – שיכולה להופיע בידיים, ברגליים, בפנים, בפה, באברי המין או בפי הטבעת. לעתים יופיעו גם חום, קשריות לימפה נפוחות, כאב שרירים, כאב ראש, או תסמינים נשימתיים. היא מסוכנת במיוחד לילדים ולמדוכאי חיסון, כגון אנשים עם HIV.

הנגיף יכול לעבור מאדם לאדם בעקבות מגע קרוב עם העור הנגוע או עם נוזלי גוף, כולל במהלך יחסי מין, בהדבקה טיפתית בשהות קרובה ומאוד ממושכת, או בעקבות מגע עם מצעים מזוהמים וחפצים אחרים. תסמיני המחלה מתחילים לאחר תקופת דגירה של יום עד שלושה שבועות מההדבקה.

המחלה אנדמית, כלומר נוכחת באופן טבעי ושגרתי, במרכז ובמערב אפריקה. מאז המקרה הראשון בבני אדם היא מתפרצת שם מדי פעם, בעיקר כשבני אדם נדבקים מיונקים אחרים, ועד לאחרונה עשתה זאת בלי ליצור מגפות מתמשכות. אולם בשנים האחרונות היקף ההתפרצויות גדל והנגיף אף הצליח לצאת מהיבשת.

בין שני ענפים

העץ המשפחתי של הנגיף כולל שני ענפים ראשיים: ענף I, שנקרא בעבר ענף אגן קונגו, ונחלק בעצמו לשני ענפים: Ia ו-Ib, וענף II, שנקרא בעבר הענף המערב אפריקאי, ונחלק לענפים IIa ו-IIb. ענף I נחשב אלים יותר, והיסטורית גרם באפריקה לתמותה של עד 10.6 אחוזים מהמקרים המזוהים. הוא גם נחשב למידבק יותר, עד להתפרצות מחוץ לאפריקה ב-2022 שנגרמה מנגיפי ענף IIb, ואף הובילה להתעניינות של ארצות המערב בנגיף. היסטורית ענף II גרם באפריקה לתמותה של עד 3.6 אחוזים מהמקרים המזוהים, אך בהתפרצות הכלל עולמית מתו רק 0.1 אחוז מהחולים.

ההתפרצות של 2022 התחילה כמה שנים לפני כן, בשנת 2014 בניגריה, אם כי אנשי המקצוע הבחינו במקרים במדינה רק בשנת 2017. זו הייתה הפעם הראשונה מזה 39 שנים שהתגלה שם מקרה של המחלה. רבים מהחולים בהתפרצות החדשה היו אנשים בוגרים עם אבעבועות באזור איברי המין, ולכן חוקרים בניגריה חשדו שאולי לראשונה המחלה עוברת ישירות בין בני אדם במהלך קיום יחסי מין. בין השנים 2018 ל-2022 התגלו מעט מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ לאפריקה, בהם מקרה אחד בישראל, כולם אצל אנשים ששבו מניגריה, אך ב-2022 משהו השתנה. במאי התגלה בבריטניה חולה שהיה בניגריה, אולם במהרה התגלו ברחבי העולם עוד ועוד חולים שלא היו במדינה זו או באפריקה כלל. כמעט כל הנדבקים מחוץ לאפריקה היו גברים המקיימים יחסי מין עם גברים – קבוצה שכוללת גברים סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים, או בקיצור סמב"ה. עם זאת גורם הסיכון להדבקה הוא לא נטייה מינית אלא ריבוי פרטנרים מיניים מזדמנים.

אבעבועות הקוף (צילום: Halfpoint, Shutterstock)
צילום: Halfpoint, Shutterstock

התברר שהנגיפים שגרמו לאותה התפרצות הם מענף חדש, ענף IIb, שמועבר בעיקר באמצעות מגע מיני ושהתרחשו אצלו מוטציות שככל הנראה הופכות אותו למידבק יותר מאדם לאדם. בעקבות התפשטות הנגיף ארגון הבריאות העולמי הכריז ביולי 2022 שהתפרצות אבעבועות הקוף היא מצב חירום, למרות זאת מדינות אפריקה כמעט ולא זכו לסיוע שהיו זקוקות לו כדי להילחם במחלה. מצב החירום בוטל במאי 2023 כשמספר המקרים מחוץ לאפריקה פחת, בין היתר בזכות שינויי התנהגות וחיסון אוכלוסיות בסיכון, בחיסון שפותח נגד אבעבועות שחורות, אך יעיל גם נגיפים אחרים במשפחה. עם זאת עדיין מתרחשים מקרי הדבקה חדשים באפריקה ומחוץ לה. עד היום אובחנו בהתפרצות זו קרוב ל-100,000 נדבקים, והיו כ-200 מקרי מוות ב-116 מדינות.

באפריקה, בינתיים, מספר מקרי אבעבועות הקוף רק הלך וגדל. ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו מספר המקרים קפץ מכ-7,000 בשנת 2022, לכמעט 15,000 מקרים ב-2023. מתחילת 2024 דווח שם על יותר מקרים מאשר בכל השנה הקודמת – מעל ל-18,000.

המחלה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו נגרמת על ידי נגיפים מהענף הקטלני יותר, ענף I. כפי שהיה במהלך ההיסטוריה החולים הם בעיקר ילדים, וכך גם רוב המתים. מרבית המקרים שם הם מענף שקרוי כיום ענף Ia, שמידבק בעיקר בעקבות חשיפה לחיות או בין בני בית, אם כי במרץ 2023 התגלה שהוא גם עלול להדביק במגע מיני.

בספטמבר של אותה שנה התגלה מקרה ראשון של אבעבועות הקוף בעיירת כורים קטנה במחוז דרום קיוו במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. במהרה מספר המקרים גדל והתברר שהנגיף מתפשט בקהילה בעיקר במגע מיני הטרוסקסואלי, בקרב עובדי ועובדות מין – מונח מכובס לאנשים בזנות – והלקוחות שלהן. משם הנגיף הגיע גם למדינות שכנות, כשהאנשים שנדבקו חזרו לבקר את משפחתם. 

"האזור הזה עשיר במינרלים ובאתרי כרייה," אמר ג'ין נאצ'גה (Nachega), רופא מחלות זיהומיות מאוניברסיטת פיטסבורג, בריאיון ל-WIRED. "חלק משמעותי מהעובדים מגיעים מהמדינות [השכנות]. הם מקבלים את המשכורת שלהם בסוף החודש, מבלים עם שירותי מין בתשלום, ואז חוזרים לארצות המוצא שלהם לבקר את משפחתם, וכך מפיצים את המחלה באזור." 

נגיף זה עובר בקלות מאדם לאדם, ככל הנראה בזכות מוטציות שהתרחשו אצלו בין יולי לספטמבר 2023. הוא קרוי כיום ענף Ib. החולה בשוודיה נדבק בנגיף מענף זה, וזו הפעם הראשונה בה מתגלה חולה בענף I מחוץ לאפריקה. 

מה שקורה באפריקה לא נשאר באפריקה

על פי ראש ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייסוס (Ghebreyesus) "הופעתו של ענף חדש של אבעבועות הקוף, התפשטותו המהירה במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, והדיווחים על מקרים בכמה מדינות שכנות מעוררים דאגה רבה", והם הסיבות להכרזה על מצב חירום. "בנוסף יש גם התפרצויות של ענפים אחרים של אבעבועות הקוף ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובמדינות נוספות באפריקה. ברור שנדרשת תגובה בינלאומית מתואמת כדי לעצור את ההתפרצויות האלו ולהציל חיים", הוסיף. 

"העלייה הנוכחית במקרי אבעבועות הקוף בחלקים מאפריקה, בד בבד עם התפשטותו של זן חדש של נגיף אבעבועות הקוף המועבר במגע מיני, היא מצב חירום לא רק עבור אפריקה, אלא עבור העולם כולו", הסכים איתו יו"ר ועדת החירום של הארגון, פרופסור דימי אוגוינה (Ogoina). "אבעבועות הקוף, שמקורה באפריקה, הוזנחה שם, ולאחר מכן גרמה להתפרצות עולמית בשנת 2022. הגיע הזמן לפעול בנחישות כדי למנוע מההיסטוריה לחזור על עצמה". 

ההזנחה שמזכיר אוגוינה ככל הנראה תרמה להתפרצות הנוכחית. לאחר סיום מצב החירום הקודם פרסם ארגון הבריאות העולמי המלצות לטיפול בבעיה באפריקה כחלק ממאמץ ארוך טווח של מדינות העולם, כולל תמיכה כלכלית ואספקה של אמצעי ניטור וחיסונים. אולם, המלצות הארגון לא עוררו את מדינות המערב העשירות לפעולה. 

רק עכשיו, עם ההכרזה על מצב חירום נוסף, העולם מתחיל להתעורר. האיחוד האירופי והחברה "בוואריאן נורדיק", המייצרת את החיסון נגד אבעבועות הקוף, הודיעו ביום רביעי כי יתרמו 215,000 מנות של החיסון למדינות באפריקה, וארצות הברית הכריזה שתתרום 50,000 מנות. אך אלו עדיין רק חלק קטנטן מ-10 מיליון המנות שדרושות, על פי המרכז האפריקני לבקרת מחלות ומניעתן, כדי לבלום את ההתפרצות באפריקה. המרכז הכריז שכדי לנסות להשיג כמות כזו של מנות הוא פותח בשיתוף פעולה עם בוואריאן נורדיק לייצור החיסונים ביבשת. בנוסף לחיסונים, העלאת מודעות הציבור למחלה וחינוך לגבי דרכי ההדבקה יכולים להקטין את מספר ההדבקות, ושיפור הטיפול התומך בחולים יכול להפחית מאוד את שיעור התמותה מהמחלה

השתלטות על ההתפרצות תדרוש עבודה קשה, אך אם הפעם המדינות העשירות לא יתמקדו רק בעצמן – אפילו כשיתגלו מקרים של המחלה בשטחיהן – וימשיכו לעזור לאפריקה, אולי הן תוכלנה להציל חיים ולמנוע את מצב החירום הבא. 

ומה עם ישראל? כרגע לא ידועים בה מקרי הדבקה בענף החדש, אלא רק בענף IIb, וקיים בה מלאי חיסונים לחיסון אוכלוסיות הנחשבות בסיכון: גברים סמב"ה, עובדי בריאות ועובדי מעבדה העלולים להיחשף לנגיף. אנשים שחוסנו בשתי מנות של החיסון לאבעבועות הקוף אמורים להיות מוגנים גם מפני הענף החדש, והם בסיכון קטן יותר להידבק או לחלות במחלה קשה, כך שאם אתם באוכלוסייה בסיכון וטרם קיבלתם שתי מנות חיסון, גשו לקופת החולים להתחסן. גם אלו שחלו באבעבועות הקוף והחלימו מוגנים מהמחלה, ואינם זקוקים לחיסון.

 

למאמרים נוספים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי