דו"ח מטריד של "המיזם למיגור העישון" חושף כי כמעט עשור לאחר כניסת הסיגריות האלקטרוניות לישראל, הן הפכו למוצר העישון המוביל בקרב בני הנוער. שליש מבני-הנוער בישראל התנסו בסיגריות אלקטרוניות, שלראשונה, גם הפכו למוצר העישון המועדף עליהם. בנוסף, כל ילד שני וכל נער שלישי החלו את דרכם כמעשנים באמצעות סיגריה אלקטרונית, שהפכה למוצר ההתנסות הראשון בקרב ילדים בגילאי 12-14.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"תוך ארבע שנים בני נוער בגילים 15-17 הכפילו את אחוז העישון היומי, בשנת 2019 היינו ב-4.7% ועכשיו ב-9.8% ", אומרת שירה כסלו מנכ"לית המיזם למיגור העישון. "בשנת 2022 המהפך הושלם. לראשונה, סיגריות אלקטרוניות עוקפות את סיגריות הבעירה ומשמשות כמוצר העישון המוביל בקרב בני הנוער בגילאי 15-17 בישראל. בקרב גילאי 18-19 נשבר שיא חדש במספר המעשנים: מ- 25% ב- 2019, ל- 35% ב-2021 ועד ל-39% השנה, שהוא שיעור הגבוה פי 1.5 ביחס לשיעורי העישון בקבוצת גיל זו טרם הפצת הסיגריות".
הדו"ח המדובר שנכתב לרגל יום העישון הבינלאומי (31.5), מבוסס על ממצאי סקר בקרב בני נוער, צעירים ומבוגרים באוכלוסייה היהודית והערבית. המחקר תולה את הזינוק בהיקף הצריכה של סיגריות אלקטרוניות בישראל בשלושה גורמים: חדירת מותג JUUL ומותגי סיגריות אלקטרוניות נוספות בין השנים 2019-2020, והרחבת דרכי ההפצה של סיגריות אלקטרוניות מחנויות ייעודיות לפיצוציות ומרכולים, כניסת הסיגריות האלקטרוניות החד-פעמיות ("וייפ") לישראל עם חזרת המשק לשגרה, ביטול מדיניות סגרי הקורונה והחזרה למפגשים חברתיים.
גידול חד של בני נוער שרוכשים בעצמם טבק
מסקנת המחקר היא שגיל התיכון הפך להיות התקופה המרכזית לא רק להתנסות ראשונה ומגוונת במוצרי עישון, אלא גם להפיכתם של המתנסים למעשנים פעילים לשארית חייהם. מסקנה נוספת היא ששיעורי העישון בחברה הערבית גבוהים מאלו בחברה היהודית בכל קבוצות הגיל. הפער הגדול ביותר נעוץ בקבוצת הגיל 12-14, בה הפער בשיעורי העישון עומד על פי שלוש בילדים הערבים לעומת ילדים יהודים (12.8%, 3.4% בהתאמה). בגילי 15-17 מצטמצם הפער בין שתי החברות לכדי פי 1.5 בלבד (38.3% לעומת 25.9% בהתאמה). פער זה נשמר בגילים מאוחרים יותר. בנוסף, תדירות העישון של בני-נוער ערבים בגילאי 15-17 עומדת על 17% לעומת 10% של מקביליהם בחברה היהודית. על אף האיסור הקיים בחוק בנוגע למכירת מוצרי עישון לקטינים, מצא המחקר גידול חד של 62% משיעור בני-הנוער הרוכשים בעצמם מוצרי עישון: מ- 26% ב- 2019 ל- 43% ב- 2022.
"ככל שאתה מתחיל התנסות בגיל מוקדם יותר אתה צריך פחות התנסויות כדי להפוך למכור", אומרת כסלו, "מכיוון שהסיגריות הרגילות איבדו מהקסם שלהן, גם משום שכבר יודעים את הסכנות הטמונות בהן, וגם כי מדינות רבות התחילו במלחמה נגדם. הם היו צריכים להמציא את עצמם מחדש, והגיעו הסיגריות האלקטרוניות שלא מכילות טבק אבל מכילות ניקוטין. חברות הטבק ניצלו לזכותן את העובדה שבניגוד לסיגריות הרגילות שעשרות שנות מחקר כבר הוכיחו את הסכנות שבעישון שלהן, לאלקטרוניות אין עדין מחקרים כאלה, והחברות יכלו לטעון שהן מסוכנות הרבה פחות".
במחקר שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב בהשתתפות 9588 מתבגרים אמריקנים, נמצא כי שימוש בסיגריות אלקטרוניות גרם לעליה של 61% בדיווחים על הפרעות שינה, סיגריות טבק "רגילות" היו קשורות לעליה ב-62%, ואילו שימוש משולב בשני המוצרים הכפיל את הסיכון לסבול מהפרעות שינה בהשוואה לבני נוער שלא עישנו כלל.
מהן הסכנות הטמונות בעישון סיגריות אלקטרוניות והאם הן פחות מסוכנות מסיגריות טבק? פרופסור חגי לוין מהמרכז הרפואי הדסה, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ודוקטור יעל בר- זאב, מומחית בבריאות הציבור ומרצה בכירה באוניברסיטה העברית.
לוין: "הסיגריה האלקטרונית משתייכת לכל הספקטרום של מוצרים שממכרים ומזיקים לבריאות מי שמשתמש בסוג אחד יש לו סיכוי לעבור לסוג אחר. כל בן נוער שמשתמש בסוג כלשהוא ימשיכו לסוגים אחרים כולל סיגריות טבק. מבחינתי זאת חבילה אחת. השאלה אם יש מוצר שמזיק יותר או פחות זאת שאלה שיעברו שנים עד שנוכל לענות עליה. סיגריה רגילה הורגת אחד מכל שני מעשנים. את זה אנחנו כבר יודעים. המגפה העכשווית בעיקר בקרב בני נוער הן סיגריות אלקטרוניות חד פעמיות.
"חלק מהקושי בסיגריה אלקטרונית הוא העיסוק בזה, כמו לקנות מכשיר ולקנות נוזל. החברות בנו מוצר מוכן כבר עם נוזל המילוי ויחסית זול. הסיגריות האלקטרוניות מכילות חומר שנקרא אתילן גליקול, חומרי טעם למיניהם, ומחקרים מראים שכל מיני מתכות כבדות מתוך המכשיר עצמו זולגות, ויש סכנה להיחשף לכימיקלים רעילים, וכמובן הן מכילות ניקוטין. השימוש בניקוטין משפיע לרעה על המוח המתפתח עד גיל 25 מכיוון שהסיגריות האלקטרוניות הפכו ממש למגפה בקרב בני נוער הן גורמות נזק לבריאות הציבור ואני חושש מאד. קשה להתחרות בסיגריות ובחומרים המסוכנים שיש בהם, אבל עדין מדובר בלא מעט סיכונים. בארה"ב התגלתה תסמונת של מחלת ריאות הקשורה לסיגריות אלקטרוניות. היו סיגריות שהתפוצצו בפרצוף המשתמש".
בר- זאב: "הדעות אינן חלוקות לגבי העובדה שהאלקטרוניות מופחתות נזק מול הסיגריות הרגילות, הדעות חלוקות לגבי מידת ההפחתה, ואיך צריכה להיות הגישה אליהן. מה שברור שיש נזק. לעיתים יש בה אפילו יותר ניקוטין מסיגריה רגילה, שיש בה כמות מדודה של ניקוטין. באלקטרונית אפשר לשאוף עוד ועוד. אצל בני נוער ניקוטין הוא בעייתי כי הוא משפיע על ההתפתחות המוחית. המוח מסיים להתפתח בגיל 24 וחשיפה לניקוטין בגילאים האלה משנה את מבנה המוח לתמיד. כדי לדעת מהי מידת הנזק של הסיגריות האלקטרוניות, ייקח שנים רבות. לקח 50 שנה כדי להבין את מידת הנזק של סיגריות רגילות. מה גם שלא מעט מעשנים במקביל גם סיגריות אלקטרוניות וגם סיגריות רגילות, כך שהמעקב אחרי הנזקים קשה יותר".
בחודש יוני האחרון ה-FDA אסר על שימוש בסיגריות אלקטרוניות הג'ול. לפי הודעת ה-FDA הבקשה של ג'ול לאישור המוצרים לא כללה מספיק מידע על הסיכונים העלולים להיווצר מהשימוש בהם - בין השאר לגבי החשש של זליגת כימיקלים מהפודים. איך אצלנו מתמודדים עם התופעה? בסוף 2018 הוחל החוק לפיו סיגריות אלקטרוניות הן מוצרי עישון לכל דבר ועניין. המשמעות היא שכל חוק שקשור לסיגריות רגילות מכיל בתוכו גם את האלקטרוניות. מה המשמעות המעשית של זה?
לוין: "יש מספר מדינות בעולם שאוסרות לחלוטין על סיגריות אלקטרוניות. חייבות להיות מגבלות על כל המוצרים האלה בנגישות לבני נוער וצריך לדאוג שהמחיר לא יהיה אטרקטיבי. בישראל המערכת הרגולטורית עובדת מאד לאט ביחס לשינויים שהחברות עושות. בארצות הברית צריך אישור על כל מוצר חדש ולכן קל יותר לחסום אותו. מוצר קיים קשה הרבה יותר להוציא מהשוק מבחינה משפטית. בישראל השוק פרוץ ובתקופת הקורונה נכנסו הסיגריות האלקטרוניות החד פעמיות, שהשימוש בהם הולך ועולה. בני נוער שלא היה עולה בדעתם להשתמש בסיגריות כי סיגריות זה מיושן מלוכלך, מגעיל, מעשנים את האלקטרוניות שנחשבות לחדשניות ומגניבות, אבל השימוש בהן הופך אותם למכורים לניקוטין".
אז מה הלאה, איך עוצרים את המגפה?
"עתרנו לפני שנתיים לשר האוצר על זה שהוא לא חותם על מיסוי", אומרת כסלו, "רק בנובמבר האחרון הוא חתם על צו כזה. יש כבר מיסוי אבל זה משתנה כי לא מצליחים להעביר אישור בוועדות. המיסוי מעלה מחיר. ישראל חתומה על אמנה בינלאומית למניעת עישון ויש אסטרטגיות אפקטיביות כשהאפקטיבית מכולן היא מיסוי כי היא לא תלויה באכיפה וישראל גרועה באכיפה.
"אם המדינה לא מסוגלת לטפל באכיפה היא צריכה להפעיל כלים חזקים יותר, כמו להגביל את נקודות המכירה או לאסור לגמרי על הכנסת המוצר. יש 35 מדינות שאסרו על שיווק סיגריות אלקטרוניות. המדינה מקבלת ציון נכשל במאבק בעישון ובהגנה על דור העתיד".