אירועי השבת השחורה והימים שלאחר מכן היוו אתגר עצום למערכת הבריאות. אחת הטענות המרכזיות היא שמשרד הבריאות לא התכונן לתרחיש בסדר גודל קיצוני שכזה, כמו 7 באוקטובר. אתמול (שני), הפיץ המשרד מסמך מסקנות ולקחים לגבי המענה הרפואי באותו יום – ובימים שלאחר מכן.
"אירועים אלה לא נכללו בתרחישים שניתנו למערכת הבריאות והיו חריגים ושונים באופיים מאירועים רבי-נפגעים המתורגלים באופן קבוע במערכת הבריאות", נכתב במסמך. "שונות זו באה לידי ביטוי בכך שתמונת המצב בזמן אמת לגבי היקף הנפגעים הייתה חסרה, הן בשל אופי האירוע והן בשל מחסור במידע, בכך שלא היה באפשרות כוחות החילוץ להגיע לזירות האירוע ולפנות את מרבית הפצועים, ובכך שהאזור הוגדר שטח צבאי סגור".
המסמך, שהופץ לכלל ראשי מערכת הבריאות, מנהלי בתי חולים ומנהלי קופות החולים, מתבסס על ועדת בקרה ואיכות בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' נחמן אש, שהגישה לאחרונה את מסקנותיה למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. בתקופה האחרונה, נשמעו טענות על כך שהוועדה מוגדרת חסויה על פי חוק, ועלו קריאות לפרסם את המסקנות בשקיפות לציבור. בין הנושאים שנידונו - היערכות מערכת הבריאות לאירוע רב-נפגעים בסדר גודל קיצוני, יכולת פינוי הפצועים בשטח וויסות הפצועים בין בתי החולים.
"ההפתעה, היקף הנפגעים, אי-הוודאות לגבי למתרחש בשטח ולהתפתחות האירועים במשך שעות ארוכות, הצורך לתפקד תוך כדי איום הטילים וחדירת מחבלים לעורף, והצורך לקבל החלטות מורכבות במהירות - כל אלו ועוד הפכו את היום הזה והימים שבאו אחריו לאירוע ייחודי, שנדרש ללמוד אותו לעומק על מנת להפיק לקחים ולשפר את המוכנות לעתיד", מציין בר סימן טוב בפתח המסמך.
עוד עולה כי לאף גוף לא הייתה תמונה כוללת של פריסת כוחות הרפואה הצבאיים והאזרחיים באותה שבת, וכי הקשיים שאיתם התמודדו במערכת הביאו לכך שמרבית הפצועים פונו באופן עצמאי, על ידי רכבים אזרחיים. "לא הייתה שליטה מרכזית על פינוי הפצועים מהשטח, בשל מחסור לגבי בתמונת המצב ברמה הלאומית הכוללת, ובשל חוסר הבהירות לגבי הסמכות והאחריות על ניהול האירוע והפינוי הראשוני ברמה הלאומית, במתאר שבו חלק מהשטח מוגדר כשטח צבאי סגור".
בעקבות כך, מסבירים במשרד הבריאות, כי היה קושי ברור להשפיע על הוויסות הראשוני מהשטח לבתי החולים. פינוי הנפגעים בכל נקודה נוהל באופן עצמאי והיה מנותק מכוחות אחרים וללא תיאום, ולא היה ניסיון ממשי להנחות לגבי ביצוע ויסות ראשוני לבתי חולים מרוחקים.
לגבי הוויסות השניוני של הנפגעים – העברתם ממרכז רפואי אחד לאחר לצורך העלאת רמת הטיפול בהם, או הורדת העומס בבית החולים – מסבירים במשרד הבריאות כי בתי החולים פעלו באופן מקצועי ובמידה "סבירה", לצורך ויסות המטופלים במהלך אירועי 7 באוקטובר.
לצד זאת, מצוין במסמך, ישנה חשיבות בפיתוח "כושר הקיבולת הטיפולי של בתי החולים", הן באמצעות הצוותים האורגניים והן באמצעות תגבור צוותים מבתי חולים אחרים, וכן שיפור היכולת שלהם להעריך מי מהמטופלים יפיק תועלת רפואית מהמעבר לבית חולים אחר.
במשרד הבריאות אומרים כי במסגרת הפקת הלקחים, קיים צורך תחילה בהכנסת תרגול לאירועים רבי-נפגעים בסדרי גודל קיצוניים לתוכניות ההכשרה והאימונים, תרגול מעבר חולים מבית חולים אחד לאחר, וכן פיתוח יכולת הגיבוי והתגבור של כוח אדם באופן מוסדר לכלל בתי החולים, כולל ניוד צוותים לבתי חולים בתנאים שבהם לא ניתן להעביר את החולים למקום אחר.
כמו כן, הם מציינים כי יש צורך בשיפור סוגיית התיאום והשליטה של הפינוי הראשוני לבתי החולים, התאמת דרכי העבודה עם פיקוד העורף ופיתוח כלים נוספים בשיתוף הצבא ומד"א, כולל יצירת מנגנון תיאום עם צה"ל באשר לממשק בין שטח צבאי סגור ושטח אזרחי.לפי המסמך יינתן דגש מיוחד לפיתוח מערכות מידע שיעזרו לגוף השליטה של המשרד להתמודד באופן מיטבי עם משימה מורכבת זו.
במשרד הבריאות מוסיפים כי דגש מיוחד יושם גם על הסדרת ניהול כלל המגיבים הראשונייים, והאמבולנסים הפרטיים תחת פיקוד ושליטה מרכזיים של מד"א, ושיפור התיאום והשליטה של הפינוי המוסק - מרכיב משמעותי בניהול אירוע רב-נפגעים.
בר סימן טוב מדגיש כי "גורמי הרפואה בשטח ובבתי החולים הגישו טיפול כמיטב יכולתם להצלת מרב הנפגעים במקצועיות ובמסירות רבה. בתי החולים, בדגש על סורוקה וברזילי, נערכו במהירות וביעילות להגדלת יכולת הטיפול בנפגעים על ידי שליחת מאושפזים שמצבם אפשר זאת, לביתם (רידוד מטופלים), הסבת מיטות פנימיות למיטות כירורגיות, פינוי מטופלים מהיחידות לטיפול נמרץ תוך הגדלת הקיבולת בהן, תגבור של המחלקות הקריטיות בכוח אדם מטפל ועוד. בזכות פעולות אלה, בתי החולים לא הגיעו לקצה היכולת שלהם לאשפז נפגעים במחלקות ובטיפול נמרץ".